טלפון בתאילנד

[sailor]

הדרישה לפריפייד זניחה

כי ברוב הפריפייד יש תשלום חדשי קבוע וגם אם לא, מחיר שיחה הוא יותר מפי 2.5 מאשר בפוסטפייד.
ביום בו שיחה בפריפייד תעלה כמו שיחה בפוסטפייד למשתמש ברמה נמוכה שחבילה לא משתלמת לו, הדרישה לפריפייד תעלה פלאים.

לגבי הכלכלה, בדוק את נתוני החוב הלאומי החיצוני של ארה"ב משנות ה-70 עד היום. כל עסק כלכלי שהיה מתנהל כך, בעלי החוב היו כופים עליו הסדר חוב מזמן, אבל ארה"ב מצפצפת על כל האזהרות (ויש כאלה) ומגדילה את החוב עוד יותר. כשהבלון הזה יתפוצץ, זה יהיה גרוע הרבה יותר מהמשבר ב-1929, כי חלק ניכר מההתחיבויות בעולם (אלה של ארה"ב) ירדו כך שכולם יפסידו - הרבה.

מהמשבר שהתחיל ב-2008 אין התאוששות אמיתית, הבעיות נמשכות ולא מנסים לפתור אותן.

אז בעוד כמה שנים או בעוד עשור או אפילו קצת יותר מעשור, כסף מודפס של מדינות ייפול כך, שכל מי שמחזיק נכסים פיזיים בעלי ערך קשיח יתעשר וכל היתר יפסידו את רוב רכושם. המינוף שאתה מציע הוא אחת הבעיות שמביאות למצב הזה כי שום יצרן של מוצרים פיזיים לא יכול להרויח בסדרי גודל כאלה והאוכל שלנו, הבגדים והצרכים החיוניים האחרים הם מוצרים פיזיים ולא וירטואליים.

 

[קרלטון]

הדברים שלך מאוד הגיוניים (באמת)

אבל שוב, את אותן נבואות זעם לגבי עוד כמה שנים אנחנו שומעים, כבר הרבה יותר מכמה שנים... אז תרשה לי לפקפק לפחות בלוחות הזמנים אם לא בדרטמיניסטיות של הדברים.
אם כבר להסתכל אחורה בראייה בדיעבדית, אז המינוף שאני מציע אכן היה עושה אותך, ובפועל, במציאות של היום, מולטי מיליונר, בדולרים (לא בבאטים

), אם היית מיישם אותו לפני 5 שנים. מכיוון שאתה לא מאמין בדולרים, אז אתם עדיין יכולת היום לקנות איזה נכסים פיזיים קשיחים שאתה רוצה, ולהיות מוכן היטב לשנות החורבן שאתה צופה.

 

[קרלטון]

*שאתה אומר

 

[prizman]

שים לב

שלא קישרתי את נושא הדביט כארד לתחום הפרהפייד, אלו שני דברים שונים לגמרי.

עקרונית אני יכול ללכת מחר בבוקר ולפתוח חשבון אצל איזו מפעילה סלולרית, העניין
הוא שזה לא יחסוך לי כלום. היתרון בלא לפתוח חשבון אצל מפעילה הוא שמחר בבוקר
אני יכול לזרוק את הסים ולקנות אחד חדש ב 7 ש"ח גג ואז מי שאני לא רוצה לא יצליח
לאתר אותי. המון תאילנדים עושים את זה. גם אני עשיתי את זה לפעמים בזמנו.

גם בישראל הלקוח סופג את עלות הסליקה. ההבדל הוא שבתאילנד, ויאטנם או כל
מקום אחר אומרים לו את זה מפורשות, בישראל זה מוגדר כ"הנחת מזומן" ורוב האנשים
לא יודעים במה מדובר.
לא כל כך הבנתי את הטיעון שלך שמצד אחד לא משמתמשים בתאילנד בכרטיסי אשראי
ומצד שני שיש לקוחות שישלמו יותר. לא ממש מסתדר לי.

לא בדקתי מה היה במזרח ב 100 השנים האחרונות, אני כאן רק שש שנים בערך, למי שהחזיק
בזהב האחזקה הצדיקה את עצמה. אני לא בטוח שאם נבדוק את זה מול הנאסד"ק למשל
זה יתגלה כפחות משתלם. אישית לא בדקתי.

 

[קרלטון]

בישראל...

