טיפול במגע ..???

[ש1212]

הכוונה אלייך כנרת על מה שרשמת ..

 

[ש1212]

כנרת..יקרה, אני לא רואה בהתנתקות

יכולת של הישג..אולי הקלה מלהרגיש את הכל חי .. ביום שעברתי את האונס ..הגוף ביצע את ההתנתקות הזו לבד.. כל הכאב הפיזי שהיה בפגיעה לא הורגש.. כל האלימות שלוותה הפגיעה לא הורגשה .. נשמע הזוי ..לא יודעת להסביר את זה אבל.. הגוף בשביל לברוח ולא להרגיש את הכאב האיום שהיה פשוט התנתק ממנו וזה אומר שהרגשתי שאני מרחפת ..בהיתי בתקרה ..והרגשתי שהגוף שלי לא מרגיש שום דבר...בעצם לא מרגישה מה הוא עושה לי בגוף.. רק ככה יכולתי לשרוד בפועל ..בלי להרגיש .. לעומת זאת היום הכאב מורגש לי בכל הגוף במצב של הזכרויות ..אני מנסה להתנתק ולפעמיים מצליחה ..ולפעמיים לא .. לפעמיים מעוצמת הכאב ..אני פשוט בוהה במקום מסוים ..והגוף לא חש את עוצמת הכאב.. אולי אני משתגעת??חח ..לא ..זו האמת .. אז איך נראה את זה כדבר טוב או לא ??? לא יודעת.. מצד אחד לא להרגיש זה מעולה .. מצד שני ..ברגע שההתנתקות נעלמת ..וניסון ההדחקה שלאחר מכן לא יוצא לפועל ..הנפילה היא קשה יותר .. הלוואי והייתי יכולה להניח הכל בצד ..ולא להרגיש את עוצמות הכאב .. הלוואי ..כרגע זו נראית רק משאלה.. תודה לך ..שהיית כאן והגבת.. שבוע טוב

 

[מיכל הלב]

זו תגובה מאוד ידועה

במיוחד אצל נפגעי תקיפה מינית, ההתנתקות הזו מהגוף, שהיא כנראה כלי הישרדותי די מדהים שיש לנו. חשוב לציין שוב שאת לא משתגעת, זה טבעי מאוד ואף שכיח. האם זה טוב או לא? כנראה שזו הדרך שלך להתגבר, וזה מנגנון הגנה טבעי. זה לא משנה האם לטווח הארוך זה טוב או לא, כי זה פשוט קיים. אני מאמינה בך, ש' היקרה, ובטוחה שתצליחי להתגבר על זה.

 

[ש1212]

גרמת לי לחייך ..תודה ..../images/Emo24.gif

 

[Fistandantilos]

הרפאות מטראומה

הינה תהליך, כמה שזה כואב, ברור שבתהליך זה נגרר גם סבל, מה לעשות דברים עמוקים קשה לשנות. הפחד והשלילה מהסבל(או שאולי הם חלקה מהסבל?) רק מקשים על התהליך, אני חושב שקשה מאוד למצוא אנשים שהחלו טיפולים ובדיעבד מצטערים שהחלו אותם בכלל.

 

[תמימה האחת]

ש' יקרה

אני זוכרת את הסיפור שלך מהפעם הקודמת שכתבת, ראשית אני רוצה לחזק אותך על הצעד הנפלא שאת עושה עבור עצמך, זה לא קל (בלשון המעטה), זה קשה תופת, וזה נשמע כאילו את עוברת את האונס כל פעם מחדש, לפחות כך ההרגשה, אולם את תשימי לב, שהעוצמה לאט תפחת ואת תתחילי להתנקות מתחושת הלכלוך הפנימית. אני רוצה לחזק אותך גם בבחירתך בטיפול, שאמנם לא קל לך- מגע, אולם את מרגישה שאכן עושה לך טוב, מכיוון שהמגע הזה הוא מגע מתקן, מרגיע, עוטף, לעומת המגע האכזרי שחווית. שילוב של פרחי באך, לעידוד הניקוי הפנימי וניקוי הטראומה הנוראית שחווית- על מנת שתוכלי להסתכל בפרספקטיבה אחרת על מה שחווית- מועיל מאוד ואני ממליצה עליו. כל מה שאת מתארת הגיוני וטבעי, אני לא מתחילה אפילו לדמיין ולנסות להבין מה שחווית- זה נשמע נורא אבל את ורק את תוכלי לנקות את הסיוט הזה מעצמך. חזקי ואמצי, אל תוותרי, זה בסופו של דבר ישתלם לך ותוכלי לחזור לשפיות ולחיים נורמאליים. שולחת לך חיבוק גדול ואוזן קשבת

תמי

 

[ש1212]

