טיפול ב"פוטו תראפי"

[מנחם111]

טיפול ב"פוטו תראפי"

בכתבה שפורסמה השבוע באחד העיתונים צוטט ד"ר לוסטיאן מוסקוביץ פסיכיאטר בכיר למרכז הרפואי ת"א, על שיטת טיפול באור. השיטה שהינה מוכרת ברפואה הקונבנציונלית מזה כ-20 שנה, גורמת להחדרת אור במוח בו ממוקמת בלוטה המורכבת מקולטני אור, הדומים לאלו של רשתית העין, הנקראית אפיפזה או בלוטת הפינאליס (המכנה גם "העין השלישית" למרות שאינה רואה). בלוטה זו מפרישה את הורמון השינה מלטונין (המורכב מסרטונין וחומר נוסף). החשפיה היא לאור לבן רחב ספקטרום (רחב קשת) בעוצמה של בין 5,000 ל-10,000 לוקס (בשונה מאור רגיל, בו חסרים צבעים מצבעי הקשת, מדובר באור עם פול ספקטרום, המכיל את כל צבעי הקשת). האם מישהו טופל בשיטה זו בנושא adhd מכיוון שהשיטה מטפלת בהישארות הסרטונים לטווח ארוך יותר ולהגברת העירנות??

 

[חגית35]

Photic Stimulation

(Photic Stimulation (pulsed light therapy היו מספר דיווחים אנקדוטאליים של אנשים ADD שזה עזר להם אין משהו מבוסס ועקבי סטטיסטית רק מקרים ספוראדיים. על פניו נראה שאם לא מועיל לא מזיק... פרט אולי לעלות???

 

[מנחם111]

תודה על ההיתחסות ובהמשך בכתבה

הובאה שיטת טיפול ב-TMS שמדברת על אותו רעיון של השארת הסרטונים במוח ע"י המכשיר הנ"ל שמחולל שדה מגנטי המופעל מתדר 1 הרץ ומעלה ומביא להשפעה מעוררת על פעילות התאים (לא מדובר במטפלים המלהטטים המציעים טיפולים במגנטים אלטרנטיביים) האם השיטה מוכרת ? ידוע בשבאונ' ב"ש 2 מדענים מכירים את השיטה: ד"ר גריסרו ופרופ' חיים בלמיקר, שניהם ממרכז לבריאות הנפש בב"ש.

 

[integrity1]

חבל שאת מתייחסת לדברים כך

"לא מדובר במטפלים המלהטטים המציעים טיפולים במגנטים אלטרנטיביים" אני מנסה במהלך חמש השנים האחרונות שיטות רבות, בין השאר אני ישנה שנה עם אותו "מגנט אלטרנטיבי" שהוצאת עליו שם רע מבלי לדעת דבר עליו. זה עובד נפלא, זה מיישר אותי ברמות שבחיים לא חוויתי התארגנות כזו וללא שום כימיקלים ותופעות לוואי. חבל שאת מדברת מבלי לדעת על בשרך. כל המוצרים (גם הרטלין) הינם מוצרים שמישהו מרוויח עליהם. לא ידעת?

 

[05 מיכל]

מי מבטיח שאין נזק מהמגנטים?

מי מבטיח לך שאין לזה עוד השפעות חוץ ממה שידוע לך? אולי זה גורם נזק שעדיין אינך מודעת אליו? הרי אין על זה מחקר מקיף לאורך זמן.

 

[integrity1]

אני מסתמכת

קודם כל על הגוף שלי, הוא לא משקר והיות וזה לא שום פעולה כימית, הוא לא יכול להזיק בשום צורה שהיא. ואני מסתמכת על ידע שמסופק לי באותן דרכים שאת מסתמכת עליהן ידע כתוב מהאינטרנט ומאנשים שחווים מי אמר שמה שאומרים במחקרים (ידע כתוב ואת לא מכירה אף אחד מהאנשים שכתבו ואמרו על ריטלין למשל) שזה אכן נכון. כבר היו מקרים בהיסטוריה שאף אנשים מהימנים בעינינו שאף הם הסתמכו על ידע כתוב אומרים "אופס, טעינו" כולנו ניזונים מאותם מקורות מידע. יש לנו את הבחירה האם להישמע להם או לא. כך הם החיים. אני למדתי שהניסיון שלי הוא הקנה מידה הנכון עבורי, את יכולה להגיד על כך שזה לא מספיק לך, זאת הבחירה שלך. לכולנו בחירות וכל אחד מאיתנו עושה את מה שניתן להקל על הקשיים של עצמו. ההבדל ביני לבינך שאני ניסיתי, את לא. ניסיתי רטלין, לי זה לא עשה טוב. כל אחד ודרכו. הקושי היחיד בגללו כתבתי הוא שאני מתקוממת כאשר אדם מדבר רעה על משהו שכלל לא יודע עליו כלום וגם לא ניסה. זה כשלעצמו מקומם.

