מזי שלום, אם יורשה לי, אביע את
דעתי, וזו דעתי בלבד. את אומרת שלבנך יש טורט קל יחסית, ואני שואלת, למה בכלל לתת לו תרופות? מנסיוני, רופאים הבאים מתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה -ואני אגיד פה הכללה - אוהבים מאוד תרופות. הגישה של רובם לתסמונת הזו היא שיש לטפל בה ע"י מתן תרופות ואני אף דברתי בזמנו עם כמה מהם שהופיעו ברשימה שקבלתי מהעמותה , כולם שאלו דבר ראשון (מבלי שהתעניינו בשום דבר אחר) - האם הילד מקבל תרופות. אני יכולה לומר לך רק שבמקרה של בננו, מה שמנחה אותנו הוא - שאם הילד יגיע למצב שהטורט יפריע לו ברמה של הפרעה בתפקוד או הפרעה חברתית קשה (ויש לו קשיים חברתיים) אבל הפרעה קשה - או אז נשקול מתן תרופות. בנתיים, אנחנו מאמינים, כמו בת שבע - שאין צורך לשנות את הילד שלנו. צריך לחזק אותו, צריך לעבוד במישורים של חינוך החברה הבלתי סובלנית שלנו, ולתת לו להיות מה שהוא ומי שהוא. אל תשכחי שהתרופות הללו הן חמרים כימיים קשים ותופעות הלוואי שלהן הן הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לראות. בכל מקרה - בהצלחה!
דעתי, וזו דעתי בלבד. את אומרת שלבנך יש טורט קל יחסית, ואני שואלת, למה בכלל לתת לו תרופות? מנסיוני, רופאים הבאים מתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה -ואני אגיד פה הכללה - אוהבים מאוד תרופות. הגישה של רובם לתסמונת הזו היא שיש לטפל בה ע"י מתן תרופות ואני אף דברתי בזמנו עם כמה מהם שהופיעו ברשימה שקבלתי מהעמותה , כולם שאלו דבר ראשון (מבלי שהתעניינו בשום דבר אחר) - האם הילד מקבל תרופות. אני יכולה לומר לך רק שבמקרה של בננו, מה שמנחה אותנו הוא - שאם הילד יגיע למצב שהטורט יפריע לו ברמה של הפרעה בתפקוד או הפרעה חברתית קשה (ויש לו קשיים חברתיים) אבל הפרעה קשה - או אז נשקול מתן תרופות. בנתיים, אנחנו מאמינים, כמו בת שבע - שאין צורך לשנות את הילד שלנו. צריך לחזק אותו, צריך לעבוד במישורים של חינוך החברה הבלתי סובלנית שלנו, ולתת לו להיות מה שהוא ומי שהוא. אל תשכחי שהתרופות הללו הן חמרים כימיים קשים ותופעות הלוואי שלהן הן הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לראות. בכל מקרה - בהצלחה!