טלימה ואוריצ'י - חתונת סופשבוע בכפר

טלימה

New member
טלימה ואוריצ'י - חתונת סופשבוע בכפר

יום חמישי 6/5/04 איפור ניסיון שני ואחרון, קניות לבראנץ' בגן-שמואל ותחילת הטיפטוף של האורחים (כולל ציוות חלקם לכתיבת שלטים ותלייתם) כבר ביום חמישי החלו חברים להגיע. נפגשנו בבית של ההורים, כתבנו שלטים ויצאנו לתלות אותם ברחבי העמק. היה כיף לא נורמלי, תחושה של משימה סודית... שכמובן לא היתה סודית בכלל כי כל רכב שעבר אותנו התחיל לצפור ברגע שהיה ברור מה אנחנו תולות... בסוף אף אחד לא ראה את השלטים (למרות שאני עשיתי ביקורת יומיים אחרי ו--הם שם!!), דווקא השלט היחיד שתלינו על רמזור ולא על עמוד חשמל, זה שחשבנו שיורידו לנו, היה לעזרה. אחיו של החתן הגיע בדיוק לשלט הזה כאשר הוציא מפה לראות שהוא בכיוון הנכון... הוא בדק במפה, הרים את הראש, ראה את השלט וסגר את המפה... כמעט כולם הגיעו בזמן...
 

טלימה

New member
יום שישי 7/5/04

יום שישי יום של ארגונים אחרונים לקראת (הפעם בשני ראשים נפרדים- צוות כלה וצוות חתן) ושבעיצומו נפתחו האירועים לקהל הרחב. הטפטוף הופך לשיטפון (של אורחים) מקווה ושחיה בגני חוגה, קבלת שבת וארוחת ערב, מדורת ל"ג בעומר ביום ששי קמנו חדורי מוטיבציה... הפעם התחלקנו לקבוצות משימה- החתן בראש קבוצת מארגני החדרים (ובקבוצה גם בנה של האחראית על הצימרים), הכלה בראש הצוות לאירגון חדר האוכל לקראת קבלת שבת... כל המשימות של הכלה צריכות היו להסתיים עד אחת (כדי להספיק לעשות מקווה במימי המעיין, אליו זרמו כל האורחים בשתיים), על החתן היה לסיים את משימותיו עד 11, כי הכלה הכינה לו הפתעה קלה- טיפול רפלקסולוגי מענג. העיקר שלא יכנס ללחץ ויהרוס לי הכל!!
סידור החדרים היה עבודה קשה, אבל פשוטה יחסית. החבר, בנה של האחראית, נכנס איתה למחסנה הצביע לכל עבר ואמר: "אנחנו צריכים את זה, את זה, את זה, את זה ואת זה"... המחסן התרוקן, הידיים התמלאו (כריות, סדינים, שמיכות, ציפות) והצוות נפנה לעבודתו- סידור כל החדרים שאינם צימרים (לכל החברים הפושטקים העניים...) ולדאוג לבקבוק יין ולו"ז (שמצידו השני צולמה מפת הקיבוץ) בכל חדר... צוות חתן בפעולה!!
 

טלימה

New member
"צוות כלה"

בצוות כלה לעומת זאת היו קצת פירפורים... צריך היה לסדר חצי מחדר-האוכל שיספיק לקבלת שבת לשמונים אנשים (כלומר, אידיאלית- ליצור שולחן אחד לכולם) ולמזנון... היה קצת בלגאן. היה קצת לחץ... היו מי שלא עשו ממש מה שהכלה רצתה. אבל מהרגע שנהיה ברור שמה שהכלה אומרת עושים... הכל התחיל ללכת חלק יותר. כאילו - דההה....
חברה טובה הגיעה וישר התחילה ברגל ימין- "מה את רוצה שאני אעשה?" מה יותר טוב מזה? האוכל לבופה הגיע. המפיות קופלו. והפרחים הגיעו והוכנסו לכדים בסידור מלבב. צוות כלה התעשת וחדר האוכל עטה חג וחגיגיות... הכל מוכן.
 

