טירונות.....

[רגישה1855]

טירונות.....

היי התגייסתי השבוע והתחלתי טירונות... בעקבות ההתגייסות הפסקתי כל גורם מטפל בין עם זה טיפול פסיכולוגי ובין עם זה מעקב ע"י דיאטנית.. האוכל בחדרי אוכל מזעזע...... ובכל זאת... מנסה לשמור על איזשהו "תפריט" מסודר. מאוד קשה לי לאכול, ומצד שני לא רוצה להראות איזשהו משהו חריג, וחל עלינו חובה לאכול ולשים משהו בצלחת. אני מאוד מפחדת ומוטרדת מזה שאני לא במסגרת טיפולית כלשהי וככה לא יודעת כמה שוקלת,מה לאכול ואיך. מאוד מאוד מפחדת וחרדה שעליתי במשקל. כל היום חושבת על זה, כל היום הראש שלי נמצא בפחד. אני בטוחה שעליתי במשקל. אני לא רוצה לספר לאף אחת שמה על ההפרעת אכילה שלי, ומצד שני אני כל כך צריכה עזרה. אני מרגישה מאוד חסרת אונים מול האוכל והמשקל.... כל הבנות מדברות על כמה שהן לא רוצות לעלות במשקל עם כל הסטיגמות שכשמתגייסים עולים במשקל בזמן שאני כל כך חרדה ומפוחדת בעניין הזה.

אני רוצה להיות תת משקל!!! ואף אחד לא מבין את זה....

 

[סינקדוכה]

הצבא צועד על קיבתו?

המשפט הראשון שיש לי לומר: צבא זה מקום דפוק, חסר רגישות ולא מבין קושי נפשי. המשפט השני שיש לי לומר, שזה לאו דווקא אומר שלא צריך לשרת. פשוט שצריך לקחת את זה בחשבון ולתגבר כמה שאפשר את הסיוע השפוי במבחוץ. באמת מעניין אותי לשמוע מה עם הגורמים הטיפוליים האזרחיים שלך ומה הייתה הגישה שלהם בנוגע לטיפול בך בצבא. מניסיוני, צריך את העזרה שלהם. אם אפשר כטיפול מתמשך באישור הצבא מבחוץ (אם יש לך מזל ויש לך כסף) ואם כהתערבות מבחוץ של חוו"ד. להסתיר מהצבא - לא כדאי. בעיקר כי אח"כ, כשכבר ממש תצטרכי עזרה, זה יהיה ארוך ובירוקרטי ויכול להיות שיקח להם זמן להשתכנע. אני יודעת שלפנות למפקדות בטירונות זה לא תמיד הכי נעים, אבל את לא חייבת להיחשף לחלוטין. את יכולה לגשת ולומר שאת מטופלת באזרחות ומעוניינת לפגוש קב"ן עכשיו, בלי לפרט. את יכולה לפנות למ"מ או קצינה כלשהי שנראית מבינה יותר. אני מקווה שתיפלי על קב"ן/ית טובים, אבל בגלל כוויות שלי אני ממליצה להצטייד מראש לא רק עם תחושותייך אלא גם עם מכתב מגורם טיפולי בעבר שמאשש את הדברים שלך. כל כך הרבה אנשים מנסים לעבוד על הקב"נים מה שהופך אותם לפרנואידים מעט. בנוגע לשיתוף הבנות, איך שמתאים לך. נראה לי שזה יכול להיות מאוד בריא למצוא חברה אחת שאת מרגישה איתה בנוח ולספר לה, אולי באיזה שבת שתסגרו ויהיה זמן שקט לחלוק. אני יכולה להבין גם שזה לא תמיד עובד, ובגלל זה כדאי אולי חברת-טלפון שאפשר לדבר איתה, מטפלת, משפחה, חבר. כל אחד שיודע שכשאת מבואסת על משקל זה לא בדיוק כמו שהן מבואסות על משקל... את המצוקה של אוכל צבאי אני כל כך מכירה ותוכלי למצוא אי שם פוסט שלי עם כל החששות לפני טירונות. קחי בחשבון שטירונות היא *זמנית*, מדובר בחודש. כשמדברים על ההיסטריה של להשמין, מדברים על הסתגלות להרגלים של יומיום בשירות עצמו. הטירונות היא לא הפואנטה. (תקראי את המשפט הזה בכיוון החיובי שלו, טוב?) לקראת השירות הסדיר כדאי יהיה לשבת לפגישה בודדת עם הדיאטנית, אם אפשר, ולראות איך את מרכיבה את התפריט שלך בהתאם לתנאי השירות שלך. בנוגע אליהם, אגב, ממש כדאי לדבר עם קב"ן. אם יש לך שאלות על צבא-אוכל-בריאות נפשית, אשמח לנסות לעזור. בהצלחה!