טיפול במגע ..???

[ש1212]

טיפול במגע ..???

שלום , עברתי אונס אכזרי לפני עשר שנים .. כתבתי כאן בעבר את הסיפור שלי ואת ניסיונות דרכי ההתמודדות..בשיטה הטבעית .. התחלתי לטפל בעצמי רק בשנה האחרונה ..לאחר שפגשתי את הבחור שפגע בי .. באופו אקראי ברחוב .. משם הדרך רק הסתבכה ..חזרתי אחורה נפשית .. וכל השנה הזו היא שנה מאוד קשה עבורי .. בחילות , הקאות , חוסר שינה טוטאלי ..בגלל סיוטים וחלומות .. אני בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה בנוסף לטיפולים ברפואה המשלימה .. הייתי מטופלת הרבה זמן אצל נאטורופט ובדיקורים שגרמו לי לחוות כל פעם מחדש את הפגיעה והייתי מתעלפת .. כל דיקור היה מעורר כאב בגוף ..במקומות מסוימים שהיו מזכירים את עוצמת כאב הפגיעה ..הייתי פשוט מתנתקת מהגוף.. עד לרמה של כמעט עילפון .. המטפל היה מטפל בי בהמון מסירות ..ואהבה , שוטף את פניי , מרגיע ..אבל ..באיזה שהוא שלב כבר לא הייתי מסוגלת להתמודד עם כל מה שהיה יוצא שם אז הפסקתי עם הדיקורים בחודשים האחרוניים , זה עשה לי לא טוב לחוות את הפגיעה כל פעם מחדש .. בעקבות האונס - והפגיעה שלוותה באכזריות נוראית ..נחבלתי בגב..בכתף ..בגב תחתון .. משכיבה במקום לא מקום.מבאלימות פיזית שלוותה ו...היום בעקבות המפגש עם הפוגע ..כל תחושות הכאב ..נמצאת בעוררות תמידית.. התחלתי שיאצו ..לפני כמעט חודשיים .. לאחר הרבה פחדים..ממגע גוף.. אבל, התחלתי , ניסיתי לתת צאנס שוב לעצמי ..להחזיר את השליטה על חיי בחזרה .. ו.אני מצליחה לראות שיפור ..אמנם קטן ..אבל הוא הרבה בהשוואה למצב שלי .. אני חושבת ששיאצו זה דבר מדהים ..הלוואי והייתי יכולה סתם לשכב ולהנות מזה ולא לחשוש מאיך הגוף יגיב אצלי .. המטפל שמטפל בי יודע את הסיבה האמיתית אלייה הגעתי לטיפולים הוא אדם מקסים ..מבין ..עדין ואכפתי .. אבל , הטיפולים מוציאים ממני כל אנרגיה פנויה שנשארת בגוף .. המון הזכרויות ..פלאשבקים ..בחילות וסחרחורות .. האם זה הגיוני??? שבמקומות מסוימים בגוף אני ארגיש כאב עצום אחרי כל ככ הרבה שנים??? הרי עברו כבר עשר שנים?? (ובדקתי מבחינת רפואה מערבית , צילומים וכו' הכל תקין ).. האם הבחילות הגיוניות ?? הסחרחורות ??? התחושות של אחרי.. אציין שאפילו בכי לאחר הזכרויות פתאומיות ..יוצא ממני בעקבות הטיפולים..אני יכולה פתאום להיות רגועה ..ובשנייה לאחר מכן להתכווץ מקור או מהזכרויות מהפגיעה .. וזה נורא עבורי ..ההרגשה הזו.. התייעצתי עם המרכז לתקיפה מינית ..נאמר לי על ידם לא להפסיק את הטיפולים אם אני מרגישה שיפור ..כי כל הרוע שהיה שם מתחיל לצאת ..ולא כדאי להפסיק ...באמצע .. ויש לי שיפור ..בעבר לא יכולתי להרים כמו שצריך את יד שמאל מכאב עצום של הכתף... הרגשה נפשית יותר טובה גם אם לא תמיד בזמן הטיפול אפילו לאחר מכן..לאחר מס ימים .. מבחינה נפשית מצליחה להרדם אחרי הטיפולים ..אפילו למספר שעות שזה דבר שלא יכולתי לפני .. אממ. אז אני באמת רגועה יותר .. אבל ..!!! עדיין מפריעות לי כל התופעות הנלוות ..האם הן הגיוניות ?? הבכי, הבחילות , החולשות .. או שאני מדמיינת כבר שאני משתגעת ??? האם זה יוכל לעבור בשלב מסוים?? אשמח לשמוע את דעתכם .. מקווה שלא הקשתי על מישהו בפתיחות שלי.. תודה רבה .. ש