 

[zivadina]

אבל מחקרים זה קנה מידה מצוין

בנוסף לנסיון האישי שציינת.

 

[חגית35]

יש בעיה אתית עם אופן שווק המגנטים

שהופך כל מתנסה למשווק ברשת פירמידלית ככה שאתה הופך מגוייס לסוכן וישר משנה גישנה כי איך תמכור בלי לשנע קודם את עצמך? ההבדל בין מחקרים קליניים להרגשתך שאין לי חולק עליה כי את יודעת הכי טוב, הינה שתמיד ישנו אפקט החזק מכל והוא אפקט פלסבו שבשיטה הזו לא ניתן למדוד אותו כיוון שאת מהווה מה שנקרא דווח אנקדוטאלי (אגב אף אחד מהחברות ניקן וכו' לא העמיד למבחן מדעי את המגנטים וחבל- אם היו דברים בגו גם הייתי רוכשת ערכה באלפי שקלים... ואם לא עובד שיחזירו כסף במלואו מה שלא קורה- יש "פחת" שך 35% (אז... מישהו מרויח עלינו בכל זאת) ופסיכולוגית לא נחזיר מוצר שהפכנו לסוכנים שלו... דיווחים אנקדוטאליים אינם מחקר נדעי קליני מבוקר שמנטרל השפעות חיצוניות או אפקטים כמו אלו שהסברתי להלן. שנית קיים העניין של השכנוע העצמי שגם הוא חזק יותר מכל מחקר- אוטו סוגסטיה. לא נוכל לעולם להוכיח. אם וטוב לך אז אשרייך. אבל יש מי שזה לא מספיק להם שמספרים להם שלך זה עשה טוב. מי שלמוד ניסיון כבר מבקר הכל מראש. אין חכם כבעל ניסיון- וזה נכון לגבי ולגבייך כל אחת מהמקום האישי שלה ואני מכבדת את דעתך אבל היה חשוב לי שתביני מהיכן באה הסקפטיות. אני באופן אישי כצרכנית לא קונה כלום בשיטה הזו של השיווק שפושה בענפים רבים- ביטוח רפואה תוספי מזון וכו'.

 

[שרה16]

אפשר גמוגם.. אנחנו כולנו ממוגנטים

 

[integrity1]

יש בעיה אתית עם הראיה הקונבנציונלית

אני בת 50 ושלושים שנה הסתמכתי על הראיה הקונבנציונלית (אותה את מסנגרת בלהט) כדי להבין, לאחר בדיקה מאוד מדוקדקת (היה לי 30 שנה לבדוק) שהכל בחיים שלנו הוא כוח השכנוע והדיבור, גם בראיה הקונבנציונלית וה"מחקרים הקליניים" וכו שאת מעדיפה להסתמך עליהם. מה שאת כותבת "ישנו אפקט החזק מכל והוא אפקט פלסבו שבשיטה הזו לא ניתן למדוד אותו כיוון שאת מהווה מה שנקרא דווח אנקדוטאלי" שאם היית בודקת לעומק היית יודעת שאפקט פלסבו הוא תופס לפרק זמן קצר (הניסיון שלי הוא שנה ואפילו לא חודשים). כADD (שהיום אני יודעת) אך לא ידעתי קודם לכן, אחד הדברים שהתאמנתי עליו לאורך השנים, זה להתמודד עם דרכי חשיבה "מקובלים" בדיקתם עד תום, על בשרי, כי אין לי דרך אחרת, וחבל לי תמיד לשמוע את נחרצות הקול על דברים שהיום אני יודעת בוודאות שזה אחרת, שהעולם יכול להיות בנוי אחרת. אתן לך דוגמה מאוד מוחשית. כאשר את חיה בתוך מסגרת, את מתפקדת בתוכה ועושה כל מה שניתן במסגרתה. כאשר לאורך זמן האפשרויות בתוך המסגרת הולכות ומצטמצמות (כי כל מה שאת מנסה לא מצליח לך, כאמור ADD), את מגיעה למבוי סתום, מה עושים אז? יוצאים מהמסגרת ומסתכלים שוב, פתאום אז מגלים פתרונות נוספים עליהם לא נתת את הדעת, כי היית בתוך המסגרת. אז מה עושים? ממשיכים לחיות עם הידיעה שאת יודעת ואחרים לא. (זאת אפשרות שתמיד קיימת) חיים עם מציאות הידע שלך ובכל זאת, למרות שיודעים שיש אחרת, מחפשים את הדרך להראות שיש גם מחוץ למסגרת, שיש עולם נוסף שקיים ומחכה שזה יתגלה כדי לפנות לך מקום של כבוד. יש לי ילד ADD וכתוצאה ממנו הבנתי שגם אני ADD. איך אני מכוונת ילד ADD כאשר גם אני כזאת? זאת השאלה שעומדת בפני. אני לא נותנת לו רטלין. אני חברתי אותו למה שאני מאמינה שזה עובד עבורי ומנסה אם זה עובד גם עבורו. הוא מאומן על ידי אדם שזה תחום ההתמחות שלו (לא פסיכולוג). הוא מאמן אותו ומאמן אותי. זו יציאה מהמסגרת כי זה עובד בשבילי איפה שהפתרונות הקיימים בתוך "המסגרת" לא עזרו. אני בעניין של תוצאות, רק תוצאות, רק תאכלס. כבחורה שכה מוכנה להתמודד בתוך המסגרת וברצון עז לעזור (זה מה שאני מבינה מדרכך) אני מכבדת אותך ודעתך, ויודעת שאת רוצה לעזור (רואים). קחי בחשבון שיש גם דרכים אחרות, תני לזה את המקום בדרך התייחסותיך, אחרת זה מעליב כמו הילד האלים, זה פוגע (אף שאת לא ערה לזה וחושבת שעושה רק דברים טובים). אני עדה לאבא שחשב כמוך (בתוך המסגרת) ומתוך כוונה "טובה" עשה לי נזקים שעד היום אני חווה אותם. אל תעני לי, לכי עם זה וכשתהיי מוכנה לכתוב מתוך המקום של כבוד לזולת, נדבר.

