טיסה מול הרוח
הבקר לא הבטיח רבות. בדר"כ אני מזהה פוטנציאל במבט קצר מבעד לחלוני.שום עלה לא זז. נראה כ"כ יציב שהחלטתי לוותר ולהתמסר לערימות העבודה הממתינות לי במשך כל חוה"מ. עמיר שלום מתקשר ומודיע שהוא בדרך, כי תחזית דווקא מבטיחה מפל רציני. מיד שונתה ההחלטה, ביי למחברות הבחינה על שולחני. הערתי אורח מארה"ב שנמצא בג'ט לג מאז הגיע לפני חדשיים, והופה לתבור. בדרך, רוחות קלילות מכל הכוונים. הרכבה זריזה, משבונים קלילים באף. עמיר ממליץ להמתין קצת, עננים מתפתחים בגובה רב, דרומית לאיכסאל. אני ממראי ראשון. מצנחונים שהמריאו קודם נחתו די מהר. אוויר מערבולתי מרים אותי מעט מעל לעמדה. טרמיקות חזקות ולפתע שקט ואני שוקע לעבר שדה הנחיתה. טוב, חשבתי לעצמי, לפחות אגיע בשעה סבירה הביתה. בגובה 50 מטר (!!!) טרימקה קטנה וחלשה רומזת משהו, אני מבין את הרמז ומחליט להשקיע בה את כל מה שאני יודע. לאט לאט מגיע ל 800 והכל נגמר. עמיר עוד ממתין לראות מה קורה ואני מדווח לו שההר לא משחרר כלום ושהאינברסיה בגובה 800. החלטתי לצאת מעל לעמק ובגובה 500 תפסתי את האמא של כל הטרמיקות שהעלתה אותי מהר מאוד ל2350 מ'. קור כלבים ואני מחליט לנסות לטוס מערבה ולנחות ליד הבית (תמרת, ליד צומת נהלל.) הענן דרומית לאיכסאל עדיין שם, מתחיל להתתפזר ובכל זאת, ככל שאני מתקרב אליו, הואריו מגביר את השתוללותו. הגעתי אליו ב- 2650 מ'. איזה יופי. הכל מתחתי בזוית שנראית פשוט זווית גלישה. אפילו רצועת החוף במפרץ חיפה נראית בהישג יד. עברתי מעל הקיבוץ בו גדלתי ב- 2100 מ' ואני מזהה כל מבנה. הנה הלולים והנה בריכת השחיה. על הקרקע רוח צפ' מע' די חזקה. עשן שוכב וככל שהוא עולה זוויתו חדה פחות. ברור לי שהרוח מתגברת ואני על זמן שאול. אני עובר מעל ביתי ב- 1800 מ' כשבדרך אני מקבל ליפטים לרוב, וכבר אין לי כח אליהם. מעל למרכז המסחרי באלונים ( ליד טבעון) נעשה סוער ברמה מפחידה ממש. אני יורד יזום לנחיתה מ 1400 מ'. מלחמה של רבע שעה כשכל משב בודק לי את היציבות, ולפני שאני מאבד את יציבותי הנפשית המעורערת מימילא, אני נוחת. לוקח לאורח האמריקאי שלי זמן די רב למצוא אותי, כי הוא לא יודע להעביר הילוכים. בסוף אמרתי לו: שים בשלישי ואל תחליף יותר, תחשוב שזה אוטומטי... עם עמיר לא היה לי קשר, הנל הציל גם הוא מגובה מאוד נמוך, הגיע קרוב ל 3000 מ', טס צפונה לצפת ומשם דרומה כשהוא חוצה את הכנרת לאורכה ובמרכזה ! ולבסוף, בלג מול הרוח מגיע לשרונה. טוב, גם הוא יודע לעוף. ואיפה אתם הייתם היום? (כל תשובה שתישמע - תישמע ודאי לא מוצדקת). מסקנות: אפשר לטוס מול הרוח, חגי ונימי הוכיחו זאת מזמן כשטסו ממבוא חמה לתבור, וגם אני היום, טסתי ברוח חזקה יותר ומרחק כמעט כפול מהם. לא שאני כזה גאון. לפעמים העניין הוא פשוט להיות במקום הנכון ובזמן הנכון - כמו בחיים. מסקנה נוספת: בעונות המעבר, לנסות כל יום, בעיקר ימים שנראים לא טוב.
