לא יודע, במקרה של טים באקלי 2 הראשונים שלו נהדרים, אבל חוץ מהם לא שמעתי משהו שלו היה מעניין במיוחד או ראוי לציון... פשוט מומלץ לקחת 2-3 עשורים קדימה ולהמשיך עם באקלי ג'וניור (שעולה על אביו בהרבה)
מי זה הג'ף הזה בכלל? אני מסכים שגרייס הוא דיסק יותר טוב מכל דיסק של של טים באקלי. אבל לטים יש יותר חומר איכותי בסך הכל. מבחינת שירה אני חושב שטים לוקח בנקודות. אז אפשר ללכת על star sailor שממשיך בערך את הראשונים או לאלבום נסיוני כמו לורקה. זה סוג של אלבום ג'אז, אבל עדיף לשמוע במו אזניך אם אתה פתוח לרעיונות.
יצא לי לשמוע פחות או יותר את כל מה שטים הוציא, ועדיין לא מצאתי באף אלבום שלו, חוץ מ2 הראשונים שהם מבריקים, שום דבר שיגרום לי לרצות לשמוע אותם שוב... סטארסיילור זאת גירסה חיוורת לאלבומים אותם הוא, לדבריך, המשיך...
לא יודע, כל האלבומים של טים שווים האזנה ולי לפחות עושים נעים, יש לו מה להגיד והוא אומר את זה יפה. מעבר לזה, בתשובה לניק, יש לו אלבום הופעה מקסים בשם Dream Letter: Live in London 1968 שנדמה לי שגם הגמד יסכים שהוא יופי של דבר.
DREAM LETTER הוא בלי ספק השלב הבא אחרי ה S/T וה HELLO/GODBYE. יש בו גם בצועים קורעים לשירים משניים אלה ובעיקר אפשר לשמוע איזה איש במה ענק הוא היה. לגבי ג'יפא הבן, אני אוהב אותו אהבת נפש ואין מה להשוות אותו לאבא. התפוח נפל לפרדס אחר בכלל. אני מחזיק את גרייס בשתי הגרסאות מה שג'ף הוציא, את ההופעה באולימפיה ואת MYSTERY WHITE BOY. מאוד מומלץ אלבום הדמואים הכפול שאמו של ג'ף הוציאה - Sketches for My Sweetheart the Drunk, עם כיוון מעט שונה מגרייס, ובאופן מוזר קצת מתקרב לטים האבא. לגמד אמליץ לשמוע מתוכו את Back in N.Y.C שהוא בצוע סוחף לשיר של ג'נסיס מאלבומם השאפתני והמצויין THE LAMB LIES DOWN ON BROADWAY