טיפול = רצח

[חייבתלהגיב]

הבת שלך מבקשת כלים, ואתה משכנע אותה

לוותר על המטרה. הבת שלי מבקשת כלים, ואני מספקת לה אותם.
אכן הכיוונים שלנו שונים, אבל אני לא רואה בכיוון שלי יותר שליטה מהכיוון שלך.

 

[arana1]

לא משכנע אותה, נותן לה מה שהיא רוצה

פשוט מביא את עצמי כפי שאני ומזה היא מבינה שממש לא אכפת לי,
שאני לא סופר את זה שהיא לא יודעת לעשות כלום,
שתחרותיות וכשרונות זה חרא בשבילי.
אני לא אשקר את ביתי ואנסה להציג לה חזות כוזבת של עצמי.
זה הכל.

פשוט על זה אני מוסיף שמנסיוני וכעובדה זה אפקטיבי

כל כיוון שמפריד את הכלים מהמהות הוא כיוון של שליטה,
ככה נגזר


היה כאן ילד, מבוגר, שכאב את זה שהוא לא מצליח לדבר, די מהר כמה אנשים כאן די שכנעו אותו שזה בסדר, שהתמודדות אינה זהה לנסיון להיות כמו כולם, אלא בדיוק להפך,
וזה מה שאני מנסה להסביר לך ולאחרים כאן ונכשל,
וגם ברור לי למה

 

[חייבתלהגיב]

מה הקשר לתחרותיות? התסכול של הבת שלי

לא נבע מכך שהיא רצתה לצייר טוב כמו מישהו אחר או טוב יותר. אני בכלל לא בטוחה שהיא הייתה מודעת לכך שאנשים אחרים בעולם מציירים. התסכול שלה היה מכך שהיא רצתה לעשות משהו, והיד שלה עשתה משהו אחר. הציור שלה לא היה יפה/נכון ב-ע-י-נ-י-ה. בעיניי כל דבר שהילדות שלי עושות הוא מדהים, ומהבחינה הזאת אני לא ממש מסוגלת לעזור להן. אני עזרתי לה להגיע לאן שהיא רצתה להגיע מתוך עצמה, בלי קשר לאחרים, ובוודאי בלי קשר לשיפוט שלי את העבודות שלה.
גם כשרון לא ממש קשור לעניין. לפי התפיסה שלי כמעט כל בני האדם מוכשרים בכל דבר, ואין ממש משמעות לאמירה שמישהו אחד מוכשר יותר מהשני במשהו, כי זה מאוד תלוי בנסיבות.

 

[arana1]

השאלה היא איך קשר פנים חוץ נלמד

ויש דרך ארוכה, אינסופית, בין החוץ והפנים, בין מה שאת מרגישה ורוצה לבטא לבין מה שאת מצליחה, כך שהשאלה היא איך להתייחס לדרך הזאת, ולדעתי הגישה של מתן כלים היא גם מאוד בעייתית,
וגם אם היא לא תחרותית היא נובעת מתפישה תחרותית.

תפישה אחרת אומרת להרגיע, כשזה יהיה לך נכון זה יתחבר מעצמו

 

[חייבתלהגיב]

וואלה?

אז אני אתן לך דוגמא לכך שאתה טועה. כחלק מהכלים שנתתי לה, לימדתי אותה גם לאחוז נכון את העפרון. לא לימדתי אותה מהידע שלי, אלא ממה שהיה כתוב בתחילת חוברת המבוכים. ולמה לא לימדתי אותה מהידע שלי? כי אני, בעצמי, לא מחזיקה נכון את העיפרון, ומעולם לא החזקתי. והעובדה הזאת גורמת לכך שיש לי יבלת נצחית על האמה של יד ימין, והאצבע גם עקומה, ויש לי כאבים אם אני כותבת יותר מדי.

ואני סופר רגועה, אבל כנראה שאו שזה לעולם לא יהיה נכון עבורי מאיזושהי סיבה עלומה, או שאתה טועה לגבי זה שזה יתחבר מעצמו. הייתי שמחה אם אמא שלי הייתה עוזרת לי לאחוז את העיפרון נכון בגיל 3. אבל זה לא קרה, ולבד זה לא התחבר...

 

[arana1]

וואללה

כי חלק מהעניין זה גם לקרוא את הבן אדם, וכפי שגם את רואה אז יש בה התנגדות לקצב ולצורה הנהוגה,
אז אם את כמו כולם חושבת שזה סתם אז את נורא טועה.

ולא כתבתי שאין מקום ללמוד,להפך, ההתנגדות לצורות המקובלות באה דווקא מרצון, אפילו מתשוקה עמוקה מאוד לדעת, שלכן זקוקה להיבט הרגשי והחוויתי לא פחות מזה הטכני, עובדה שמתחילה לחלחל אפילו לראשי מערכת החינוך הנבובים.

