טיפים, טיפים, טיפים

[d@r121]

טיפים, טיפים, טיפים

שבוע אני יוצא לגדנ"ע (5 ימי פאקינג גדנ"ע) כמובן שכולם מחוייבים לצאת (למי יש כוח להגיע ללמוד ועוד לעשות עבודות?) כמובן שסיפרו לנו סיפורי אימה על דלתות לא נעולות ועל כך שמפרידים את כולם ומערבבים בחדרים (אחחח אין כמו להיות בחדר אחד עם שונאי שדאגתי להרגיז אותם במשך 4 שנים... הלב מתמלא אושר ממש) הבסיס יהיה אי שם בצפון ולבאים מובטחת חווית צה"ל אמיתית הכוללת מקלחות משותפות, קימה עם הנץ השחר ירי ועוד ועוד ועוד בקיצור עקב ריבוי החיילים בפורום, אבקש טיפים ממי שעברו את מה שמסתמן כעינוי. כמובן שהחזקת אצבעות שאולי יתרחש שם איזה מופע זיקוקי דינור בבסיס (לא אמרתי פיגוע, חס וחלילה) כדי שיהיה תרוץ למה לא לצאת יתקבל בברכה

 

[freedom rider]

הטיפ שלי

כשאני הייתי בכיתה י"ב וכולם יצאו לגדנע, אני נשארתי בבית - היה כף!

 

[Idan91]

כנ"ל.

 

[jessy19]

לצערי לא עברתי...

ושים לב ל"לצערי" כי כולם חזרו מאוד מגובשים משם ומאוד נהנו וזה הכין אותם לצבא יותר טוב ולא בא כבום כמו שהיה אצלי. פשוט נסה להתיידד עם האנשים בחדר, תביא ממתקים ותתחלק איתם, תהנה מהחוויה הזאת ואל תחשוב על הקשיים אלא על מה שעברת כבר.

 

[shellyland]

הפרדה לחדרים??? דלתות לא נעולות???

איפה אתם חיים, תגידו? בזמני לא היו זוועות כאלה. כשאני יצאתי לגדנ"ע ישנו באוהלים.

 

[ליאור שמש]

חדרים ?

גם אצלנו היו אוהלים.. אותי הכריחו לצאת לגדנ"ע אני : המורה אני לא רוצה לצאת לגדנ"ע. המורה : אבל זאת הכנה לטירונות אני : אבל הטירונות זה סבל.. למה אני צריך לסבול קודם ? המורה : כי... אתה הולך וזהו.. בסוף בזמן שאנחנו עשינו כל מיני דברים, המורות התסכלו עלינו ולא עשו הרבה (חוץ מלצחוק..) זאת חוויה כלשהי.. טובה לכמה, יותר טראומתית לאחרים.. מה שכן, כשאתה מגיע לצבא האמיתי, יש הרבה דברים שעושים ולי בכל אופן הייתה את ההרגשה של אני יודע מה הולך להיות, כבר עשיתי את זה.. (חוץ מזה, הגדנ"ע זה המקום היחיד אי פעם שעשיתי מטבחים בצבא...)

 

[_alon_]

טיפים

כמו הרוב פה גם אני לא יצאתי לגדנ"ע. הכנה לטירונות, בלי זה יהיה קשה להשתלב בצבא, גיבוש חברתי.... אל תאמין. הסתדרתי נהדר עם הצבא והפכתי לקצין גם בלי הגדנ"ע. גיבוש חברתי, בדיחה, שהם ליקשו עשבים אני עשיתי גיבושון עם בחורה חביבה

בקיצור אני בטוח שזה אחלה ונחמד אבל אם לא בא לך אפשר להסתדר נהדר גם בלי. טיפים: אצלנו גם איימו שמי שלא יצא יגיע לבית הספר. מכיוון שהרוב יוצאים, לבודדים שנשארים בסוף אין לימודים. גם ככה לגדנ"ע יוצאים מספר מורים, אז עם המחסור הזה עוד לעשות שיעורים ל-15 ילדים? לא נראה לי. דרך אגב להבדיל מהגדנ"ע בבית הספר אסור לתת לך עבודות רס"ר.

 

[אפי היקרה]

דווקא אני נורא נהניתי

נתנו לנו לירות (אין כמו פעם ראשונה להרגיש את הנשק הקר ולחוש את הקתרזיס מהיריה - אני מניחה שזה היה הרגע בו החלטתי על קריירתי העתידית), וזה גם סוג של חישל אותנו לקראת הג'יפה הנקראת שירות צבאי. באמת שלא היה נורא, אז היינו בחדר כמה בנות, חלקן לא חברות שלי וחלקן חשבו שהן חברות שלי, עברנו את זה בשלום, רחצנו כמה וכמה סירים, ירינו (כאמור), הלכנו קצת ברגל, עשינו תרגילי סדר, ראינו ג'ובניקים במדים והתלהבנו, והתגבשנו. תכל'ס, היה חוויה שכנראה חוץ ממני, אף אחד מהשכבה שלי לא זוכר.

 

[resputin]

תראי, מחזור 1952 בהחלט זוכר מעט..

מצד שני, אי אפשר לציין כי זכרון זה הפן החזק שבו..

 

[ליאור שמש]

אצלנו מי שנשאר

(למרות שאיימו עליהם שוב ושוב במשך שנתיים אחר כך שהם לא יקבלו כל מיני דברים וזה אף פעם לא התממש) הגיעו לבית ספר פעם פעמיים.. ראו סרטים (דברים שעכשיו היו בקולנוע...), למדו למבחן בהיסטוריה שהיה יום אחרי שחוזרים ועוד..

 

[אושר מ]

אני כן יצאתי!

והיה כיףףףףףףףףףףףףף. נורא כיף. אני לא הייתי בגדנ"ע בלאי כמו שלך (כלומר הייתי באוהל 20 ולא בחדרים ממזוגים כמוך). הייתי בצוות של 5 הבנות שהכי שנאתי בשכבה, ונהנתי כהוגן. פשוט תענוג. אחותי שכן הייתה בבסיס בלאי שלך אגב, בכתה ביום הראשון שהיא יוצאת הביתה (אחרי שהכריחו אותה לצאת) וביום החמישי היא סיכמה שהיה נפלא... וזה באמת כיף.

 

[אושר מ]

נ.ב

נפלא שיש מחשב אחרי 3 שבועות.... איך התגעגעתי (למחשב כמובן, לא אליכם..)

 

[d@r121]

../images/Emo12.gif

מתי אמרתי שהם ממוזגים? זה שהכל שם פרוץ ויש קור כלבים, זה לא אומר ממוזג

 

[מסניפה חמץ]

בסיס גדנ"ע צלמון? ../images/Emo7.gif

בוא לבקר