יופי, טיפי
לא משנה בכלל איך קוראים לזה. :תחושה פנימית, או קליטה על חושית. זה היינו הך.(קליטה חושית היא קליטה באמצעות חמשת החושים. קליטה על חושית,היא קליטה באמצעות חיישנים עדינים יותר המצויים אצל כולנו) קודם כל, זה נפלא שאת `עושה מדיטציה` כל בוקר וכל ערב ויחד עם זאת טיפ-טיפ, מדיטציה איננה רק טכניקה להרגעה. מדיטציה היא דרך להתבוננות פנימה,מדיטציה היא השתקפות עצמית, מדיטציה היא מטאפורה לשחרור. ההשתקפות העצמית היא מטאפורה לשחרור והארה זוהי מטאפורה, למה שנקרא: ``שחרור פנימי`` * השתקפות עצמית אינה כרוכה בשום מאמץ. שום מחשבות אינן מתבקשות. שום הכנה. * כל מה שנדרש, זו רק הרפיה מאד עמוקה של הגוף וערנות מוחלטת. ריכוז מוחלט. * ואז, ההשתקפות העצמית (המדיטציה) מגלה את עצמה, בעצמה. * בזאת טמונה ההתעלות על ה``חוויה של הרגשות והמחשבות”. התעלות על ממד הזמן והמרחב. המנגנון נמצא בתוך עיננו. וזה מתרחש, כאשר אנו מפנים את עיננו, פנימה. * אם אנו חווים מחשבות, אין צורך לנסות להלחם בהן! נהפוך הוא! נתבונן בהן כעדים מן הצד, כפי שהיינו מתבוננים בענן החולף על פנינו. * כשנלמד לשחרר מאבקים פנימיים, נחוש במרחבים שלנו. נוכל לחוות, אולי בזעיר ענפין, את החוויה של השחרור הפנימי, של האחדות המוחלטת. * התרגול המעשי, מתחיל כמובן מן ה``קל אל הכבד``. כאשר ההשתקפות העצמית, מתבטאת במהופך: תחילה היא גולמית ורדודה ולאחר תקופת מה, היא הופכת למעודנת ועמוקה. * חשוב להיות עקביים בתרגול המעשי. מילת המפתח היא: התמקדות במרכז. * התרגול הוא התנסותי, מתחילתו ועד סופו. אולם החוויה, היא אינדיווידואלית. בדיוק כפי, שכשאנו שותים מים, רק אנו חשים אם הם קרים או חמים, לגבינו. לכן, איכות התרגול, יכולה להיות ידועה, רק למתנסה בו. ולו בלבד. * ויחד עם זאת, חשוב לסיים את התהליך בנקודה בה אנו חשים במרחבים הפנימיים והחיצוניים שלנו, כאחד. שכן, מצב זה, עשוי להיחשב כמימוש. * כי במצב זה, כל התופעות חוזרות אל חוסר התנועה ומתגלה האמת הנשגבת. הבלתי ניתנת לתפיסה. L&L TALYA