אז לא התנגדתי להתפתחות, להפך, אני מתנגד לתפישה שרואה "כשרונות", ו"כלים" בדיוק בגלל שלתחושתי אינה מתאימה למי שיכולים וזקוקים לדעת ולגעת באמת בדברים.

אז דברים שהיו נכונים בשבילך אינם נכונים בהכרח לביתך,כמו הצבא המחורבן שלנו גם את תמיד נלחמת את המלחמה שהייתה

 

[חייבתלהגיב]

נו, נכנסנו לאותה לולאה

שלא מאפשרת לדעת אם הסיוע בגיל צעיר היה נחוץ או לא. כמו במקרה של אוטיסטים ודיבור, יכול להיות שהאחיזה הלא נכונה שלה לא הייתה מתקבלת ובשלב מסוים היא הייתה משנה אותה. מאחר שהאחיזה שלה תוקנה, אי אפשר לדעת מה היה קורה. אז יכול להיות שהענקתי לה את הכלי הזה ללא צורך, אבל נראה לי שלהעניק לה אותו, ועוד כשבמקרה שלה היא ביטאה את התסכול שלה, לא היה מעשה בלתי סביר להורה לעשות, ורוב הסיכויים שהתועלת עלתה על איזשהו נזק אפשרי שאתה רואה פה.

 

[arana1]

לולאה, כידוע לך, מהווה מבנה אפקטיבי להפליא

 

[נתנאל6589881]

למה ? זה לא מעגלי וסגור ? כאלו הסתבכות בתוך עצמך.

מעין קונפליקט פנימי שתמיד נמשך להכרך ביעגול הזה מה אפקטיבי בזה זה מתסכל...

 

[חייבתלהגיב]

הוא מתכוון ללולאה מסוג אחר. אתה דווקא הבנת

את הכוונה שלי מצוין.

 

[נתנאל6589881]

כן אני מבין וזה הגיוני לטעמי.

כי ילד בן חמש לא יכול לדעת מה טוב עברו אפילו שהוא הכי חכם ורגיש שיש יש עניין של הבשלה ...

 

[arana1]

הבנתי את כוונתך אבל חושב שאת טועה

ורואה את זה כל הזמן קורה שאנשים פוסלים מראש מבנים רק בגלל שהם לולאתיים וחזרתיים וזה ניכר גם כיחס מחפיר לסוג "עיבוד הנתונים" האוטיסטי אז גם כאן כשבודקים באמת מתברר שלולאות מהוות מבנים מאוד מהותיים וזה לא סתם רק חזרה עצמית אלא צורה שמאפשרת סוג מאוד חשוב של תובנות וביצועים

 

[arana1]

הרהור מעניין יחסית על לולאה ותפקידה לזהות האנושית

https://tomerpersico.com/2013/08/12/hofstadter_loop/

 

[גור4242]

זה ש"הורים רבים" עושים את זה, לא הופך את זה יותר הגיוני

מהניסיון שלי כשאני הייתי הילד, הכפייה של משרד החינוך היא די והותר. לא רואה שום סיבה להעמיס על הילד עוד דברים (והייתי בשמחה מוותר גם על הכפייה של בית-הספר, רק שיש חוק וגם ההורים צריכים קצת שקט לעצמם, אז אני מקבל את זה כ"רע הכרחי")

אבל לפחות קיבלתי תשובה

 

[נתנאל6589881]

מסכים לגמרי.

לטעמי למידה מאהבה ותשוקה תוביל אל לימידה אמתית ועמוקה ואני לא אהבתי ללמוד בית ספר ולא למדתי כמעת כלום והכל השלמתי מספרים והרצאות וזה עדיף...

 

[חייבתלהגיב]

אם קראת את מה שכתבתי, היית רואה

שהיא לא עשתה כלום בבית הספר, כך שהיא לא הייתה מאוד "עמוסה". היא ישבה שם ועשתה מה שבא לה, או ישבה במשרד של המנהלת ועשתה מה שבא לה, וכו'.

 

[נתנאל6589881]

היא על הספרקטום ?

למה את מתעניינת באוטיזם ? אני זוכר אותך מהורים למחוננים אבל אני רואה שא מגיבה פה מידי ומעניין לדעתת מה הקשר לעולם הזה..

 

[חייבתלהגיב]

לא. אני מתעניינת באוטיזם מסיבות רבות ושונות,

כולל היכרות אישית עם אנשים על הספקטרום.

 

[נתנאל6589881]

אוקי תודה על התשובה...

 

[נתנאל6589881]

תוכלי לפרט ? נשמע מעניין....