טיפול ביוגה

[איריס3004]

טיפול ביוגה

שלום לכולם,
לפני 12 שנים אובחנתי כחולה בפיברומיאלגיה.
ניסיתי טיפולים אלטרנטיביים שונים,חלקם עזרו וחלקם לא.
מזה שנה אני מתרגלת יוגה אצל מדריכה מקסימה.היא מאוד קשובה לתחושות ולצרכים שלי
ומתקדמת לפי הקצב והיכולות שלי.
בהחלט מרגישה שיפור בירידה בעוצמת הכאב,בגמישות,שיויי משקל ורגיעה נפשית.
מאוד ממליצה !
מי שירצה מידע נוסף,נא לפנות במסר פרטי ואשמח למסור פרטים.

 

[כלנית חיננית]

אז אולי באמת תספרי פה עוד פרטים

(מבלי לגלוש לפרסום של המורה שלך או של כל שיטה כזו או אחרת) - סתם כדי לייעל את הענין? מה את אומרת?

וברוכה הבאה

 

[איריס3004]

יוגה

לומדים נשימה מלאה,היא מרגיעה ומאזנת את הגוף,מורידה מהמתח ונותנת שקט פנימי.
התרגול הפיזי מאזן טונוס שרירים,מפעיל איברים פנימיים לעבוד בצורה יותר אפקטיבית
ומזרים דם חדש לעמוד השדרה ולכל המערכת העצבית.
שמים דגש מיוחד על עבודה מתוך הרפיית מאמץ,מה שעושה את התרגול הזה למאוד מתאים לחולים בפיברו'.
הוא לא מתיש את הגוף,אלא מחייה אותו.

 

[חיה קרן]

את זה אני חושבת שרובנו יודעים..

הפורום שלנו מבוסס על חוייה אישית ונסיון אישי,
ופחות על סיסמאות או אמירות כלליות.

את אומרת ש12 שנים עברו עלייך בלי מזור ושתוף שנה נמצא לך הפתרון שהקל ופתר הכל-
אנחנו החולים מבקשים לדעת איך היו 12 השנים האחרונות, איך ולמה הגעת בכלל ליוגה,
ואיך היא עבדה על מה היא השפעה.

במילים פחות עדינות- אנחנו מבקשים לדעת שאת באה לחלוק איתנו סיפור וחוויה אישית, אמיתית,
ולא מייצגת מפרסם כזה או אחר, שממש לא יתקבל בברכה אצלנו בפורום.

אנחנו מקבלים בברכה כל גולש באשר הוא, כל זמן שהוא בא אלינו עם כנות ורצון אמיתי לתרום ולהתרם. מפרסמים, סמויים פחות או יותר- אנחנו....לא ממש אוהבים. לצערנו נסיון העבר הרב מראה לנו שאנחנו צריכים להיות קצת חשדנים כלפי כל מי שמגיע אליינו עם קביעות ואמירות כלליות והחלטיות.

 

[ריפנזל]

חיה, דווקא יש אימוני יוגה מאוד קשים ודורשניים

שלא שמים דגש על הרפייה אלא להיפך, לא?

 

[חיה קרן]

מהמעט שאני יודעת על יוגה:

לא, זו ממש לא פעילות גופנית קלה.
מצד שני- לא חושבת שיש דבר כזה, זה סוג של אוקסימורון.
מה כן?

יוגה בנויה קודם כל מסוג של מדיטציה, והכל מתחיל ונגמר בה בנשימה נכונה.
דבר נוסף שמייחד את היוגה הוא העובדה שהיא אנאירובית אך מפעילה את כל המערכות בגוף,
בדיוק בגלל השילוב של נשימה נכונה עם תנועה.

משהו שלמדתי מדודתי היוגיסטית הנלהבת הוא את ה"שהייה בתנועה"-
רבים מחברי הפורום יודעים שיש לי מגבלה קשה של חוסר תנועה בכפות הרגליים, כשבשנה האחרונה אחת מהן התחילה להראות סימני תגובה ותזוזה.
בעזרת טכניקות שלמדה ממורתה ליוגה הראתה לי הדודה שלי איך להפעיל את הרגל עוד ועוד, ואיך על ידי השהיית הרגל כל פעם מספר שניות במנח הרחב יותר- טווח התנועה של הרגל גדל והולך- וזה עדיין קורה, למרות "חוק שלוש השנים" שהוכתב לי על ידי אחד המומחים.

כך שכן, יוגה היא בהחלט לא דבר פשוט, אבל גם היא בנויה משלבים שלבים והמון רמות,
ואני בהחלט חושבת שעם מורה נכון/ה ומתאים/ה-
היא יכולה להיות יופי של כלי לחולי פיברו.

