טיפול הנפש

טיפול הנפש

שלום
האם מוכרת לכם התופעה של אדם הסובל מבעיות גיבוש העצמי ממושכות, דיכאון זמני, ועוד כל מיני הפרעות אישיות גבוליות ותופעות של אי יציבות נפשית - האם זה הגיוני ונפוץ שאדם כזה ישאף בעתיד להיות מטפל מהתחום של בריאות הנפש??? או שאין קשר בין הדברים...? וזה מצב דינאמי שיכול להיות שרק נדמה לי שזה הכיוון שלי בגלל לחץ וצורך של עזרה עצמית -אז נראה כאילו המפלט הוא עיסוק בתחום התרפיה.. הגיוני???
 

freearth10

New member
הגיוני מאוד ../images/Emo13.gif

אני מורה לאנגלית ובחרתי במקצוע הזה כי זה היה המקצוע בו הכי התקשיתי (אבל גם מאוד אהבתי). יותר מאוחר התמחיתי באנגלית ללקויי קשב ולמידה ו...כן, אני לקויית קשב ולמידה. כשחיפשתי עוד כלי עבור הבוגרים יותר הגעתי אל הקנסיולוגיה החינוכית, שהיא בעיקר עבודה רגשית אה... כן ושכחתי לספר שלפחות פעם הייתי ביישנית ודי מנותקת מהחברה בה חייתי. אני לא חושבת שהמפלט הוא טיפול בתרפייה. אני חושבת שיש יתרון גדול בזה שאני מכירה מבפנים מצבים דומים לאלה שהמטופלים שלי חווים. כמובן שלא צריך להיות חולה סרטן כדי לטפל במי שהוא חולה סרטן, אבל מי שעבר מחלה קשה יוכל להבין טוב יותר את חולה הסרטן ואמפתיה בטיפול הוא לדעתי אחד הדברים החשובים ביותר שמטפל צריך להביא איתו לטיפול.
מאיה
 
זה לא הגיוני אבל

זה קורה הרבה..... בכל מקצועות הטיפול שלמדתי פגשתי הרבה אנשים שלומדים את המקצוע בקטע של "טיפול עצמי". מה שמראה שבחירת מקצוע היא לא תמיד עפ"י ההגיון הצרוף. כך שאת בהחלט בחברה טובה. ולמרות זאת אני ממליצה לך גם-לטפל בעצמך ברצינות שלא במסגרת הלימודים אלא בנוסף או על יד.... כל טוב עירית
 
מצטרפת להמלצה של עירית, וגם...

עירית צודקת! חשוב לטפל בעצמך לא רק במסגרת הלימודים, אלא בנוסף/במקביל. ועוד מחשבה שעלתה לי בעקבות השאלה: אני חושבת שהרבה אנשים שפונים למקצועות הטיפול למיניהם הם אנשים מורכבים ורגישים, אשר מסתייעים בטיפול/ים בעצמם. זה לא בהכרח אומר עליהם משהו רע. בעיני - אפילו להפך: מטפל אשר לוקח אחריות על עצמו ועל חייו, מחובר לעצמו ועושה עבודה אישית לומד להכיר תהליכים מתוכו. למידת מקצוע טיפולי היא תמיד, בעיני, תהליך פנימי גם של האדם המטפל. חשוב שאדם שרואה עצמו כמטפל וכמי שיהיה מעורב בחיי הנפש והגוף של הרבה אנשים יכיר קודם כל בצורה טובה את עצמו. כך, כאשר הוא מטפל, הוא יהיה פנוי למטופל שלו, ולא "ינצל" את התהליך רק לצרכיו האישיים.
 
בואי לא נחפש הגיון בעולם משוגע

לפי הודעתך אני מבינה שאת עדיין לא לומדת את התחום אלא חושבת ללמוד, אם עדיין לא התחלת מסלול לימודים, עדיף שתתחילי מטיפול בעצמך בליווי צמוד כדי שתרגישי טוב (קודם כל) ובנוסף שתוכלי להיות מרוכזת בלימודים. כמו שמאיה כתבה לך, אמפטיה היא כלי חשוב וזה בסדר לרצות לטפל דווקא כשנימצאים במקום מעט קשה , ותמיד תוכלי לבחור להתמקצע בתחום ספציפי לאחר סיום הלימודים אם את מרגישה שאת רוצה לעזור לאנשים שחווים חוויות דומות לשלך. לדעתי זה נפלא לרצות לטפל, מצב דינאמי ? יכול להיות, אבל אם לא תתחילי אף לא תדעי. בשלב מסויים את תרגישי אם זה מפלט או פשוט הדבר הנכון עבורך. בהצלחה בכל דרך שתבחרי
הילה
 
למעלה