תודה תמי על כל מה שכתבת ..../images/Emo24.gif

את צודקת לגבי המגע .. אני באמת צריכה לחשוב היום שזו חוויה מתקנת וטובה .. לעומת המגע האכזרי והאלימות הכואבת שחוויתי ... ולכן אני מנסה .. להחזיק את עצמי בטיפולים כמה שיותר כדי שהסבל הנוראי ..והקשיים היומיומיים בהתמודדות יפחתו .. אני שמחה ..לשמוע שאני לא "משתגעת" .. וזו בעצם הייתה מטרת חשיפת הסיפור .. לי קשה ..לראות מהצד את זה ..בגלל שכל יום שעובר .. נראה מבחינתי אותו הדבר ...גם אם השיפור הוא קטן.. כולי תקווה שזה יחלוף במהרה .. כי הכוחות שלי נחלשים..בהתמודדות הזו.. תודה על העידוד , ההבנה והאכפתיות .. מקווה שפעם הבאה ..אוכל לרשום דברים חיובים יותר.. ולומר.."היי..אני כאן ..חזרתי להיות בריאה ושלמה ..קיבלתי שוב את חיי בחזרה" .. חיבוק אוהב ממני בחזרה .. ש

 

[Orrza]

ש', אני מצטער אם התשובה שלי תהיה

אולי מעט שונה לרוח הפורום... אבל את מתארת מצב קשה מאוד. שנים של הדחקה ובמקביל טיפולים, קושי בתפקוד ובעייה בשינה רצופת שעות. לא הייתי ממליץ לך להפסיק את הטיפולים, הם עושים לך הרבה טוב (למרות שזה מעט יחסית לפי הסברייך). אבל כן הייתי ממליץ לך לשקול טיפול פסיכיאטרי. כן, תרופות... יש היום תרופות לא ממכרות, מאוד מדוייקות בפעילותן שעשויות לתת לך להרגיש כ"כ הרבה יותר טוב... הסיבה שאני מציע לך לשקול את זה היא העובדה שלדעתי את תוכלי לקבל טוב יותר את הטיפולים במגע ותוכלי לתת להם להגיע עמוק יותר ולטפל יותר בכל האספקטים הטיפוליים כאשר התרופות ירגיעו את הסערה. אני מאמין שאחרי זמן מה, תוכלי להרגיש הרבה יותר טוב ולהכיל את הטיפולים עד כדי הורדה של התרופות מסדר היום. בברכה, אור.

 

[ש1212]

היי אור...

תודה קודם כל שהגבת .. זו לא פעם ראשונה שמציעים לי לקחת כדורים ומשום מה אני אנטי לחלוטין ..יוכול להיות שאני טועה ..בגדול ומשלמת את המחיר על חשבון הבריאות שלי ..כי אכן ..השינה שלי בלילה אולי שעתיים רצופות ..ולכן גם היום מתחיל בעצבים... ואז מגיעות ההזכרויות,הבחילות הסחרורות ..כי הגוף ככ חלש מחוסר שינה וכל דבר קטן ..גורם לי לחולי ולנפילה איומה .. אבל.. בשנה הזו אני ככ מתאמצת כן לעבוד ולהאמין בשיטה הטבעית ..למרות שבאמת השינוי הוא קטן מאוד ומורגש מעט ... הייתי אצל פסיכאטר ..נו בטח ..מה הוא ייתן??? פרוזק...לא פחות ולא יותר ..פרוזק .. אז נכון שהיום זה ב"אופנה " ..לקחת כדורים.. יש אנשים שאין להם בעייה כמוני ולוקחים כדי להרגיש טוב .. ואני משום מה נרתעת ... עכשיו למה ??? כי אני מפחדת מהתמכרות אליהם..רוב האנשים שלוקחים ..לפחות מצד שנפגע כמוני ..מי שעבר טראומה מינית .. לא שמעתי עדיין על מישהו שהפסיק איתם ..ואפילו להיפך ..הרוב העלו מינונים ..כי ההשפעה כבר לא עזרה... כי אני מפחדת להשמין מזה ..יש לי היום עודף משקל ..בעקבות הרס עצמי שגרמתי במודע בעקבות הפגיעה .. כי אני מפחדת לסמן את עצמי ...כ"משוגעת" נטו ..כי אז אני ארגיש שזה שאנס אותי ..הצליח ..הצליח להרוס אותי טוטאלית .. זו הוכחה שאני לא מסוגלת להתמודד לחלוטין ובאופן רישמי עם מה שהוא עשה - אז נכון שבפועל ..זה ממילא נכון ..אבל הכדורים יהיו הקו האדום של הסוף..שנכשלתי .. כי אני מפחדת שאם בעתיד ארצה עוד ילד ..תהייה בעייה בגלל הכדורים.. לא יודעת , אולי אני טועה .. נאמר לי כבר ע"י הפסיכולוג..שאם הייתי לוקחת כדורים ..היה לי הרבה יותר קל להתמודד עם הטראומה .. שהייתי יכולה יותר לעבד ..ולהבין את מה שקרה כי התופעות הנלוות היו הרבה יותר רגועות .. אבל גם אחרי כל מה שרשמתי עכשיו ..אני עדיין מפחדת .. ויכול להיות שבגלל זה אני רק תקועה ומתקשה להמשיך הלאה .. בנוסף לזה ..אני אנטי כדורים ..לחלוטין .. אבל אולי .. אתה יודע ... ..אהייה חייבת לשנות את הגישה בשביל להשיב לי את החיים בחזרה .. תודה אור ..על הרצון לעזור..

