מושחתים נמסתם
New member
טנדורי בשישי
מטנדורי אני מזמין ארוחת צהריים לעבודה לפחות פעם בשבוע. עסקית המשלוחים שלהם כוללת אורז, מנה עיקרית, תוספת שהיא בדרך כלל איזשהוא ירק ברוטב ונאן. אפשר להגיד שאני מחכה להזמנה הזאת כל השבוע ולכן לפעמים זה קורה גם פעמיים בשבוע. ב42 ש"ח זו עסקית מאוד משתלמת. לא ביקרתי בהודו אבל הטעמים השונים כל כך סוחפים אותי כל פעם מחדש. מוזרה העובדה שלמרות כל זאת ולמרות שאני גר במרחק הליכה קצר מהמסעדה עצמה בכיכר דיזינגוף, טרם ביקרתי בה.
בערב שישי האחרון הגענו שלושה למסעדה, לא הזמנו מקום אך הושבנו במהרה, המסעדה היתה בתפוסה חלקית ביותר. התאורה היתה עמומה משהו ובמסך התלוי לו בכניסה למסעדה קיפצו להם רקדנים בוליוודיים. נדמה שכל הצוות באוריינטצייה הודית כלשהיא, כולם גברים, חלקם דוברי עברית וחלקם רק אנגלית.
נדגמו לראשונות:
סמוסה כבש: בצק דמוי פירמידה ממולא בבשר כבש, אגוזי קשיו, אפונה ועשבי תיבול הודיים. (32)
מעטפת הסמוסה היתה פריכה אך המילוי היה יבש במקצת, אכזבה ראשונה.
קימה נאן: לחם נאן במילוי בשר טחון, זנגביל טרי וכוסברה, אפוי בתנור גחלים. (32) (הוזמן ללא כוסברה בגלל הג'ינגי'ת, החיים קשים).
גם כאן הורגש יובש מסויים במילוי, אם כי הנאן עצמו היה מוצלח.
ראיטה בונדי: יוגורט מתובל קלות, עם פנינים של בצק עדשים. (29)
מנה שקוטלגה תחת "סלטים". הגיעה קערה מלאה יוגורט ובו שוחים להם פניני הבצק. לא ברור כיצד ניתן לאכלה כסלט, האמת היא שהיוגורט שימש אותנו כתיבול לאורך כל הארוחה ושיפר מנות רבות (למשל בשילובו עם הקימה נאן). פניני הבצק לא תרמו מאומה.
לעיקריות:
צ'ילי צ'יקן טיקה: המנה האהובה בכל הזמנים! נתחי עוף מושרים ברוטב צ'ילי לוהט ומבושלים ברוטב חריף .(74) (ההגזמה במקור).
שיפוד עוף (אני עדיין מתלבט אם זה היה חזה או ירך) טעים, חריף (בהחלט לא לוהט).
רוגן גושט: מלכת המנות של אזור קשמיר. נתחי טלה מובחרים מבושלים ברוטב קטיפתי על בסיס אגוזי קשיו ותבליני קשמיר מסורתיים. (82)
במילה אחת: גולאש (לא שזה רע, אבל באנו לאכול הודי).
מלאי קופטה: כיסוני אגוזים, גבינה ומבחר ירקות מבושלים ברוטב עשיר. (50)
המנה הטובה בארוחה, הכיסונים טעימים והרוטב מעולה.
למרבה ההפתעה, המנות העיקריות לא מלוות בתוספת ולכן הוזמנו:
נאן: לחם מבצק תופח קל ופריך, אפוי בתנור גחלים. (12)
נהדר, נקרע ועטף מנות.
נאן שום: נאן מטובל בשום טרי כתוש, אפוי בתנור גחלים.טנדור על גחלים (20)
איכזב, קטו מהנאן הרגיל ויבש ממנו ולכן התמחור מתמיה, האם שן שום עולה 8 שקלים?
בשמתי מאודה: אורז בשמתי לבן, מבושל ללא תבלינים. (29)
לכאורה תמחור הזוי גם כן, אבל בהתחשב שזו מנה ענקית של אורז ששלושתינו לא סיימנו ביחד זה סביר. אני רק תוהה מה יעשה סועד יחיד מכיוון שאין אופצייה מצומצת יותר בתפריט.
האורז עורבב עם התבשילים, לפעמים עם קצת יוגורט מהראיטה ונאסף לתוך נאן. רוטב צ'ילי מנגו שנכח בשולחן שידרג מאוד את כל העסק.
נשתו לאסי מתוק (25) ולאסי בננה (30) מוצלחים.
סהכ" 415 ש"ח לפני טיפ. עליי להודות שכמויות האוכל היו גדולות ובראייה לאחור היינו יכולים לוותר על מנה ראשונה ועיקרית אחת.
יצאתי מהארוחה בהרגשה מעורבת, מצד אחד היו כמה מנות מאכזבות והתמחור הזוי לעיתים, מצד שני היו רגעים נהדרים וההרגשה הכללית היא שיש יד נהדרת במטבח. נדמהה לי שעם הכרה טובה יותר של התפריט הייתי יכול להרכיב ארוחה טובה יותר בפחות כסף. יכול להיות שהבעייה נעוצה בכך שאני לא יכול שלא להשוות את הארוחה הזאת לזו שאני מזמין לעבודה, שאיני נהנה ממנה פחות אך היא עולה לי שליש.
אני מניח שאחזור, אזמין (פחות) מנות אחרות, אך איני בטוח בזאת.
