טיפול והישגים

[קצת דיווה]

טיפול והישגים ../images/Emo106.gif

לאילו הישגים הגעתם בעקבות טיפולים? האם יש תובנות שכאשר נאמרו ע"י אדם זר <הפסיכ'> נראו לכם יותר "נכונות"

 

[מחכה בשדות]

לא ממש עשיתי טיפול

לפני שנה ההורים שלי דיי כפו עליי את העניין... והייתי עם איזה פסיכלוגית מעצבנת בשני טיפולים, ועוד פסיכולוגית שביקרתי פעם אחת שלא אהבתי בכלל. ביינתים רק הסקתי שלא הייתי מוכנה נפשית בשביל זה. אני חושבת שאני עדיין לא ככ מוכנה... אלא אם כן אני אמצא מישהו שיהיה לי כימיה[?] טובה איתו.

 

[מחכה בשדות]

"טיפולים" לא ככ נכון להגיד

יותר פגישות סתמיות שלא הגענו בהם לכלום, חוץ מהעובדה שהפסיכולוגית הספיציפית מטומטמת

 

[קצת דיווה]

ולמה לא<???

 

[מחכה בשדות]

למה לא מה?

למה ויתרתי בסוף?

 

[L L B]

לפסיכולוגית שלי יש משפטי מחץ ../images/Emo6.gif

ותמיד בסיום הפגישות שלנו אני מוציאה דף ועט וכותבת את המשפטים שלה...

. הם תמיד נכונים ומאוד יפים וכשהיא אומרת לי אותם בדרך המיוחדת שלה, נשמע שהיא ממש צודקת... הגעתי להמון הישגים טיפוליים... לא חושבת שיש כאן מקום למנות את כולם פה... :-*

 

[קצת דיווה]

אוקיי

אפשר לפחות חלק מהם??

<מבטיחה לרשום>

 

[MommyHug]

כן, זה היה מתבקש...../images/Emo3.gif

 

[L L B]

שאכתוב את המשפטים או

את ההישגים

אם הבנתי נכון, אז להלן ההישגים שלי

(אם התכוונת למשפטים, אין לי בעיה לרשום חלק מהם. רק תגידי..); * השלמתי עם העובדה שאני סובלת מהפרעה נפשית, למרות שכיום אני חושבת שהתסמינים שלה הולכים ופוחתים... (בורדרליין, לכל המעוניין). * השלמתי עם העובדה שעברתי ניצול מיני בילדותי. * כיום להרבה דברים שקורים בחָיַי ובחָיֵי הסובבי םאותי אני יודעת, יכולה ומרשה לעצמי לתת ניתוחים והסברים פסיכולוגים (טוב, נראה אותכם אחרי עשרה מטפלים ואחרי אישפוז של מעל לשנתיים לא חושבים, מדברים, אוכלים ומחרבנים כמו פסיכולוגים

) * אני מודעת להשפעה העצומה שיש כיום לפסיכולוגיה על חיינו. * למדתי המון על הקשרים שלי עם בני אדם, על ההשפעה שלהם עלי ועל ההשפעה שלי עליהם... (הפסיכולוגים קוראים לזה 'קשרים בינאישיים'). * למדתי לחשוב לפני ותוך כדי שאני מדברת. זייו לבנתיים. מה, לא מספיק?!?!?!?! אלה דברים שאילולא עזרה פסיכולוגית לא הייתי מקבלת או משלימה איתם לבדי...

 

[MommyHug]

וואו! כל הכבוד!

אפשר לקבל כמה משפטים?.... תודה

 

[L L B]

בטח שאפשר. הנה חלק מהם:

* 26.9.05 - "אני מרגישה שאנחנו עסוקות כל הזמן בהדיפת כדורי פינג-פונג במקום לפתוח את הדלת האחורית ולברר מה יש שם..." (נאמר על העיסוק שלי בגזר הדין עצמו, על הסרט שעשו עלי ועוד...) * אני: "כשהייתי בטאקוונדו, לא הייתי מסוגלת להשתתף אף פעם בקרב סטירות..." היא: "ביום שבו תתעמתי עם השכן שלך על כל מה שקרה, זה יהיה כמו קרב הסטירות שמעולם לא השתתפת בו..." המשפטים האלו שהיא אמרה לי (ועוד...), הידהדו לי בראש זמן-מה אחרי הפגישות איתה כך שהרגשתי צורך לתעד אותם באיזשהו מקום שלא יעלמו לי בראש... (את שאר המשפטים אני מעדיפה לא לכתוב כאן...