 

[טל המטפל]

היי ש'

הטיפול בשיאצו עובד גם על הרבה ערוצים נפשיים ולכן כל הרגשות שיוצאות בזמן הטיפול הם ריאקציות חיוביות. זה אומר שהמטפל שלך יודע מה הוא עושה. כל שכן שהעיה שלך היא באזור הכתף ששם מצטברים כל המתחים והלחצים ושם עוברים גם כל המרידיאנים החשובים, הן ברפואה היפנית והן ברפואה הסינית. אני ממליץ לך להמשיך ולטפל בעצמך בשיאצו, את תעברי תקופה לא קלה בפן הנפשי והפיזי אבל בסופו של דבר תרגישי טוב יותר. חיזקי ואימצי. טל כהן

 

[מיכל הלב]

ש שלום

קודם כל, קבלי חיבוק, מרחוק אמנם, אבל מכל הלב. כל הכבוד לך על האומץ לדבר על כך ולטפל בעצמך, למרות שגם בזה יש התמודדות לא קלה. אני שמחה שאת ממשיכה לחפש טיפולים שיכולים לעזור לך ולא מפסיקה גם כשזה קשה, ושמחה שזה מלווה בתמיכה של טיפול פסיכולוגי. העובדה שאת מרגישה שינוי, ואפילו קטן, מראה שאת בכיוון הנכון. תהליך של ריפוי יכול להיות ארוך, אבל אל תתייאשי, כל שיפור שווה את ההתמודדות, והעבודה העצמית שאת עושה היום תשרת אותך במשך כל חייך. לשאלותייך: מאוד טבעי שיהיו פלאשבקים וכאבים שחוזרים, גם אחרי שנים. בטח שאת לא מדמיינת ובטח שלא משתגעת, זו תופעה מאוד מוכרת וידועה בעולם הטיפולים. כתבת שהטיפול מרגיע אותך, שאת ישנה טוב יותר בלילות ושאת סובלת מפחות כאבים, וזה נשמע טוב מאוד. מצד שני, הוא מעלה זכרונות מאוד קשים. אני חושבת שהתשובה לגבי המשך טיפול כן או לא נמצאת בידייך. זו שאלה מאוד עדינה שאני חושבת שכל מטפל יכול לחשוב על היבט אחר שלה. יכול להיות (אני מתנסחת בזהירות, כי אני לא מכירה את המטפל שלך ואת הדרך שבה הוא מטפל) שלקיחת תמצית רסקיו לפני הטיפול תרכך את תחושת הטראומה ותעזור לך להתמודד עם מה שעולה. יכול להיות שטיפולים שמשלבים פחות מגע יתאימו לך יותר בשלב הזה. טיפולים אנרגטיים כמו הילינג או רייקי יכולים לבוא גם ללא מגע. טיפול תומך בפרחי באך יכול להיות נפלא (וכנראה לא סתם יש הרבה מטפלים בהילינג שמשלבים טיפול בפרחי באך).

 

[שלומלומי]

מסכים ומוסיף

שלפעמים, כדאי להיפטר ממשהו, צריך לעבור דרכו. כלומר, כשמאפשרים לגוף (פיזית) לרפא את עצמו, הוא מציף את כל הרעלים לדם, שנושא אותם החוצה. זה קשה, הראש כואב, יש תופעות שונות, ולפעמים צצים סימפטומים של מחלות שכבר שכחנו שהיו. אנרגטית, כנראה שזה חלק ממה שקורה לך. הרעלים הרגשיים יוצאים, ואת, ככל הנראה, בדרך הנכונה. ואני ממש בעד שילוב של פרחי באך, ורייקי.

 

[ש1212]

לשלומלומי..

מסתבר שרק בדרך הקשה .. מגלים שכדי להגיע אל הטוב ...חייבים לעבור דרך הרע .. אני מקווה שזו לא סתם אימרה וזו האמת ..כי הכי מפחיד שזה ישאר ככה תמיד.. תודה לך שהגבת חיבוק ממני בחזרה

ש

 

[ש1212]

קודם כל תודה מיכל ..

