ראובן ניסן
New member
טיסה לאור שקיעה...
היום נפגשתי עם טייס רחפנים מהפורום,עמית,כדי לטוס בזלין קצת (הוא היה באיזור והתקשר עם הרעיון הספונטני) וכמובן שארובט היו נחמדים (היה שם אורון) ודאגו להזיז קצת טיסות כדי לפנות לי מקום. בסוף הם פינו לי מ 16:10 אבל ביקשו את המטוס עד 17:00 כדי שלא אכנס לאור אחרון. מכיוון ש 50 דקות זה מעט זמן , לא התרחקנו , כי לא נעים להכנס לחשיכה ולמצוא את הדרך הביתה לאור ירח , והחלטנו להמריא ולשוטט בסביבה הקרובה. המטוס עמד בדלק,בדקנו אותו והמראנו כשהמגדל מבקש ריתוקים שמאליים מייל בים תוך כדי טיפוס.... המראה מהמם! שמש ענקית ואדומה שוקעת על אופק כחול מעל הכרמל הירוק הפולש לים,בחובו המפרץ , מואר בכתום של השמש, ו"ברבורים" (ככה עמית לימד אותי שקוראים לפלגי-הקצף שנוצרים מהרוח המתחזקת) מתחתינו , רק חסרים דולפינים!! טיפסנו לכרמל ושוטטנו שם קצת , הראתי לו את הטכניון וניסינו לבדוק את ההשפעות של מעבר קווי רכס על שיעור הטיפוס (ניסויים במיקרו מטאורולוגיה) אבל כמובן שבגובה כזה עם מטוס כמו זלין המחוג לא זז בכלל. ואז נמאס קצת מהכרמל אז טסנו לעכו (שוב מייל בים) ושם היה מגניב לראות סירת מרוץ יוצאת מהמפרץ מושכת אחריה שובל קצף... הראתי לעמית את הדירת נופש שכמשפחה היינו יוצאים אליה בקיץ (דירה מול הבית משוגעים שם על החוף, כולם שם נרקומנים ופשוט לא היה להורים שלי גרוש על התחת אז זה היה הנופש השנתי, את הדירה הם קיבלו מחברים כמעט חינם אין כסף, כילד זה היה בית החלומות... היום לא הייתי מתקרב לשם בלי נשק) גם עכו היא אטרקציה בשקיעה.. החומות צבועות בכתום מתרוממות מעל קצף הגלים המתנפצים לקראתן... יישרנו כנפיים דרומה והצטרפנו להקפה לנחיתה... כבר כמעט 17:00 והכל מחשיך ... האורות בכבישים כבר דלוקים ואיזור התעשיה נראה כמו עץ חג המולד כשאנו חגים סביבו לנחיתה על 34. הלבניות פולטות עשן לבן סמיך , מה שלא יצא לי עוד לראות , ועת שהתקרבנו אליהם בפיינל , זה נראה כמו מייצר העננים הסביבתי... ההתיישרות מול המסלול הייתה מהממת - אורות המסלול כמו נחיתת מכשירים בב"ג - רק טיפה פחות פאנסי... ושוב האופק הזוהר על הים ברקע. לפני ההמראה היתה לנו שיחה בלובי של ארובט עם טייס אחד שנראה בעל מילה, הוא הסביר שבזלין הכי טוב להגיע על המנוע בגישה שטוחה, מהירה וזוית אף קבועה , מבלי לשנות אותה בהצפה.... אלא פשוט לקבוע אותה ולשלוט בשקיעה עם המנוע. ניסיתי זאת , וזה עבד יפה , הנחיתה היתה רכה כמו חמאה. בלילה יש פחות אפשרות להעריך את המרחק מהמסלול , גם עם אורות הנחיתה. קבעתי זוית אף טיפה מעל האופק ונתתי למטוס להנמיך , כמו נחיתה ב F15, קבעתי שיעור גלישה קבוע ואיטי, בזבזתי המון מסלול (נחתתי בשליש מסלול בערך) אבל זו היתה נחיתה רכה למדי. בגלל אפקט הקרקע, מבלי שאשנה כלום במצערת, שיעור השקיעה מתעדן ככל שמתקרבים לקרקע. אני לא יודע אם זה היה מסתדר בנחיתה ברוחות חזקות כי הציוף הממושך היה עלול להיות בעייתי , אבל לנחיתה בלילה זו הטכניקה המושלמת!