בבתי עסק רבים, ובטח לא ברשתות גדולות או זכיונות עם מחיר אחיד, לא תקבל הנחת מזומן על פני תשלום בכרטיס אשראי, במיוחד כאשר מדובר בעסקאות קטנות, שהן נפוצות מאוד בארץ. אתה מוזמן לנסות לבקש הנחת מזומן בתחנת דלק, או בסניף של מקדונלדס, או בסופרפארם, או במשלוח חבילה בדואר. העסק סופג את העלות, או אם תתעקש אפשר לראות את זה הפוך, כאילו מי שמשלם במזומן סופג גם הוא את עלות הסליקה כמו זה שמשלם בכרטיס אשראי למרות שבמקרה שלו העלות לא נוצרת; בכל מקרה, העדפות שוק הצרכנים שונות ותמחור השירותים ביחס לאמצעי התשלום במדינות השונות מעיד על כך.

לגבי הטיעון שלא הבנת, המיעוט שדווקא כן רוצה להשתמש ישלם יותר, זה כביכול שירות פרימיום (שחוסך את הנטל ה"עצום" של הליכה לכספומט ונשיאת מזומנים רבים, או אם מדובר בעסקאות גדולות אשר עוברות את תקרת המשיכה, המתנה ומשיכה מול פקיד), שבשביל להנות ממנו משלמים יותר.

לגבי הזהב, כדאי לזכור ששקלול יתר של נתוני העבר הקרוב תוך התעלמות מנתונים רחבים יותר היא מכשלה נפוצה ודבר מאוד לא מומלץ..

גם הנסדאק היה ההשקעה הטובה ביותר שיכולת למצוא על כדור הארץ בשש השנים 1994-2000, אבל פחות או יותר ההשקעה הגרועה ביותר שיכולת למצוא בשש השנים שעקבו אחריהן. דוגמאות דומות אפשר לראות במחיר הנפט, מדדי מדינות מתפתחות, מחיר הגז ובת'כלס בכל נכס ספקולטיבי אחר. ולמי שיש ספק, זהב הוא נכס מאוד מאוד ספקולטיבי. לא צריך ללכת מאות שנים אחורה. הוא היה השקעה לא רעה בשנות ה-70, השקעה נוראית בשנות ה-80 (מי שקנה בתחילת תקופה זו והחזיק, איבד 70% מכספו, לא פחות), השקעה גרועה למדי בשנות ה-90 (במהלכן איבד "רק" כ-25% מערכו), והשקעה די טובה בעשור האחרון.

 

[prizman]

עקרונית

גם בתאילנד לא מקבלים הנחת מזומן ברשתות, שים לב שכתבתי את זה כבר קודם.
הנחת המזומן היא בחנויות פרטיות.

מקרת המשיכה היא 40 או 60 אלף באט ליום, לא חושב שביומיום אנשים רבים מגיעים
לתיקרה הזו. מקרר, טלוויזיה או מחשב עולים פחות. גג 30,000 למכשיר חדיש.

במה כל אחד יחליט להשקיע זה עניינו. אני די בספק, שוב בלי לבדוק נתוני עבר שהבחירה
בזהב הייתה הגרועה ביותר. אם תכריח אותי אבדוק.

 

[קרלטון]

לפאראנגים מלייאנים כמוך

תקרת המשיכה היא 40 או 60 אלף, לתאילנדים רבים מהשורה היא 20 אלף. רד אל העם

אבל זה לא משנה, כפי שציינתי מדובר במיעוט שמשתמש בשירות ולא ברוב. וכמובן, חלק לא קטן מאלה, הם תיירים שפשוט רגילים לקנות עם כרטיס אשראי וגם יש להם עמלת משיכה לא מבוטלת אם ישתמשו בכספומט.

לגבי ההשקעות, אין צורך לבחור באפיק אחד ספציפי, זה אחד הדברים היפים בשוק ההון (לעומת נדל"ן למשל, שם צריך להתחייב על סכומים גדולים בהרבה פר נכס). זהב הוא אפיק השקעה לגיטימי כמו כל אפיק אחר, סביר להניח שהוא לא היה הגרוע ביותר אבל מצד שני אני מקווה מאוד שאף אחד לא שם את כל כספו שם, או לצורך העניין באפיק אחר יחיד כלשהו.

 

[prizman]

זה לא בדיוק ככה.

משיכה בודדת ממכשיר היא של 20,000 באט, יש כבר מכשירים שמאפשרים משיכה של 30,000
אבל ניתן לבצע ברצף יותר ממשיכה אחת וכל אחד יכול לעשות את זה. יש גבול עליון ליממה,
לא זוכר אם זה 40, 50 או 60 אלף.
בכרטיס אשראי בי"ל רגיל עמלת המשיכה היא 150 באט, אתה בטח יודע את זה, כך שזול יותר
למשוך כסף מה ATM ולשלם במזומן בחנויות שדורשות את ה 3% כשמדובר בסכום הזה.
בכרטיס אשראי מקומי אין בכלל עמלת משיכה אז ודאי שעדיף לשלם במזומן.