טלימה

New member
מקווה בגני חוגה

ביום שישי, באחת וחצי בצהריים נסענו- החתן, הכלה, החברה הטובה ושני חברינו הדתיים, אותם הכתרנו כבלן ובלנית, לעשות מקווה. נסענו למעיין בגני חוגה. תפסנו צל, לכולם (החברה שמרה) ובריכה ריקה, למקווה (הבלנים דאגו) לבשנו בגדים מתאימים (הוא בגד ים, אני שמלה בלי כלום מתחת) ופצחנו בטבילות. עוד לפני זה היא אמרה לי, הבלנית שלי, לחשוב על הדברים שאני רוצה שישתנו... מה אני מקווה שמעתה ואילך יהיה אחרת, מה אני רוצה לשפר. וחשבתי. והגעתי למסקנות. אז כשהגענו לזה היא ביקשה ממני להיזכר במה שחשבתי עליו והסבירה לי (היא נתנה לי הסבר מקיף, אני כותבת אותו בקצרה) שייטב לי אם אראה בטבילה סוג של חזרה לרחם ולידה מחדש, סוג של הטהרות מכל מה שהיה עד עכשו, המאפשרת לי להתחיל בדרך חדשה. היא הסבירה שאני יכולה להשתדל לראות בכך הזדמנות לשנות את הדברים שאני רוצה לשנות.
אילו חברים נפלאים יש לנו!!
בכל אופן, זה מה שעשיתי. טבלתי 9 פעמים, וניסיתי להתרכז במה שרציתי לשנות ובתחושה של התחדשות... ואני (הצינית, מיותר לומר, הרי אני קיבוצניקית...
) הרגשתי בפעם התשיעית כאילו שאני בתוך רחם גדול וכשיצאתי הרגשתי שאני משילה ממני המון מן הליכלוך שאני לא רוצה בו יותר. כשהיא שמה לב שסיימתי היא השפריצה עלי המון מים והלכנו לצד השני של הבריכה ועשתה הרבה קולולולו, לחכות לבעלי החמוד... שכמובן טבל עשרות פעמים, וטבל... וטבל... וטבל... וטבל.... עד שהרגיש שהוא יכול לסיים, והתזנו עליו והתחבקנו המון... ולמרות שהתחתנו שנתיים לפני הרגשתי את האפשרות הטמונה במעמד ושמחתי...
 

טלימה

New member
המקווה הופך לטבילה-רבתי ../images/Emo6.gif

בשתיים (השעה בה הוזמנו שאר האורחים להגיע) התחיל טפטוף האורחים שהפך לו אט-אט לזרימה... היו אבטיחים על השולחן חתוכים לקערות (אני חתכתי ונחתכתי...) ומים מינרלים וקרם שיזוף. האורחים הסתובבו עם ילדים ונכדים בבריכות וכולם נהנו כל-כך... אפילו הכלה, שרק המחשבה להסתובב בבגד-ים ליד אנשים אחרים תמיד מחרידה אותה עד העצם... לא הפעם!!! המים היו טובים אלינו ומזג האוויר התמתן לכבודנו... היה חמים ונעים ורטוב! כל-כך כיף שכשהחתן בא ואמר- צריך ללכת, כי את עוד צריכה לדאוג לאוכל ולארוחת ערב, זוכרת? הרגשתי כמו- "מה? כבר? לא... עוד קצת...!" אני מזכירה שזאת אני, שרק המחשבה שיראו אותי בבגד ים הופכת את קרבי וגורמת לי לחפש מחסה...
 

