הדר בהכנות
New member
טיפול לקוי באבי
שלום, ליפני כחודש וחצי אבי נפל בבית ומאז הוא התדרדר בהדרגה מבחינת ההליכה וכאבי רגליים. לאחר שבועיים בערך מזמן הנפילה הוא עשה צילום ומצאו שיש לו שבר בחוליה.. ואמרו - אין מה לעשות. המצב החריף עוד, עשו לו מיפוי עצמות ושוב ראו את זה אבל לא אמרו כלום (מדובר על קופת חולים כללית). הזמנו גם באופן פרטי את הרופא שמטפל בפרקינסון שלו כבר 15 שנה, והוא אמר שהבעיה לא קשורה לפרקינסון אלא לחוליה, ושהוא חושב שאין מה לעשות פשוט לקנות כיסא גלגלים ולהערך לנכות שלו. המצב החמיר עוד, הגענו למיון באיכילוב, ולאחר הטקס הרגיל של סחבת, רופאים מתנשאים, אחיות גסות רוח, עבר יום שלם שבו כל מה שעשו זה צילום רנטגן - ושלחו אותו הבייתה. שוב - המצב נעשה גרוע יותר ויותר ואבא שלי כבר יכל להזיז רק את אצבעות כפות הרגליים והכאבים היו קשים מנשוא - ולאחר שבוע שוב הלכנו למיון, הפעם לקחתי יום חופש מלא מהבוקר עד 11 בלילה בילינו במיון - הפעם עשו עמנו חסד ושלחו את אבא שלי ל - CT, ורופא אחד - נוירוכירורג היה הפעם עירני ואמר שהמצב עכשיו הוא מאוד גבולי וחייבים דחוף מאוד במיידי לעשות לו ניתוח לייצוב החוליה שלא תלחץ על העצבים. חוץ מזה היה שם האורטופד ששלח את אבא שלי שבוע קודם הבייתה והנוירוכירורג ממש גער בו על איך שהוא שלח אותו הבייתה בכזה מצב. בקיצור אבי עבר את הניתוח ביום ראשון ותודה לאל מתחיל להיות שיפור מה בתנועות שלו - אבל בגלל הזמן שלקח עד שעשו את הפעולה הזאת - ספק רב אם בכלל יוכל לעמוד על הרגליים איי פעם. ההרגשה שלי היא שהייתה זו רשלנות שהביאה למצב הזה שרופאים נורמליים לא היו נותנים למצב להגיע עד כדי כך, ועוד לפני לפחות חודש היו צריכים להמליץ על הניתוח ואז אבי היה ממשיך ללכת. זאת ההרגשה, האם יש לי פה קייס? תודה
שלום, ליפני כחודש וחצי אבי נפל בבית ומאז הוא התדרדר בהדרגה מבחינת ההליכה וכאבי רגליים. לאחר שבועיים בערך מזמן הנפילה הוא עשה צילום ומצאו שיש לו שבר בחוליה.. ואמרו - אין מה לעשות. המצב החריף עוד, עשו לו מיפוי עצמות ושוב ראו את זה אבל לא אמרו כלום (מדובר על קופת חולים כללית). הזמנו גם באופן פרטי את הרופא שמטפל בפרקינסון שלו כבר 15 שנה, והוא אמר שהבעיה לא קשורה לפרקינסון אלא לחוליה, ושהוא חושב שאין מה לעשות פשוט לקנות כיסא גלגלים ולהערך לנכות שלו. המצב החמיר עוד, הגענו למיון באיכילוב, ולאחר הטקס הרגיל של סחבת, רופאים מתנשאים, אחיות גסות רוח, עבר יום שלם שבו כל מה שעשו זה צילום רנטגן - ושלחו אותו הבייתה. שוב - המצב נעשה גרוע יותר ויותר ואבא שלי כבר יכל להזיז רק את אצבעות כפות הרגליים והכאבים היו קשים מנשוא - ולאחר שבוע שוב הלכנו למיון, הפעם לקחתי יום חופש מלא מהבוקר עד 11 בלילה בילינו במיון - הפעם עשו עמנו חסד ושלחו את אבא שלי ל - CT, ורופא אחד - נוירוכירורג היה הפעם עירני ואמר שהמצב עכשיו הוא מאוד גבולי וחייבים דחוף מאוד במיידי לעשות לו ניתוח לייצוב החוליה שלא תלחץ על העצבים. חוץ מזה היה שם האורטופד ששלח את אבא שלי שבוע קודם הבייתה והנוירוכירורג ממש גער בו על איך שהוא שלח אותו הבייתה בכזה מצב. בקיצור אבי עבר את הניתוח ביום ראשון ותודה לאל מתחיל להיות שיפור מה בתנועות שלו - אבל בגלל הזמן שלקח עד שעשו את הפעולה הזאת - ספק רב אם בכלל יוכל לעמוד על הרגליים איי פעם. ההרגשה שלי היא שהייתה זו רשלנות שהביאה למצב הזה שרופאים נורמליים לא היו נותנים למצב להגיע עד כדי כך, ועוד לפני לפחות חודש היו צריכים להמליץ על הניתוח ואז אבי היה ממשיך ללכת. זאת ההרגשה, האם יש לי פה קייס? תודה