ה`המשך`
ב10.12.1986- התחלתי ללמוד את הקורס ששינה את חיי. היה זה `קורס בנסים`. הקורס שעד היום משמש כנר לרגלי. זהו ``התנ``ך שלי``. מאז, ``עשיתי`` את הקורס עוד פעמיים. פעם כאסיסטנטית ופעם לבד. תקופה קצרה אפילו לימדתי אותו, עד שנכנסו לתקפם האיסורים שהטילה העמותה המפיצה את הקורס בארצות הברית. היה זה שם, כאשר מצאתי לראשונה את הספר ``חניכה לאמת`` (או כפי שהוא מוכר כיום: ``התקדשות``) גמעתי אותו בנשימה אחת באותו ערב בו רכשתי אותו. הספר דיבר אלי במיוחד כאשר קראתי על האיורוודה והבהובי זכרונות הבליחו במוחי כאשר קראתי על אבני החן. (למותר לציין שהיה זה טרם פריצתן של חנויות האבנים בארצנו). ב28.8.1988- התיישבתי לשיעור הראשון שלי אצל ``המורה שלי הנודד`` (קראי את הסיפור בערוץ המיסטיקה של ``תפוז``, במדור שלי). ב1990- חזרתי אל המורה שלי לאסטרולוגיה, על מנת לשמש כסייעת שלה ב`קורס בנסים` וכבונוס היא לימדה אותי `שחזור גלגולים`. (שקראנו לזה אז ``רגרסיה``). ב28.6.1992- הגעתי אל ``הקורס במודעות`` כפי שהוא נקרא וביחד עם שמונה בנות נוספות, הוכנסתי בסוד ``התקשור`` רק על מנת לדעת, שאני עושה זאת זה מכבר. (ושעשיתי זאת , מסתבר גם בכמה וכמה `גלגולים קודמים`). בקורס הזה, התודעתי לרגשות שלא ידעתי שהיו קיימים בחובי והוכנסתי בסוד הקשר עם מדריכים וחוצנים. שם גם פגשתי את מדריכתי הבאה: ב- אפריל 1994 בקורס שנקרא ``פוקוס`` ובעצם, אני קוראת לו `הילינג דרך יצירה`, כי זה מה שאני עשיתי שם, עבדתי בעיקר על רגשותי, בהנחייתה המתוקשרת של מדריכתי, שהמלאך רפאל הוא מדריכה . שנת 1995- הייתה שנת ה``ויפאסנה``. אחרי שנה שלמה של מפגשים שבועיים בביתה של ידידה חדשה שפגשתי בכנס `רוחני`, שהנחתה מדיטציית ויפאסנה, אזרתי עוז ויצאתי לשני `ריטריט`ים האחד בן שבוע בקיבוץ `תובל` שבצפון והשני בן עשרה ימים, בקיבוץ `לוטן` שבדרום. מדיטציית ויפאסנה, עבודה רוחנית מעמיקה של בניית המקדש הפנימי באמצעות `הפיכת האור` במדיטציית מאה הימים, קרבו אותי אל ה`immediate enlightenment` ואל מסטר צ`ינג האי (שבקרה בארץ לפני כשנה.) למדתי לתרגל את מדיטציית האור ומדיטציית הקול (החסוייה) והמשכתי לתרגלה בקביעות כשבעה חדשים. (שעתיים וחצי כל יום). עד… שהפציעה בחזרה ההבנה. כאשר חזרתי אל מקורות האהבה הבלתי נדלית ושעיתי אל `הקורס בניסים`, התחברתי שנית אל רגש האהבה המוחלטת ואל מדריכתי הפנימית. עזרו בכך גם שיעורי אנרגיית כח החיים האוניברסלית, שחזרתי לתרגל ואף ללמוד לאחר שזנחתים שנה קודם לכן, בעקבות מחוייבותי לתרגול מדיטציית ה``קוואן יין``. בין לבין, היו כמובן ספרים, סדנאות ויותר מכל, החיים עצמם. כל התנסות בחיים, כאשר מסתכלים עליה מרמת המודעות הרוחנית, היא קרש קפיצה להתפתחות רוחנית. לקפיצת דרך. לצמיחה רוחנית. משחר ילדותי, לימדתי. חלקתי כל מידע שהגיע אלי. אם היה זה בבית הספר, בהכנה לקראת מבחן או בסיוע למוריי עם תלמידים אחרים, או בסדנאות שאני מנחה (לצמיחה רוחנית, למדיטציה ולאסטרולוגיה.) `הקורס בנסים` אומר בתשובה לשאלה: מי הם מורי האלוהים: ``מורה האלוהים, הוא כל אדם הבוחר להיות כזה. כישוריו מסתמנים בכך בלבד. בדרך כלשהי, בנקודה כלשהי, הוא הגיע לכלל החלטה מכוונת שבה לא ראה את טובתו כנפרדת מטובתו של זולתו. מרגע שעשה זאת, דרכו סלולה ומגמת פניו בטוחה. אור חדר לחשכה. אולי הוא אור אחד ויחיד, אך די בו. הוא הגיע להסכם עם אלוהים, אפילו אם עדיין אין הוא מאמין בו. הוא נעשה מביא גאולה. הוא נעשה מורה אלוהים.`` ולאור זאת אני פועלת גם בניהול הפורום הזה. L&L TALYA