 

[חגית35]

אני מאוד מעריכה אותך והתרגשתי לקרוא

מעומק הלב. ריגשת אותי. הזדהיתי עם כל מילה שכתבת כי הרי אני יודעת מהיכן הדברים מגיעים... אני חיה עם בעל ADHD וילדים ויודעת בדיוק על מה כתבת. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך הנכונה לבנך ושזה יהיה לא במחיר הפסד אלא רווח ושתביאי אותו למציאות חיים כ-ADHD בה הוא יחווה הצלחות והלוואי שתהיו תמיד בסיטואציות של WIN-WIN ושלא יצטרך להתפשר וגם לא את. אגב, מאמנות אישית זה פתרון מצויין שלא כל אחד מוכן לזרום איתו. אם זה עובד אצלכם אז אל תפסיקו עד שתסגלו את הקול הפנימי והמיומנויות שיכוונו אתכם לבד מפנים. בוקר טוב!

 

[integrity1]

תודה לך

אני התרגשתי מהתשובה, יותר כי פעם ראשונה שאני מצליחה להביע את עצמי ללא כעס וזה מאוד עשה לי טוב. יש לי ניסיון אחד מוכח עם אח שלי שמבלי לדעת עזרתי לו המון בנוגע לADHD שלו. והוא כבר מבוגר מספיק כדי לראות תוצאות וגם יודע לטפל בילדיו על סמך הניסיון שלו (שני ילדיו ADHD). כן, אני מרגישה שעדיין אני רוצה מחיאות כפיים והכרה, זה יעבור לי, אני עובדת על זה שאכיר במה שעשיתי ויותר. מעבר לזה, אין זה חשוב כלל, זה מסיט אותי מההתייחסות האמיתית. תודה על התגובה.

 

[חגית35]

מאמר מ"הארץ" על השיטה שהזכרת:

נשמע מעניין בהחלט... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=537726&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

 

[zivadina]

מאוד מאוד מעניין. תודה, חגית.

 

[חגית35]

הנה מוצר למכירה 42$ לא נורא בשביל

גימיק שאם לא יועיל לא יזיק לכיס באופן קשה...

 

[zivadina]

אני שמעתי על הטיפול הזה משכן שלי

(שכן חדש). הוא סיפר שהשיטה נחקרת עכשיו על ידי פסיכיאטרים באיכילוב. הוא לא דיבר אתי על נושא הפרעת קשב ורכוז.

 

[דליה.ד]

בנוגע למגנטים

שמחה שזה עזר לך. לנו זה לא עזר (רק למי שמכרלנו, הוא בנה וילה על חשבוני).

 

[בלבית באגינס]

נשמע כמו טיפול במכות חשמל

מה בדיוק הטיעון ההגיוני מאחורי זה? ואני דווקא לא חושבת שמה שלא מועיל לא מזיק.

 

[חגית35]

סמנטיקה- "נזעי חשמל"- כך זה נקרא

היום וחרף השם הנורא "מכות חשמל", תקראי ותגלי שזה הציל אנשים ללא טיפול תרופתי ממושך ממצבי דכאון קשים ועוזר מאוד להפרעות אחרות. הסרטים של פעם של ה"מחלקה הסגורה" הם שיצרו שם כה רע לטיפול זה, אנשים עושים אותו מרצונם החופשי. היום , עם כל הפיתוח התרופתי והפסיכולוגי מגלים כמה הוא יעיל וחוזרים אליו.