 

[עירית פרידמן]

אני ממליצה (כצפוי)...

לפני טיפול כימי, טיפול הומאופתי. בייחוד לאור העובדה שיש בעיה עם מגע, ההומאופתיה היא נטולת מגע פיזי ויכולה לשחרר מטראומות. אבל-חשוב מאד שהטיפול יהיה מדויק וע"י איש מקצוע רציני. כל טוב עירית

 

[טאוֹ]

זה תמיד חשוב מאד, לא?

שהטיפול יהיה מדויק וע"י איש מקצוע רציני.

 

[עירית פרידמן]

לפעמים מתפשרים...

הולכים לטיפול אצל חבר, אצל סטודנט וכד,. התכוונתי שבמקרה הזה-לא להתפשר. עירית

 

[טאוֹ]

הבנתי, מסכים.

 

[Orrza]

לא תפקידי לשווק או לסנגר על הכדורים

אבל לא כולם ממכרים, ולא כולם דורשים העלאת מינון. לפי מה שאני רואה, אותו פושע לא בהכרח ניצח, אבל את ודאי שמפסידה ולצערי ממשיכה להפסיד המון חוויות יפות. מציע להתעניין לעומק... יש עוד פתרונות מלבד פרוזאק ויש עוד פסיכיאטרים.

אור.

 

[Fistandantilos]

אם את מצליחה להתמודד בלי זה

ברור שטוב שכך, מכיוון שכל האנטי דכאוניים לוקח עד כחודש שישפיעו והם לא עובדים במתכונת כדורי פלא, כמו הכדורים ממשפחת החרדה, הייתי ממליץ באמת שלא להתנסות אם הכאב נסבל

 

[Orrza]

"מצליחה להתמוד" מבחינתך זה "לחיות"?

כן, היא נשארת בחיים. אבל תקרא איזה חיים יש לה. האם יש לך הכשרה בפסיכיאטריה? המלצתי להיוועץ ברופא... ההודעה שלך מוזרה מאוד.

 

[מיכל הלב]

אבל המצב משתפר

אני לא פסיכיאטרית, אבל ש' מספרת שלמרות הכאב, יש התקדמות. לעניות דעתי, כדורים פסיכיאטריים מכהים את החושים, ויש בלקיחתם סוג של בריחה. זה לאו דווקא שלילי, אבל היא מספרת בפירוש על הרצון שלה להתמודד עם הבעיה. מה שחשוב הוא שהיא מצאת תחת מעקב ובטיפול פסיכולוגי, ומקבלת את הייעוץ מאנשי מקצוע שמכירים אותה.

 

[ש1212]

תודה מיכל..

 

[טאוֹ]

תודה על השיתוף המדהים

הפתיחות שלך מרגשת, ונראה שהיא עצמה מבטאת חלק מתהליך הריפוי שאת עוברת. אנו נוהגים להגיד כאן בפורום לעתים קרובות שבעיות שנצברו במשך שנים, לא נרפאות תוך יום יומיים, וזה נכון לכל סוג של כאב או פגיעה: גופני, נפשי או רגשי. כך שנשמע הגיוני שאת עוברת תהליך שבו הכאב מופיע מחדש. קשה לצפות ליהנות ממש מהטיפול ("הלוואי והייתי יכולה סתם לשכב ולהנות מזה ולא לחשוש מאיך הגוף יגיב אצלי"), ועצם העובדה שאת מביעה אמון ומטופלת על ידי מטפל רגיש וקשוב, זה נפלא. המשיכי להיות קשובה לעצמך ולתגובותייך. המשיכי לספר ולשתף, אם תרצי, ואני מקווה שהעצות שניתנו לך כאן יסייעו לך להתקדם בדרך הבטוחה להשתחרר מהכאב. אנחנו כאן, לשאלות, שיתופים או כל עניין ודבר שתרצי לדבר עליו.

 

[טאוֹ]

תוספת קטנה וחשובה

"קשה לצפות ליהנות ממש מהטיפול" - כרגע. עוד יגיע היום שבו גם תהני.