) לילה טוסט,

L.L.B

 

[על חבל דק]

וואו..באמת משפטים חזקים!

היא נשמעת ממש מתוקה זכית

 

[L L B]

תודה ../images/Emo9.gif

 

[L L B]

תורך דיוו'ש ../images/Emo9.gif

 

[קצת דיווה]

אני עוד מפנימה את מה שרשמת

בלי להכיר גאה בך

 

[L L B]

תודה ../images/Emo9.gif

אבל בלי התחמקויות. מחכים גם למילים שלך...

ד.א. - עדיין לא קיבלתי מסר...

 

[על חבל דק]

חחח..חשבתי בהתחלה

שהיא מבטיחה לרשום את המשפטים שאת תאמרי מסתבר שממש לא

 

[על חבל דק]

אממ..לא ממש מהמטפלת

או שכן ופשוט שכחתי.. אבל ממישהי אחרת שעוסקת בתחום קרוב הגעתי למסקנה שאני אנושית.

 

[לגעת ברגשות]

אני בטיפול

כבר שלשה וחצי חודשים. קיבלתי המלצה על מישהו ולקח לי חצי שנה להחליט להרים אליו טלפון. אני מאלו שלא העיזו להרגיש רגשות קשים וידעה תמיד להתחמק מהם בכל מיני שיטות. ככה יצא שצברתי המון המון כאבי לב מכל מיני דברים שעברתי בחיים שלי (המון אסונות, כולל כמה מקרי מוות במשפחה) ולא הוצאתי כלום. אז הגעתי למצב של "חנק" בנשמה, הרגשתי כאילו כבר אין לי כוח לכלום וידעתי שצריך לעשות משהו. בהתחלה הרגשתי שזה מטומטם. כאילו מה? אני אספר לו על כל מה שקרה והוא יעשה הוקוס פוקוס ויגרום לי להקלה? ואם אספר לו את כל מה שקרה זה יעזור?! הרי סיפרתי לאנשים את מה שקרה. בלי שום בעיה. בטונים כאילו כלום. אז ככה וככה קרה והחיים ממשיכים, אין ברירה, נכון? אז קדימה לעבודה וזהו. למי יש זמן להתפנק או להתבכיין? בכי לא משרת שום מטרה. אז באמת שהייתי מאוד סקפטית. הבעיה היא שהתחילו לי כל מיני מכאובים בגוף וחברה אחת שלי אמרה לי שזה רק נפשי וצעקה עליי שאלך לטיפול. היא כל הזמן טענה שאני מנסה להיות על אנושית בשעה שאני רק בן אדם רגיל. באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לעשות משהו. תחושת המחנק הגיעה שוב ושוב לעיתים קרובות מידיי והרגשתי באמת שאין לי יכולת לתפקד. אז הרמתי טלפון והתחלתי ללכת לשם. לאט לאט התחלתי לפתח אמון בו. זה לקח בערך חודש וחצי. אחר כך התחלתי לגעת בכאב. והיו שבועיים שלושה של הרגשה קשה כל הזמן. את הניק הזה "הינדסתי" לעצמי אחרי שהמטפל שלי הצליח לגרום לי לבכות... העזתי לגעת ברגשות הכאב שלי וזה היה ממש קשה. באמת שהיו לי כמה שבועות קשים אבל אחר כך חוויתי הקלה גדולה!! בזמן האחרון אני מרגישה שאני יכולה להיות הרבה יותר שמחה וקלילה. לא מרגישה כבר את המחנק הזה שגרם לי להרגיש שאין לי כוח לכלום. פתאום התחלתי לעשות בקלות דברים שהיה קשה לי לעשות ולא עשיתי המון זמן. הוא אומר שזוהי רק ההתחלה... ושאני עוד צפויה לכאוב הרבה. אבל צעד צעד.. נחייה ונראה. עובדה שאני מרגישה הרבה יותר טוב. אז אני בהחלט ממשיכה ללכת אליו.

 

[על חבל דק]

וואו..../images/Emo24.gif

כל הכבוד שהלכת אליו

איזה כיף לשמוע שהצלחת להתחבר אליו ועוד יותר מזה שאת מתחילה להתחבר ולגעת ברגשות שלך. שיהיה המון בהצלחה