אלה נקודות חשובות
דביט כארד אינו ישים לעניין חיובי סלולר שוטפים postpaid, מסיבות מובנות.
עלות הסליקה לבית העסק דומה בארץ ובתאילנד, רק שבתאילנד מגלגלים את זה על הלקוח, ובארץ המחיר למזומן ולתשלום באשראי זהה, כלומר העסק סופג אותו. מדוע זה כך, זאת שאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, אבל בכל מקרה מדובר בהעדפות והרגלי צרכנים. המוכר בתאילנד יודע שהוא יכול לבקש 3% יותר כי השימוש לא מקובל באותו היקף כמו בארץ. הלקוח ישלם 3% יותר, או שישלם במזומן. מקובל. בארץ, אם בית עסק מתחיל עם המשחקים האלה הלקוח יעבור הלאה כי הוא יודע שיש לו מספיק אחרים שלא יגלגלו עליו את העמלה.
לגבי זהב, שיעור המחזיקים בו כנכס סחיר במדינות המזרח כמו תאילנד, הודו, פיליפינים אינו בר השוואה לזה שבמערב. אם זה משתלם או לא, תלוי מאוד בתקופת האחזקה, ובכל מקרה תושבי אותן מדינות החזיקו בו ולא שינו את העדפתם גם בתקופות של עשרות שנים בהם זה מאוד לא היה משתלם. הסיבה לכך היא התפתחות מאוחרת יחסית של המערכת הבנקאית, פלוס אי וודאות מסוימת לגבי חילופי שלטון (עיין ערך הפיכות למיניהן) שהוא זה שבסופו של דבר מגבה את הכסף.