היום נפגשתי עם טייס רחפנים מהפורום,עמית,כדי לטוס בזלין קצת (הוא היה באיזור והתקשר עם הרעיון הספונטני) וכמובן שארובט היו נחמדים (היה שם אורון) ודאגו להזיז קצת טיסות כדי לפנות לי מקום. בסוף הם פינו לי מ 16:10 אבל ביקשו את המטוס עד 17:00 כדי שלא אכנס לאור אחרון. מכיוון ש 50 דקות זה מעט זמן , לא התרחקנו , כי לא נעים להכנס לחשיכה ולמצוא את הדרך הביתה לאור ירח , והחלטנו להמריא ולשוטט בסביבה הקרובה. המטוס עמד בדלק,בדקנו אותו והמראנו כשהמגדל מבקש ריתוקים שמאליים מייל בים תוך כדי טיפוס.... המראה מהמם! שמש ענקית ואדומה שוקעת על אופק כחול מעל הכרמל הירוק הפולש לים,בחובו המפרץ , מואר בכתום של השמש, ו"ברבורים" (ככה עמית לימד אותי שקוראים לפלגי-הקצף שנוצרים מהרוח המתחזקת) מתחתינו , רק חסרים דולפינים!! טיפסנו לכרמל ושוטטנו שם קצת , הראתי לו את הטכניון וניסינו לבדוק את ההשפעות של מעבר קווי רכס על שיעור הטיפוס (ניסויים במיקרו מטאורולוגיה) אבל כמובן שבגובה כזה עם מטוס כמו זלין המחוג לא זז בכלל. ואז נמאס קצת מהכרמל אז טסנו לעכו (שוב מייל בים) ושם היה מגניב לראות סירת מרוץ יוצאת מהמפרץ מושכת אחריה שובל קצף... הראתי לעמית את הדירת נופש שכמשפחה היינו יוצאים אליה בקיץ (דירה מול הבית משוגעים שם על החוף, כולם שם נרקומנים ופשוט לא היה להורים שלי גרוש על התחת אז זה היה הנופש השנתי, את הדירה הם קיבלו מחברים כמעט חינם אין כסף, כילד זה היה בית החלומות... היום לא הייתי מתקרב לשם בלי נשק) גם עכו היא אטרקציה בשקיעה.. החומות צבועות בכתום מתרוממות מעל קצף הגלים המתנפצים לקראתן... יישרנו כנפיים דרומה והצטרפנו להקפה לנחיתה... כבר כמעט 17:00 והכל מחשיך ... האורות בכבישים כבר דלוקים ואיזור התעשיה נראה כמו עץ חג המולד כשאנו חגים סביבו לנחיתה על 34. הלבניות פולטות עשן לבן סמיך , מה שלא יצא לי עוד לראות , ועת שהתקרבנו אליהם בפיינל , זה נראה כמו מייצר העננים הסביבתי... ההתיישרות מול המסלול הייתה מהממת - אורות המסלול כמו נחיתת מכשירים בב"ג - רק טיפה פחות פאנסי... ושוב האופק הזוהר על הים ברקע. לפני ההמראה היתה לנו שיחה בלובי של ארובט עם טייס אחד שנראה בעל מילה, הוא הסביר שבזלין הכי טוב להגיע על המנוע בגישה שטוחה, מהירה וזוית אף קבועה , מבלי לשנות אותה בהצפה.... אלא פשוט לקבוע אותה ולשלוט בשקיעה עם המנוע. ניסיתי זאת , וזה עבד יפה , הנחיתה היתה רכה כמו חמאה. בלילה יש פחות אפשרות להעריך את המרחק מהמסלול , גם עם אורות הנחיתה. קבעתי זוית אף טיפה מעל האופק ונתתי למטוס להנמיך , כמו נחיתה ב F15, קבעתי שיעור גלישה קבוע ואיטי, בזבזתי המון מסלול (נחתתי בשליש מסלול בערך) אבל זו היתה נחיתה רכה למדי. בגלל אפקט הקרקע, מבלי שאשנה כלום במצערת, שיעור השקיעה מתעדן ככל שמתקרבים לקרקע. אני לא יודע אם זה היה מסתדר בנחיתה ברוחות חזקות כי הציוף הממושך היה עלול להיות בעייתי , אבל לנחיתה בלילה זו הטכניקה המושלמת!