לגבי רמת הבנקאות, באמת שאין לי מושג מה היה בתאילנד לפני 50 שנה והחברה שלי עוד לא
נולדה אז כך שגם היא לא יודעת, אבל רמת השרות, בעיקר הממוחשב אבל גם פנים אל פנים
שאני מקבל בבנק התאילנדי שלי היא הרבה יותר גבוהה מזו שאני מקבל בבנק הישראלי שלי.

כמו שכתבתי כאן פעם החלטתי לקנות דירה בתאילנד וזה בהחלט אפיק השקעה. לא יודע אם
זה יוכיח את עצמו כמו הדירה שלי בישראל אבל נראה לי ששווה לנסות. אם ישאר לי משהו
אשקיע אותו בזהב.

 

[droli אנרגטית]

מה לגבי שיחה נכנסת ו SMS

גם העלות שלהן זולה בהתאם?

 

[prizman]

עקרונית שיחה נכנסת וסמס הם חינם למקבל.

 

[sailor]

אם הטלפון שלך חדש יחסית

(עד כשנתים) קרוב לודאי שהוא לא חסום. נסי להכניס סים של ספק אחר ולראות אם הוא פועל נורמלי. אם כן - הוא לא חסום.

 

[קרלטון]

בהמשך לתשובות האחרות

אם יצא והגעת עם טלפון שכן חסום, באותה קומה 4 המפורסמת יכולים גם לפרוץ לך את החסימה תוך כמה דקות תמורת משהו כמו 200 באט

 

[ברי ההומלס קופא מחום]

כמה זמן את תשהי בתאילנד?

אם זה לא לתקופה ממושכת לדעתי זה סתם תיק.
כל הזמן להיות איתו ולהטעין לדעתי זה סתם סרבול.
אם את לא תהיי במקום מבודד ליותר מידי זמן את יכולהלפתוח חשבון בסקייפ ולהתקשר מכל אינטרנט קפה גם לנייד וגם לנייח .זה בדיוק מה שאני עשיתי וישמעו אותך מעולה.

סתם עוד הצעה

שנה טובה

 

[אבודה121]

חודש

 

[ברי ההומלס קופא מחום]

אני אישית

הייתי פתוח חשבון בסקייפ.
כמובן שההחלטה הסופית היא שלך

שבת שלום וחתימה טובה

 

[prizman]

יש לי חשבון בסקייפ

אחד כזה שגם מתמלא באופן אוטומטי כל פעם ב 25$ כשהכסף עומד להיגמר,
אני לא חושב שזה חוסך לי משהו בחיוג לטלפונים., ליתר דיוק אני יודע שזה
לא חוסך לי כלום בערך, אולי שקלים בודדים לחודש ויש לי הרבה שיחות בי"ל.
אם מדובר על לפני 5 שנים סקייפ באמת היה חיסכון משמעותי.

 

[אבשלום68]

לדעתי

הסקייפ כדאי רק אם נוסעים עם מחשב אישי.
סלולרי + סים מקומי מאפשר שיחה מכל מקום בכל מצב מתי שרוצים.
אין צורך ללכת בלילה לחפש אינרנט קפה - הפרשי השעות הן 11 בלילה בתאילנד זה שש או שבע בערב בארץ........
העלויות כל כך זולות שממש לא שווה החיסכון המזערי שבסקייפ לעומת הנוחיות והזמינות של הסלולרי שבכיס

 

[אורית מצאנג מאי]

מסיכמה איתך

מסכימה איתך, השיחות לארץ זולות שעדיף לרכוש סים תאילנדי ולהתקשר לארץ, סים של חברת True השיחות לארץ זולות וגם אם את קונה סים של חברה אחרת השיחות גם זולו כ 4 באט לדקה.

 

[prizman]

היום כשיש טלפונים חכמים

אפשר להתקין סקייפ על הטלפון.
אבל אז זה מצריך אופרציה, או למצתוא רשת WI-FI פתוחה או לעשות חבילת גלישה ל 3G.
לדעתי במחירי התקשורת מתאילנד לישראל היום ההתעסקות הזו מיותרת.
כמובן שזה לא אומר שאין לי סקייפ על הטלפון אבל השתמשתי בו רק פעם אחת מתוך סקרנות,
לראות שזה עובד.

 

[motekoo]

התשובה בחברת ספיקו הישראלית

פרטים נוספים בהמשך. למה לקנות ולמה לפרוצ