אני חושבת שדווקא הטיפול במגע .. הוא כן שלב מאוד חשוב כרגע ושאני זקוקה לו .(.ואפרט בהמשך..) למרות שאני נרתעת ממנו מאוד ..בגלל שאני חווה את ההזכרויות שוב מחדש .. לעומת כל הדיקורים והשיחות עם הפסיכולוג שאני עושה .. על דיקורים וויתרתי .. כי מלבד כאב לא ראיתי בהם שום דבר מועיל ..והתאמצתי כמעט 9 חודשים ..אבל כל טיפול הייתי מגיעה למצב של כמעט עילפון ולהתאושש מזה היה לוקח לי כמה שעות ..חשבתי לא להתייאש עד ..שהחלטתי די..מספיק איתם .די עם הסבל הנוסף הזה שאני מעבירה את עצמי ... הטיפוליםה פסיכולוגיים .. משגעים אותי כמו טפולי הגוף..הרבה כאב יוצא ממני שם ..אני קופאת מקור שאני מדברת על הפגיעה או נזכרת בפרטים עד שאני מגיעה למצב שהפסיכולוג מכסה אותי ..וזה כבר כמעט שנה .. גם אצלו אני מרגישה שאני רוצה להפסיק .. יותר מידיי עומס ..עומס ריגשי.. יותר מידיי כאב נמצא בתוכי ..מי היה מאמין ..שיכול להיות דבר כזה ..אחרי הדחקה של עשר שנים.. ואין לי כח להתמודד עם הכאב הזה הן בפן הנפשי והן בפן הגופני .. כל החפירה הזו בעבר ..משגעת אותי .. תאמת..אני לא יודעת איך עוד לא הרמתי ידיים בכלל וויתרתי..למרות כל מה שאני עוברת .. אבל, אם אחשוב על זה .. אני יכולה לראות שמבחינת מגע בשנה הזו אני מאוד נרתעת .. מעט מאוד מצליחה לתת שיגעו בי .. אפילו חיבוק ..מאנשים שאוהבים אותי ..אני מנסה להרחיק ממני הגוף שלי בטראנס ..מכל הפגיעה ..מהסיוטים , מחוסר שינה , שאני מרגישה בהתמוטטות טוטאלית ו..אני לא מצליחה להגיע אל עצמי ..להתחבר מחדש לתחושות שלי ..רוב היום אני מנותקת מעצמי .. מנסה להתנתק מהכאב שאני חשה ..להתעלם וזה לא בדיוק עובד ..כי כל הגוף כואב לי ..כאב אמיתי ..ואף אחד לא מאמין לי .. ו..המגע ..בחודשיים האלה ..של השיאצו כן מצליח להרגיע אותי ..אמנם מעט מאוד ..אבל מחזיר אותי מעט לאיזון .. אז למרות כל הקפיצות , הרעידות , הבחילות והסחרחורות אם הייתי צריכה לבחור בטיפול ..הנכון .. יכול להיות שהייתי ממשיכה רק בטיפול במגע ..עם שיאצו.. כי ככל שאני מנסה להתעלם מהבעייה העומק שלה הופך להיות גדול יותר אבל זה לא נראה לי הגיוני לחוות שוב את הכל מחדש .. ככ הרבה זמן שזה מפחיד אותי ..שאם זה לא יעבור אף פעם?? וזה כמו מעגל קסמים ..אם אני ישאר בלי טיפול יכאב לי ואם אני מטפלת בעצמי כואב לי .. ואני לא רוצה לסבול ..לא רוצה ..וממשיכה ..למרות הכל .. והתופעות הנלוות לא מפסיקות ..וזה נורא מבחינתי .. לא יודעת מאיפה הכוח הזה ששואב אותי כן להתאמץ ולנסות שוב לטפל בעצמי .. אולי באמת תמצית הרגעה לפני טיפול תהייה טובה ..בואי נגיד שאת זה עוד לא ניסיתי..חח למרות שאני לוקחת צמחי מרפא ..ואפילו בהם אני לא רואה איתם שינוי .. כאילו הגוף והנפש התרגלו במשך השנה הזו להיות במצב כזה ..ולא נראה לי שאוכל לצאת מזה פעם.. אז מה בעצם לא בסדר איתי ??? למה זה ממשיך ??? עד מתי ?? אני כבר לא יודעת מה יהיה טוב יותר ואם יהיה בכלל .. סורי ..על הההצפה .. פשוט התייאשתי ..