טלימה

New member
../images/Emo16.gifקבלת שבת ../images/Emo16.gif

אחרי מקלחת מהירה הגיע הזמן לטפל בעינייני קבלת שבת וארוחת הערב, אז נפניתי בריצה קלה לשוב למקומה האמיתי של האישה... העמדתי את האוכל על הפלטות החמות שהגיעו מבעוד מועד מן המסעידים וכיסיתי בשמיכות... התחלתי לסדר את הסלטים בצלוחיות לשולחנות עם כמות של חברות שהלכה וגדלה... ובכלל- סידרתי וסידרתי וסידרתי בעוד החתן... הוא שימש בתור מארח... הודתי לאל על המצב- אני מעדיפה להתעסק עם הכל ולדאוג שהכל ידפוק כמו שצריך מאשר לחייך בלא הרף ולהמציא בדיחות לכל עבר... מזל שהוא כל-כך חברותי...!
 

טלימה

New member
קבלת שבת ../images/Emo48.gif

אני באה מקיבוץ עם מסורת של קבלות שבת, הוא מבית שבו שרים את מזמורי השבת... אז בנינו קבלת שבת קצרה משתתי האסכולות- עם קטעי קריאה ושירים מקבלות השבת של הקיבוץ ועם ברכות ומזמורים מן הסידורים המסורתיים. הוא קרא שיר של לאה גולדברג: יצאנו לדרך המלך. תני יד, רעיה ונלך. שדות מוריקים אראה לך אשר מימינך ושמאלך. זו דרך-דורות נרמסת פתוחה וידועת אופן, קרונות עמוסי אספסת עגלות-רכבים במעופן. כדי החלב העירוה עם שחר יום-יום, דור-דור חוזרים בתשובה עברוה נדרי תשובתם לדור והיא-רחבה ומחייכת - נמשכת בין כפר וכרך. מה-טוב מה-נעים ללכת על-פני עפרה הרך.
 

טלימה

New member
אני קראתי

שיר מאת אורי צבי גרינברג... משהו שמתאר את כוונותינו ואהובותינו הזוגיות: רק מי ששב אל הכפר לעת ערב, אל עציו הטובים בכל עת, אל חלקת שדהו שהיא המשך שזור לבשרך ואל בארו המקרה לו מימיו בנצנוץ רק מי ששב בערוב יום אל הכפר ולא אל הכרך, הולך כשב למחוז חפץ ולא כהלך גולה למלונו... רק זה טועם מיקר הטעם של מולדת האדם האמיתיתי... רק מי ששב אל הכפר לעת ערב, הולך הביתה באמת.
 

liat ziv

New member
טלימו'ש איזה כיף לקרא../images/Emo70.gif

איזה כיף לראות
אתם נראים נהדר ממש מוצלח
 

טלימה

New member
קומזיץ

היה ל"ג בעומר, זוכרים... ומי מזמין כל-כך הרבה אנשים לערב ל"ג בעומר בלי לתת להם מדורה? ברור שלא אנחנו...
 

טלימה

New member
חתונה של קיבוצניקית עם צופיפניק

ואנחנו בכלל לא היינו אחראים על האש.. אולי בגלל זה היא יצאה כל-כך טוב...
 

טלימה

New member
יום שבת

יום שבת ארוחת בהריים, שיחה עם הרב, סידור ועיצוב איזור הטקס, התארגנות וטקס החופה תכננו לקום בשמונה וחצי בבוקר, אני קמתי שעה לפני ולא הצלחתי לחזור לישון. ניסיתי להימנע מלהעיר אותו, הלכתי למקלחת, יצאתי מהמקלחת והוא- עדיין ישן... זה היה כבר יותר מידי אפילו בשבילי- הערתי אותו. מה הוא חושב? שהוא יתעורר מהשעון המעורר ביום החתונה שלו?? שיקום כבר! אז אחרי טקסי ההתעוררות לקחנו את החברה הטובה ונסענו לארגן את ארוחת הבהריים. בדרך עברנו ליד הצימרים וראינו את כל המשפחה שלו יושבת בחוץ על הדשא, מתחרדנים... הוא עצר את האוטו ויצא... ככה... נכנסתי למושב הנהג והמשכתי...
 
למעלה