טיפים ליום הערכה
בתור אחת שעברה הרבה ימי הערכה ואת רובם המכריע (פרט לתפקיד של מכירות שבאמת לא התאמתי לשם) בהצלחה רציתי לשתף את המתעניינים בטיפ אסטרגי מאוד עקרוני. אני מגיעה למיון עם תחושת בטחון כמובן, ואגב גם אם זה ריאיון ולא יום מיונים מפרך בתחושה שאני כבר קבלתי את העבודה. מבחינה פסיכולוגית זה דיי קשה להתגבר על החשש, וזה שכנוע עצמי אולי לא ריאלי במיוחד אבל זה לא רלוונטי כי בעבורי זה תמיד פעל. במקום שבו אומרים יש שאלות - אני תמיד שואלת - פרטים נוספים רלוונטיים לתפקיד ומביעה עניין "בתכלס" - כאילו כבר התקבלתי. וכל השאר זה הפרטים הנוספים שצריך רק לבדוק לודא. למשל אם אומרים שיש לעבוד 4 משמרות בשבוע של 8 שעות אני שואלת (בשלב השאלות כמובן לא בהתפרצות) אם אפשר לעבוד יותר ימים/שעות אם זה אפשרי. נכון שכמובן ישנו פסיכולוג תעסוקתי שם, והוא כמובן אמור להיות ידען ממני ולראות מעבר לזה לדעתי זה עובד. כמובן אני לא שואלת שאלות ממש לא רלוונטיות כמו אם יש חלב וקפה על חשבון ואיזה חלב זה כי אני רוצה שלא יהיה עמיד
צריך להפגין בטחון ולהישיר מבט לבודקים. ששואלים אם שלב ההסבר הובן ואיש אינו מגיב, כדאי שדווקא אתם תדאגו להראות "פיקוס" וערנות לדברים הבוחנים. אם אתם במעגל מחפשי העבודה ממילא אין לכם משהו להפסיד שם תנו את המיטב שבכם, לא להתבייש ולא להשתחצן. לדבר בצורה סדורה ככל הניתן, לא מהר מידי בשביל "לדחוס" למסגרת הזמן שלכם ולא לאט מידי שלא יאבדו בכם עניין. חשוב מאוד לא להתבלט יתר על המידה ביחוד כשמדובר בטון הדיבור כי לא הצועק הוא הצודק או לצורך העניין מקבל המשרה. שוק העבודה אומנם קשה אבל במקום שבו יש מרכז הערכה לא מחפשים ירקנים פוטצניליים לשוק רמלה - לוד. סימולציה - אם הגעתם לשלב הסימולציה יתכן שכבר עברתם את המיפוי הראשון של הדינמקיה הקבוצתית. סימולציה יכולה לדמות מצב שגרתי במסגרת העבודה אליה אתם משוייכים או מצב קצת יותר קיצוני. אם קבלתם סימולציה "קשה" לדעתכם זה רק מראה כי הבוחנים מעריכים את יכולתם להתמודד בה. לא נותנים משימות בלתי אפשריות ככל שאני נתקלתי. דבר שהבחנתי בו בסימולציות שאנשים לא לוקחים בחשבון את האפשרות התיאורית "לשים הולד" כלומר לאמר ללקוח בסימולציה, בבקשה תמתין אני רוצה להתייעץ. אנשי מרכז הערכה ונציג החברה אליה אתם מתמיינים יודעים שאינכם בקיאים בנהלי החברה. ולכל נציג במוקד אמיתי יש יכולת להתיעץ. נכון, זאת אפשרות פחות טובה אבל עדיפה עשרות מונים משתיקה וגמגומים וגיבובי מילים. חבל על כל רגע. בנועם ובאסרטיביות בקשו להתעייץ עם "הבכיר". אני מאמינה שתקבלו מ"הבכיר" כלים להתמודד עם אותו לקוח. יכול להיות אמן ואמן שלא תצטרכו את הבכיר, אבל תחשבו שזאת לא אפשרות. כמובן יש להפגין רצינות, ולהתייחס לסיטואציה כאפשרית מגוכחת ככל שתראה לכם ואפילו אם יש לכם חוש הומור נפלא זה לא הזמן להראות את הכישרון הזה. חשוב להפגין יצירתיות ככל הניתן, הסימולציה היא ממילא כולה סיטואציה דימניות שאמורה לבדוק כישורים המציאו פתרונות והציעו מגוון אפשרויות היגיונות. לכל בעיה תיאורטית כזאת ישנו פתרון. הצג זאת "ללקוח" בסימולציה. ניתן להמציא שירות שליחים לטפל בתקלה, אפשר להציע ציוד חלופי תקין כל העולה על רוחם זה לא משנה אם זה באמת אפשרי. בטאו אמפתיה ואמרו את שם "הלקוח". גלו אסרטביות ויחד עם זאת הקשבה. שמרו על לואליות לארגון אותו אתם מייצגים אל תראו כי הארגון טעה הציגו את מדיניות הארגון כמוצדקת ככל שניתן. השתשמו בכל נתון רקע שקבלתם על אותו לקוח שפונה אליכם כדי ליצור שיחה בנימה יותר אישית. בהצלחה לכולם..
בתור אחת שעברה הרבה ימי הערכה ואת רובם המכריע (פרט לתפקיד של מכירות שבאמת לא התאמתי לשם) בהצלחה רציתי לשתף את המתעניינים בטיפ אסטרגי מאוד עקרוני. אני מגיעה למיון עם תחושת בטחון כמובן, ואגב גם אם זה ריאיון ולא יום מיונים מפרך בתחושה שאני כבר קבלתי את העבודה. מבחינה פסיכולוגית זה דיי קשה להתגבר על החשש, וזה שכנוע עצמי אולי לא ריאלי במיוחד אבל זה לא רלוונטי כי בעבורי זה תמיד פעל. במקום שבו אומרים יש שאלות - אני תמיד שואלת - פרטים נוספים רלוונטיים לתפקיד ומביעה עניין "בתכלס" - כאילו כבר התקבלתי. וכל השאר זה הפרטים הנוספים שצריך רק לבדוק לודא. למשל אם אומרים שיש לעבוד 4 משמרות בשבוע של 8 שעות אני שואלת (בשלב השאלות כמובן לא בהתפרצות) אם אפשר לעבוד יותר ימים/שעות אם זה אפשרי. נכון שכמובן ישנו פסיכולוג תעסוקתי שם, והוא כמובן אמור להיות ידען ממני ולראות מעבר לזה לדעתי זה עובד. כמובן אני לא שואלת שאלות ממש לא רלוונטיות כמו אם יש חלב וקפה על חשבון ואיזה חלב זה כי אני רוצה שלא יהיה עמיד