 

[טל המטפל]

טבעי לחשוב ככה

כשאדם רואה שאין שיפור מיידי במצבו ישר עולה במוחו "מה לא בסדר איתי" ש' את בסדר גמור, את בדרך הנכונה ונראה שאת גם ביידים הנכונות. ההדחקה של כל 10 השנים האלו יוצאת עכשיו, כל הלכלוך שיש בפנים מתנקה לאט לאט וזה אכן כואב מאוד. את חייבת להמשיך ולאזור כוחות, להמשיך ולטפל ולשטוף ת כל הליכלוך החוצא מבלי להתייאש. אני מוריד בפנייך את הכובע על שיש בך כ"כ הרבה כוחות ועל שאת ממשיכה לטפל ולנסות להתמודד עם הכאב הנוראי הזה. את תראי שבסופו של דבר זה ישתלם לך. הרבה באיות והצלחה טל כהן

 

[Fistandantilos]

את בסדר גמור

בן אדם חכם אמר לי, שבסופו של דבר מפסיקים לנבור בעבר(ופסיכולוגים לפעמים נוברים יותר מדי), הרבה רגשות עולים הרבה חרא צף(סלחי לי על היותי בוטה) אבל לאט לאט ובנחת אחרי שחופרים בזה מתחילים לזרוק את זה לאט לאט לפח. עיצה שלי, שבי עם עצמך תעלי זכרונות, בעיקר אם עולה שם איזשהו רגש של אשמה תתעסקי בו, ותראי איך לאט לאט את זורקת את החרא הזה שלא מגדיר אותך ולו מאפיין אותך אפילו קצת. אין מה לפחד מהעבר, יש לחבק אותו ולזרוק אותו, שכן העבר הוא לא שמגדיר אותך. עדינות הנפש ומה שאת בהווה זה מה שחשוב.

 

[ש1212]

תודה ..../images/Emo24.gif

 

[0 אור 0]

../images/Emo24.gif מאמינה ומחזקת

את עוברת עכשיו תקופה מאד קשה, מאמינה ומקווה שזו התקופה הקשה ביותר ומכאן יתחיל להיות טוב יותר, תצאי ותתחזקי ותוכלי להזכר בדברים בצורה פחות כאובה המשיכי בשיאצו שעושה לך רק טוב, ושתפי את המטפלת כך שתאזן ותרגיע

 

[ש1212]

../images/Emo24.gif תודה ..

כן..באמת זו התקופה הכי קשה ..נראה שיותר קשה ..ממה שקרה אז ..בפגיעה .. כי היום אני בעצם מבינה הכל ..זוכרת לפרטי פרטים ..וחווה את הכל שוב מחדש .. אז ..ההדחקה עזרה לשמור על שפיות החיים ..ולחיות באופן נורמלי .. ברגע שהפגישה מול הפוגע היוותה טריגר רציני .והחזירה אותי לשם .. ..הכל כבר השתנה ..הגלגל התהפך .. והיום הדרך קשה יותר .. אבל אולי מכאן כבר לא יכול להיות גרוע יותר?? ..לא יודעת ..רוצה להאמין ..ולקוות .. בכל מקרה , ברור שהמטפל יודע .. אי אפשר להסתיר דברים כאלה.. גם אם הכי רוצים ...

 

[0 אור 0]

רוצה להבהיר ולהתייחס

התכוונתי לשיתוף של המטפל בקשיים ולבטים שאת עוברת עכשיו, בתגובות ובטריגרים שיש לך. כמטפל יש לו כלים למתן מעט את הטיפול כשקשה לך, לעשות טיפול הרפיה כשאת צריכה רגיעה - כך שקצב היציאה של הרעלים יהיה מתאים לך ולמה שאת יכולה לסבול. התייחסות להמלצה שקיבלת על כדורים: אני אמנם מהאנשים שתומכים לעתים בשילוב עם הרפואה הרגילה, אך לפי מה שאת מספרת, נראה לי שאת נמצאת על מסלול של החלמה. גם אם המסלול איטי, הוא מבטיח ריפוי ויציאה מהבעיה. ותוספת של כדורים עלולה להפריע ולקלקל. המלצה אפשרית נוספת: עד כה טיפול המגע נתן לך עזרה רבה וגדולה, אך יתכן שבשלב מסויים תחושי שאת זקוקה גם לעבודה יותר מנטלית ומילולית כדי לעבד את החויות שאת חשה. אל תהססי להיעזר בטיפול מקצועי (פסיכולוג למשל) שיעזור לך גם בפן הזה, יעלה לרמת המודעות וישלים את העבודה שעושה השיאצו ברמה הלא מודעת. למציאת פסיכולוג או יועץ טוב את יכולה להיעזר בארגונים שמתמחים בסיוע לנפגעי פגיעה מינית.

