טיקים
מאז שאני זוכר את עצמי היו לי טיקים, אך תמיד הסתרתי אותם. כשהייתי קטן ואמא שלי הייתה שואלת אותי למה אני "עושה את התנועה הזאת", הייתי מתבייש ואומר ש"אני משחק עם עצמי". כשהייתי עם חברים נורא השתדלתי להסתיר את הטיקים, וכשהגעתי הביתה זה פשוט התפרץ. לא נתתי לזה להפריע לי, ועם השנים לימדתי את עצמי כל מיני שיטות שעוזרות לי להסתיר את הטיקים. לדוגמא, במקום שיהיה לי טיק בפנים- שזה המקום הכי חשוף וגלוי לעין, הרגלתי את עצמי שיהיה לי טיק באצבעות הידיים. זה אמנם לא פתר את הבעיה, אבל כמות הטיקים הפנים ירדו בצורה משמעותית. אני לא יודע אם הבעיה אצלי היא נוירולוגית- טוראט או בעיה פסיכולוגית. קראתי איפשהו שתינוקות שנולדו במצב נשימה מצוקתית מפתחים בשנים מאוחרות יותר טיקים, ואני אכן נולדתי במצב של מצוקה נשימתית. כיום אני מבוגר, ועדיין סובל מטיקים, אמנם הרבה פחות, וכשאני מוקף באנשים כמעט ולא, אלא בעיקר כשאני לבד. עכשיו זו הפעם הראשונה שאני שואל אנשים אחרים ולא מתחבט בשאלה לשווא בעצמי: מה לעזאזל יש לי? למה יש לי טיקים? האם זה טוראט? מה עושים עם זה? לילה טוב ערן
מאז שאני זוכר את עצמי היו לי טיקים, אך תמיד הסתרתי אותם. כשהייתי קטן ואמא שלי הייתה שואלת אותי למה אני "עושה את התנועה הזאת", הייתי מתבייש ואומר ש"אני משחק עם עצמי". כשהייתי עם חברים נורא השתדלתי להסתיר את הטיקים, וכשהגעתי הביתה זה פשוט התפרץ. לא נתתי לזה להפריע לי, ועם השנים לימדתי את עצמי כל מיני שיטות שעוזרות לי להסתיר את הטיקים. לדוגמא, במקום שיהיה לי טיק בפנים- שזה המקום הכי חשוף וגלוי לעין, הרגלתי את עצמי שיהיה לי טיק באצבעות הידיים. זה אמנם לא פתר את הבעיה, אבל כמות הטיקים הפנים ירדו בצורה משמעותית. אני לא יודע אם הבעיה אצלי היא נוירולוגית- טוראט או בעיה פסיכולוגית. קראתי איפשהו שתינוקות שנולדו במצב נשימה מצוקתית מפתחים בשנים מאוחרות יותר טיקים, ואני אכן נולדתי במצב של מצוקה נשימתית. כיום אני מבוגר, ועדיין סובל מטיקים, אמנם הרבה פחות, וכשאני מוקף באנשים כמעט ולא, אלא בעיקר כשאני לבד. עכשיו זו הפעם הראשונה שאני שואל אנשים אחרים ולא מתחבט בשאלה לשווא בעצמי: מה לעזאזל יש לי? למה יש לי טיקים? האם זה טוראט? מה עושים עם זה? לילה טוב ערן