וזה השנקל שלי, ללא ידע או נסיון של ממש
[אבל רק עד שאמצא מורה שיכול להתאים לי תכנית, מסביב לקושי שלי להישאר עומדת או ללגת או..להשתמש בכפות הרגליים שלי. קטנוני, אני יודעת

]

 

[ו אולי]

יוגה

יש המון גישות של יוגה מכאלו שהן כמעט כמו שיעור אירובי, ועד גישות מאד עדינות שיכולות להקל למשל על אנשים במהלך טיפולים לסרטן. זה לא רק הבדל ברמת הקושי אלא סוגי תרגילים ודגשים שונים מאד.

אני מתרגלת כ 7 שנים, וניסיתי שתי גישות, אצל המורה הראשון השיעור היה מאתגר (גם לבריאים) והתרגילים התמקדו בשיפור הכוח והגמישות. זה התאים לי באותה התקופה, אבל היום כנראה שלא הייתי מסוגלת לעמוד בזה והולכת ליוגה יותר עדינה, שיש בה דגש גדול יותר על נשימות, הרפייה, תשומת לב לגוף.

המשותף בין הגישות זה ללמוד להקשיב לגוף, לשים לב לנשימה, להתרכז בכאן ועכשיו, וללמוד להרפות. השיעורים בד"כ מתחילים ומסתיימים בהרפייה, שהיא מעין דמיון מודרך/מדיטציה.

חשוב מאד ללכת למורה מנוסה ומקצועי ושיודע להתחשב במגבלות הרפואיות, כי הדרכה לא נכונה עלולה לגרום לנזק.

 

[איריס3004]

אם את מחפשת מורה,אשמח להמליץ על המורה שלי,אך לא בפורום.
כתבי לי בהודעה פרטית.

 

[חיה קרן]

א.תודה, אני לא מחפשת כרגע.

כמו שכתבתי- המצב מאוד מורכב, פיזית, לוגיסטית וכלכלית.
ב. מאוד כדאי ש"לא בפורום", בהתאם לתקנון האתר ולכללי הכתיבה בפורום...

 

[איריס3004]

אני בהחלט מבינה

אובחנתי ע"י ד"ר עודד שיינברג,ראומטולוג מומחה,כשעוד לא כל כך הכירו את המחלה.
זה היה אחרי שנה וחצי של סבל נורא,בדיקות אינסופיות אצל מיטב המומחים:אורטופדים,נוירולוגים ,גסטרו ואפילו פסיכיאטרים.
כל הבדיקות תקינות ואת מרגישה שאת הולכת למות...

ביאושי הרב,התחלתי לגלוש באינטרנט,לבדוק לבד.חיברתי אחד ועוד אחד והלכתי לרופא המשפחה.סיפרתי לו את חשדותי.הוא לא הכיר את המחלה אבל הפנה אותי לד"ר שיינברג שהיה חבר שלו והתמחה בארה"ב.
הגעתי אליו עם קלסר עב כרס עם כל הבדיקות.הוא בדק אותי ואני צרחתי מכאבים.
לאחר תשאול ארוך ובדיקת המסמכים,הוא פסק חד משמעית:"את לא מדמיינת,את חולה בפיברומיאלגיה.יש לי בשורה טובה ורעה:הטובה-שלא מתים מזה,הרעה-שזה לכל החיים,אין תרופה."

הרגשתי שהשמיים נופלים עלי.איך אפשר לחיות כך? הייתי שבר כלי והידיעה שיש לזה שם,ניחמה אותי רק באופן חלקי.
שקעתי בדכאון ופניתי ליעוץ פסיכולוגי.במקביל,התחלתי בטיפולים אלטרנטיביים:
שיאצו,הומיאופתיה,ביופידבק,נטורופתיה.

בהדרגה התחלתי להרגיש הטבה,גם השיחות עזרו והחזירו לי במידה מסויימת את הביטחון בעצמי ובגופי.
התהליך היה ארוך,מייגע וממושך,רצוף בנקודות משבר ויאוש.

מאז,מעולם לא חזרתי לתפקד כרגיל,אך היו תקופות מסויימות שתפקדתי במידה סבירה.
מזה מספר חודשים אני נוטלת סימבלטה ויש הקלה מסויימת בכאבים.

על היוגה שמעתי מזמן,אך לא העזתי לנסות כי זה נראה לי בלתי אפשרי במצבי לבצע תרגילים כאלו.
מסתבר שאפשר להתאים תרגילים לכל אדם,כמעט בכל מצב.
אני ממליצה לנסות כל דבר שיכול לעזור.

דרך אגב,אני לא חדשה בפורום.פעמים רבות במהלך השנים נכנסתי,קראתי ונעזרתי בנסיונכם הרב.
תודה על הכל !

 

[חיה קרן]