margeretnel1
New member
טיפים לחיבור?
טוב אחרי מספר חיבורים הגעתי למסקנה שלוקח לי יותר מדי זמן להגיע לשטף הזה של הכתיבה... אני יותר מדי מתלבטת תוך כדי שאני כותבת אם זה רלוונטי/מעניין/ממוקד ובסוף אני מתפזרת. בהתחלה דווקא לא הייתה לי את הבעיה הזאת, זה התחיל רק מהכניסה למסגרת של "אסור לכתוב דברים כאילו היו עובדות" וכל מיני דברים שלא הייתי עושה אותם בהכרח אם לא היו שוטפים לי את המוח על זה!
טיפים לכתיבה קלילה ומהירה יותר?
ולמי שממש סבלני ומבין, זה חיבור שכתבתי היום. לקח סך הכל 50 דקות (במבחן יהיו 35)
בשנים האחרונות בישראל מערכת בית המשפט מסיימת את רוב התיקים הפליליים בהסדרי טיעון, אשר נועדו בין היתר לקצר תהליכים משפטיים ארוכים הגוזלים זמן וכסף למערכת בית המשפט, העמוסה גם כך בתיקים ממתינים. לטענתי, שימוש מערכת בית המשפט בהסדרי טיעון אינו ראוי, שכם הוא אמנם מקצר את תהליך הטיפול בתיקים, אך בכך הם אינם מקבלים טיפול יסודי ונכון.
ראשית, לטענתי נוצר מצב לא צודק בו בניסיון לקצר את תהליכי המשפט, התוצאה של רוב הסדרי הטיעון היא הרשעה על מעשים חמורים פחות מהמעשים שנעשו באמת, וכך פושעים מקבלים עונשים קלים מהעונשים שהיו ראויים להינתן להם. לדוגמא, לא פעם במסגרת משפט פלילי בו המדינה תבעה אדם על ניסיון רצח, הראיות הצריכו חקירה מקיפה אשר עשויה הייתה לקחת מספר שנים. בניסיון לקצר את התהליך המשפטי, הנתבע קיבל סעיף הזהרה וקנס כספי בלבד. לטענתי,נוצר מצב לא צודק בו אדם שביצע עבירה, לא טופל בעונש הראוי לו ואף נשלח חזרה לרחובות.
בנוסף, לטענתי ייתכן שיש חפים מפשע המסכימים להודות בעבירות שלא ביצעו כדי להימנע מהליך משפטי ארוך. כך עלול להיווצר טשטוש בין עבריינים לאזרחים חפים מפשע, דבר אשר לא מתאים לבית משפט בתקופתנו. במשך השנים, במעמד מערכת המשתמשת בהסדרי טיעון הנוטה לקצר את תהליך המשפט גם במחיר הצדק, אזרחי המדינה יבינו שעל כל טעות, בין אם ביצעו ובין אם לאו, אם יודו בהאשמות יינתן להם עונש קל בלבד והתהליך המשפטי יסתיים. לדוגמא, מעסיק אשר נתבע על ידי מעבידו בהאשמות שווא, אולי יעדיף להודות במיוחס לו רק כדי לא להיקלע לתהליך משפטי ארוך ומייגע. לפיכך- עלול להיווצר בלבול בין פושעים לאזרחים חפים מפשע, אשר גבולותיו רק יטשטשו בערובות השנים.
אמנם הסדרי טיעון חוסכים זמן וכסף למדינה ולנתבע, אך אני סבורה שדווקא בגלל אלה מערכת בית המשפט תהיה ידועה כמי שנוטה להקל בסעיפי האישום ובעונשים הניתנים, וכך תיתן לגיטימציה לפושעים לבצע עבירות בלי לחשוש מעונש כבד. מערכת החוק ובית המשפט נועדו בית היתר ליצור מסגרת המרתיעה פושעים מלבצע מעשים פליליים. בכך שרוב התיקים נסגרים בהסדרי טיעון, המערכת לא מבצעת את תפקידה כראוי ולא מרתיעה את אזרחי המדינה. דוגמא בולטת ניתן לראות במשפחות פשע- ניתן לראות הרבה פעמים פושעים ידועים שקיבלו עונש קל בלבד מסתובבים בחברה, ולעתים אף חוזרים על אותו פשע בשנית.
לסיכום, בחיבור זה טענתי כי הסדרי טיעון אינם ראויים למערכת בית המשפט הישראלית בת ימינו, וכי תוצאותיה גורמים יותר נזק מאשר תועלת. הסברתי שבניסיון להקל על עבודתה, מערכת בית המשפט אינה עושה צדק עם פושעים אשר ביצעו כבר עבירות פליליות, וכך גם אינה מרתיעה פושעים פוטנציאלים. לדעתי, מערכת בית המשפט צריכה לשאוף לצדק יותר מכל, ואם הדבר כרוך בזמן וכסף, עליה לדרוש זאת מהמדינה, או לחלופין להקים וועדה שתמצא פתרון ראוי יותר.