מטנדורי אני מזמין ארוחת צהריים לעבודה לפחות פעם בשבוע. עסקית המשלוחים שלהם כוללת אורז, מנה עיקרית, תוספת שהיא בדרך כלל איזשהוא ירק ברוטב ונאן. אפשר להגיד שאני מחכה להזמנה הזאת כל השבוע ולכן לפעמים זה קורה גם פעמיים בשבוע. ב42 ש"ח זו עסקית מאוד משתלמת. לא ביקרתי בהודו אבל הטעמים השונים כל כך סוחפים אותי כל פעם מחדש. מוזרה העובדה שלמרות כל זאת ולמרות שאני גר במרחק הליכה קצר מהמסעדה עצמה בכיכר דיזינגוף, טרם ביקרתי בה.
בערב שישי האחרון הגענו שלושה למסעדה, לא הזמנו מקום אך הושבנו במהרה, המסעדה היתה בתפוסה חלקית ביותר. התאורה היתה עמומה משהו ובמסך התלוי לו בכניסה למסעדה קיפצו להם רקדנים בוליוודיים. נדמה שכל הצוות באוריינטצייה הודית כלשהיא, כולם גברים, חלקם דוברי עברית וחלקם רק אנגלית.
נדגמו לראשונות:
סמוסה כבש: בצק דמוי פירמידה ממולא בבשר כבש, אגוזי קשיו, אפונה ועשבי תיבול הודיים. (32)
מעטפת הסמוסה היתה פריכה אך המילוי היה יבש במקצת, אכזבה ראשונה.
קימה נאן: לחם נאן במילוי בשר טחון, זנגביל טרי וכוסברה, אפוי בתנור גחלים. (32) (הוזמן ללא כוסברה בגלל הג'ינגי'ת, החיים קשים).
גם כאן הורגש יובש מסויים במילוי, אם כי הנאן עצמו היה מוצלח.
ראיטה בונדי: יוגורט מתובל קלות, עם פנינים של בצק עדשים. (29)
מנה שקוטלגה תחת "סלטים". הגיעה קערה מלאה יוגורט ובו שוחים להם פניני הבצק. לא ברור כיצד ניתן לאכלה כסלט, האמת היא שהיוגורט שימש אותנו כתיבול לאורך כל הארוחה ושיפר מנות רבות (למשל בשילובו עם הקימה נאן). פניני הבצק לא תרמו מאומה.
לעיקריות:
צ'ילי צ'יקן טיקה: המנה האהובה בכל הזמנים! נתחי עוף מושרים ברוטב צ'ילי לוהט ומבושלים ברוטב חריף .(74) (ההגזמה במקור).
שיפוד עוף (אני עדיין מתלבט אם זה היה חזה או ירך) טעים, חריף (בהחלט לא לוהט).
רוגן גושט: מלכת המנות של אזור קשמיר. נתחי טלה מובחרים מבושלים ברוטב קטיפתי על בסיס אגוזי קשיו ותבליני קשמיר מסורתיים. (82)
במילה אחת: גולאש (לא שזה רע, אבל באנו לאכול הודי).
מלאי קופטה: כיסוני אגוזים, גבינה ומבחר ירקות מבושלים ברוטב עשיר. (50)
המנה הטובה בארוחה, הכיסונים טעימים והרוטב מעולה.
למרבה ההפתעה, המנות העיקריות לא מלוות בתוספת ולכן הוזמנו:
נאן: לחם מבצק תופח קל ופריך, אפוי בתנור גחלים. (12)
נהדר, נקרע ועטף מנות.
נאן שום: נאן מטובל בשום טרי כתוש, אפוי בתנור גחלים.טנדור על גחלים (20)
איכזב, קטו מהנאן הרגיל ויבש ממנו ולכן התמחור מתמיה, האם שן שום עולה 8 שקלים?
בשמתי מאודה: אורז בשמתי לבן, מבושל ללא תבלינים. (29)
לכאורה תמחור הזוי גם כן, אבל בהתחשב שזו מנה ענקית של אורז ששלושתינו לא סיימנו ביחד זה סביר. אני רק תוהה מה יעשה סועד יחיד מכיוון שאין אופצייה מצומצת יותר בתפריט.
האורז עורבב עם התבשילים, לפעמים עם קצת יוגורט מהראיטה ונאסף לתוך נאן. רוטב צ'ילי מנגו שנכח בשולחן שידרג מאוד את כל העסק.
נשתו לאסי מתוק (25) ולאסי בננה (30) מוצלחים.
סהכ" 415 ש"ח לפני טיפ. עליי להודות שכמויות האוכל היו גדולות ובראייה לאחור היינו יכולים לוותר על מנה ראשונה ועיקרית אחת.
יצאתי מהארוחה בהרגשה מעורבת, מצד אחד היו כמה מנות מאכזבות והתמחור הזוי לעיתים, מצד שני היו רגעים נהדרים וההרגשה הכללית היא שיש יד נהדרת במטבח. נדמהה לי שעם הכרה טובה יותר של התפריט הייתי יכול להרכיב ארוחה טובה יותר בפחות כסף. יכול להיות שהבעייה נעוצה בכך שאני לא יכול שלא להשוות את הארוחה הזאת לזו שאני מזמין לעבודה, שאיני נהנה ממנה פחות אך היא עולה לי שליש.
אני מניח שאחזור, אזמין (פחות) מנות אחרות, אך איני בטוח בזאת.