 

[ש1212]

תודה אור היקרה , אני בטיפול..

פסיכולוגי במקביל כבר כמעט שנה ... וכן ..אני אנסה לשתף את המטפל יותר ..ברמת הקושי האמיתית .. את צודקת..

 

[זינה הקוזינה]

אני לא חושבת שצריך לסבול בשביל להרפ

להרפא מטראומה,זה לא נכון בכלל,למה את צריכה לסבול? אולי תנסי היפנוזה,אין שם שחזור של החוויה אל תדאגי שם נותנים לך כלים להרגיע את הנפש עם הגוף ואני שגם לי יש בעיה פיזית לא קלה עשיתי מלא טיפולים במלא שיטות ושוב הבעייה קשה יותר מפעם וחוזרת שוב ושוב,אין לי פתרון קסם ואני שוקלת להתחיל טיפול בהיפנוזה עם זאת יש ספר- עוצמת הרכות של טובי בראונינג שהוא עזר לי לחדד כמה דברים גם לי יש נטייה או להתעלם מהכאב או לתת לו יותר מדיי מקום ואז הוא משתלט על כולי ואני סמרטוט וצריך ללמוד למצוא את האמצע בהצלחה

 

[ש1212]

הנטייה הזו להתעלם מהכאב ..ככ מוכרת

לי ..היא מנגנון הגנה ותיק שלי .. עוד מיום הפגיעה ..ברגע שהכאב עמוק מידיי .. תחושת הניתוק ישר מופיעה .. אני לא יכולה להסביר אפילו איך זה קורה .. אבל הגוף שלי כאילו יוצא מעצמי ...ואני יכולה להביט מהצד על הדברים ..מבלי לחוש בכאב הנוראי שאוחז בי..באותם הרגעים .. נשמע הזוי - אבל, סורי זו האמת.. אני עוד לא מצאתי את דרך האושר באמצע .. אני מחפשת.. מחפשת.. תודה על מה שכתבת ..

מאחלת לך גם המון טוב .. ש

 

[כנרת יפה שלי]

להביט מהצד על הכאב זו כנראה יכולת

שהתפתחה בך. אני רואה את זה כהשג. האם אני טועה?

 

[דוד כפרי]

כאב הוא מנגנון הגנה, שאמור לעורר

אותנו לעשות משהו כדי שהכאב ייפסק; מי שלומד להתעלם מכאב יכול לעשות מעשים כבירים בטווח הזמן הקצר, אבל לחיות כך תקופה ארוכה עלול להיות מסוכן. כמו בכל תחום, יש כאן ענין של מידה; במקרה הספציפי הזה, נראה לי שאולי - לא מכיר את הפרטים מספיק, אז רק אולי - היכולת להתעלם מהכאב מאפשרת להישאר במקום שכואב, ולהמשיך לסבול. מין ספירלה שמחמירה את עצמה, שקשה מאוד לצאת ממנה. כאב צריך להיות מדריך ומעורר לפעולה; דמייני לעצמך אדם שמסתכל על המדריך/מורה שנותן לו הוראות, ומסתכל עליו, ומסתכל עליו, ולא עושה כלום אלא רק מסתכל עליו... ומסתכל... ומסתכל... מתסכל... לא?

 

[כנרת יפה שלי]

היא מטופלת.

וממשיכה לחיות. השילוב של שני הדברים, יביא מזור. קח לדוגמה אנשים שעברו את השואה והשתקמו. כיצד זה קרה?

 

[דוד כפרי]

אבל הרבה עברו את השואה ולא השתקמו,

או שנשארו עם צלקות נפשיות (ו/או פיזיות) שהמשיכו להשפיע עשרות שנים אחרי. אני "דור שני" מצד אחד, ומכיר מספיק דור ראשון ושני בשביל לדעת שהעובדה שאדם שרד פיזית לא אומרת שהוא לא לוקח איתו הרבה, הרבה חוויות משם. עיין ערך "אפר ואבק" של פוליקר.

 

[ש1212]

המון תודה ו..../images/Emo24.gif מכל הלב..