טוב אחרי מספר חיבורים הגעתי למסקנה שלוקח לי יותר מדי זמן להגיע לשטף הזה של הכתיבה... אני יותר מדי מתלבטת תוך כדי שאני כותבת אם זה רלוונטי/מעניין/ממוקד ובסוף אני מתפזרת. בהתחלה דווקא לא הייתה לי את הבעיה הזאת, זה התחיל רק מהכניסה למסגרת של "אסור לכתוב דברים כאילו היו עובדות" וכל מיני דברים שלא הייתי עושה אותם בהכרח אם לא היו שוטפים לי את המוח על זה!
טיפים לכתיבה קלילה ומהירה יותר?
ולמי שממש סבלני ומבין, זה חיבור שכתבתי היום. לקח סך הכל 50 דקות (במבחן יהיו 35)
בשנים האחרונות בישראל מערכת בית המשפט מסיימת את רוב התיקים הפליליים בהסדרי טיעון, אשר נועדו בין היתר לקצר תהליכים משפטיים ארוכים הגוזלים זמן וכסף למערכת בית המשפט, העמוסה גם כך בתיקים ממתינים. לטענתי, שימוש מערכת בית המשפט בהסדרי טיעון אינו ראוי, שכם הוא אמנם מקצר את תהליך הטיפול בתיקים, אך בכך הם אינם מקבלים טיפול יסודי ונכון.
ראשית, לטענתי נוצר מצב לא צודק בו בניסיון לקצר את תהליכי המשפט, התוצאה של רוב הסדרי הטיעון היא הרשעה על מעשים חמורים פחות מהמעשים שנעשו באמת, וכך פושעים מקבלים עונשים קלים מהעונשים שהיו ראויים להינתן להם. לדוגמא, לא פעם במסגרת משפט פלילי בו המדינה תבעה אדם על ניסיון רצח, הראיות הצריכו חקירה מקיפה אשר עשויה הייתה לקחת מספר שנים. בניסיון לקצר את התהליך המשפטי, הנתבע קיבל סעיף הזהרה וקנס כספי בלבד. לטענתי,נוצר מצב לא צודק בו אדם שביצע עבירה, לא טופל בעונש הראוי לו ואף נשלח חזרה לרחובות.
בנוסף, לטענתי ייתכן שיש חפים מפשע המסכימים להודות בעבירות שלא ביצעו כדי להימנע מהליך משפטי ארוך. כך עלול להיווצר טשטוש בין עבריינים לאזרחים חפים מפשע, דבר אשר לא מתאים לבית משפט בתקופתנו. במשך השנים, במעמד מערכת המשתמשת בהסדרי טיעון הנוטה לקצר את תהליך המשפט גם במחיר הצדק, אזרחי המדינה יבינו שעל כל טעות, בין אם ביצעו ובין אם לאו, אם יודו בהאשמות יינתן להם עונש קל בלבד והתהליך המשפטי יסתיים. לדוגמא, מעסיק אשר נתבע על ידי מעבידו בהאשמות שווא, אולי יעדיף להודות במיוחס לו רק כדי לא להיקלע לתהליך משפטי ארוך ומייגע. לפיכך- עלול להיווצר בלבול בין פושעים לאזרחים חפים מפשע, אשר גבולותיו רק יטשטשו בערובות השנים.
אמנם הסדרי טיעון חוסכים זמן וכסף למדינה ולנתבע, אך אני סבורה שדווקא בגלל אלה מערכת בית המשפט תהיה ידועה כמי שנוטה להקל בסעיפי האישום ובעונשים הניתנים, וכך תיתן לגיטימציה לפושעים לבצע עבירות בלי לחשוש מעונש כבד. מערכת החוק ובית המשפט נועדו בית היתר ליצור מסגרת המרתיעה פושעים מלבצע מעשים פליליים. בכך שרוב התיקים נסגרים בהסדרי טיעון, המערכת לא מבצעת את תפקידה כראוי ולא מרתיעה את אזרחי המדינה. דוגמא בולטת ניתן לראות במשפחות פשע- ניתן לראות הרבה פעמים פושעים ידועים שקיבלו עונש קל בלבד מסתובבים בחברה, ולעתים אף חוזרים על אותו פשע בשנית.
לסיכום, בחיבור זה טענתי כי הסדרי טיעון אינם ראויים למערכת בית המשפט הישראלית בת ימינו, וכי תוצאותיה גורמים יותר נזק מאשר תועלת. הסברתי שבניסיון להקל על עבודתה, מערכת בית המשפט אינה עושה צדק עם פושעים אשר ביצעו כבר עבירות פליליות, וכך גם אינה מרתיעה פושעים פוטנציאלים. לדעתי, מערכת בית המשפט צריכה לשאוף לצדק יותר מכל, ואם הדבר כרוך בזמן וכסף, עליה לדרוש זאת מהמדינה, או לחלופין להקים וועדה שתמצא פתרון ראוי יותר.