הבקר לא הבטיח רבות. בדר"כ אני מזהה פוטנציאל במבט קצר מבעד לחלוני.שום עלה לא זז. נראה כ"כ יציב שהחלטתי לוותר ולהתמסר לערימות העבודה הממתינות לי במשך כל חוה"מ. עמיר שלום מתקשר ומודיע שהוא בדרך, כי תחזית דווקא מבטיחה מפל רציני. מיד שונתה ההחלטה, ביי למחברות הבחינה על שולחני. הערתי אורח מארה"ב שנמצא בג'ט לג מאז הגיע לפני חדשיים, והופה לתבור. בדרך, רוחות קלילות מכל הכוונים. הרכבה זריזה, משבונים קלילים באף. עמיר ממליץ להמתין קצת, עננים מתפתחים בגובה רב, דרומית לאיכסאל. אני ממראי ראשון. מצנחונים שהמריאו קודם נחתו די מהר. אוויר מערבולתי מרים אותי מעט מעל לעמדה. טרמיקות חזקות ולפתע שקט ואני שוקע לעבר שדה הנחיתה. טוב, חשבתי לעצמי, לפחות אגיע בשעה סבירה הביתה. בגובה 50 מטר (!!!) טרימקה קטנה וחלשה רומזת משהו, אני מבין את הרמז ומחליט להשקיע בה את כל מה שאני יודע. לאט לאט מגיע ל 800 והכל נגמר. עמיר עוד ממתין לראות מה קורה ואני מדווח לו שההר לא משחרר כלום ושהאינברסיה בגובה 800. החלטתי לצאת מעל לעמק ובגובה 500 תפסתי את האמא של כל הטרמיקות שהעלתה אותי מהר מאוד ל2350 מ'. קור כלבים ואני מחליט לנסות לטוס מערבה ולנחות ליד הבית (תמרת, ליד צומת נהלל.) הענן דרומית לאיכסאל עדיין שם, מתחיל להתתפזר ובכל זאת, ככל שאני מתקרב אליו, הואריו מגביר את השתוללותו. הגעתי אליו ב- 2650 מ'. איזה יופי. הכל מתחתי בזוית שנראית פשוט זווית גלישה. אפילו רצועת החוף במפרץ חיפה נראית בהישג יד. עברתי מעל הקיבוץ בו גדלתי ב- 2100 מ' ואני מזהה כל מבנה. הנה הלולים והנה בריכת השחיה. על הקרקע רוח צפ' מע' די חזקה. עשן שוכב וככל שהוא עולה זוויתו חדה פחות. ברור לי שהרוח מתגברת ואני על זמן שאול. אני עובר מעל ביתי ב- 1800 מ' כשבדרך אני מקבל ליפטים לרוב, וכבר אין לי כח אליהם. מעל למרכז המסחרי באלונים ( ליד טבעון) נעשה סוער ברמה מפחידה ממש. אני יורד יזום לנחיתה מ 1400 מ'. מלחמה של רבע שעה כשכל משב בודק לי את היציבות, ולפני שאני מאבד את יציבותי הנפשית המעורערת מימילא, אני נוחת. לוקח לאורח האמריקאי שלי זמן די רב למצוא אותי, כי הוא לא יודע להעביר הילוכים. בסוף אמרתי לו: שים בשלישי ואל תחליף יותר, תחשוב שזה אוטומטי... עם עמיר לא היה לי קשר, הנל הציל גם הוא מגובה מאוד נמוך, הגיע קרוב ל 3000 מ', טס צפונה לצפת ומשם דרומה כשהוא חוצה את הכנרת לאורכה ובמרכזה ! ולבסוף, בלג מול הרוח מגיע לשרונה. טוב, גם הוא יודע לעוף. ואיפה אתם הייתם היום? (כל תשובה שתישמע - תישמע ודאי לא מוצדקת). מסקנות: אפשר לטוס מול הרוח, חגי ונימי הוכיחו זאת מזמן כשטסו ממבוא חמה לתבור, וגם אני היום, טסתי ברוח חזקה יותר ומרחק כמעט כפול מהם. לא שאני כזה גאון. לפעמים העניין הוא פשוט להיות במקום הנכון ובזמן הנכון - כמו בחיים. מסקנה נוספת: בעונות המעבר, לנסות כל יום, בעיקר ימים שנראים לא טוב.