טיזר... "אגו לב"

טיזר... "אגו לב"

היי...
לא הייתי כאן יומיים, וגם עכשיו איני פנויה כ"כ, כנראה שאתפנה בערב, או מחר.
נכנסתי כדי לשאול אתכם, מה המונח "אגו לב" אומר לכם?
כמו מה הוא נשמע? איך הוא מרגיש לכם?

אחרי שתענו קצת, אספר לכם מהיכן הוא הגיע ובאותה הנשימה, מה עבר עליי ביומיים האחרונים


חיבוקים
 
אגו לב

אגו לב
או אגו או לב
האגו מסתיר את הלב
והלב מעלים את האגו
אז איך הולך אגו עם לב ?

הילכו שתיים יחדיו בלתי עם נועדו?
אז כנראה שזה סיפור על לב בצרה
שדופק על אגו שיפתח
והאגו כדרכו מתקשה ונסגר
ואז הלב עושה לו מעקף
והאגו נופל בכף...

והלב הרחום נותן לו יד
והאגו מתרכך ומחזיר לו יד
והלב מתרחב משמחה
שהצליח להעלות את האגו אליו.

האגו קבל לב והלב שהתרחב
הכיל אגו יותר אנושי
ושניהם נהיו לאחד
ששמו
אני
 
אגו לב

בהתחלה חשבתי על רגש נמוך הקשור בכעס, שנאה, קנאה וכ"ו
כי זה התקשר לי לאגו הקשור לעניינים שבלב,
על עקשנות ביחסים, על עקרונות מיותרים(לא אמיתיים, אלא זניחים)
על זוגיות לא מאפשרת, על חוסר יכולת הכלה וכ"ו
בהמשך נפתח פתח למשהו אחר,
כי כפי שאנו חייבים אגו,
כדי לעשות, כדי לא להיות פסיביים,
כדי שנוכל להאמין ביכולתנו לשנות ולהזיז דברים,
כך אנו חייבים באגו ברגש,
כדי להאמין בעצמנו, ביכולתנו לאהוב, לקבל אהבה,
להאמין שמגיעה לנו אהבה,
שאנו ראויים.
 
אז ככה, שיתוף....

ביום שני, לבני הקטן עלה החום.
מכיון שהחום לא היה מאוד מאוד גבוה, החלטתי לא לתת אקמול ולטפל באנרגיות.
ביחד עם רונית, הצלחנו להוריד את החום.
אממה, שעה אחר כך (בשעות אחה"צ), החום כנראה טיפס במהירות - מה שהוביל לפרכוס חום אצל בני.
טוב... אחסוך לכם תיאורים גראפיים, למי שלא יודע איך נראה פרכוס חום. רק אומר שזה הדבר הכי מלחיץ בעולם.
חווית החיים שלאחר המוות (שלי) - זה כאן.

הייתי לבד בבית עם שני בניי, רצתי לרונית הביתה בחזרה, די בטירוף, אוחזת בבניי, רונית האשה האצילית והמהממת הזו,
נשארה עם איתי, ושמעון בעלה, האיש האדיר הזה, לקח אותי עם ניר (הקטן) לבית החולים.
במיון, התחלנו להירגע, ניר החל לחזור לעצמו, קיבל מנת נורופן ונשארנו להשגחה ללילה.
יום למחרת ביקרנו בבית החולים אצל רופא אף אוזן גרון, שאישר שישנה דלקת בשתי האוזנים התיכונות...
ניקינו, טיפלנו ,ועכשיו בטיפול אנטיביוטי.

בתוך כל הכאוס הזה, שבא עליי לטובה. חשבתי המון...
בין כל המחשבות האלו. שמתי לב שאיתי בחדר נמצאת אישה קשת יום, עם אמה ובנה בן ה5. ילד מדהים עם תסמונת דאון
אשר העלה חום והשתעל הרבה.
ניסיתי לחשוב למה אני דווקא איתה בחדר. מה אני צריכה לראות בתוך כל המצב הזה...
מה שעלה לי, זה (אולי זה קצת מנחם) שיש מקרים הרבה יותר "גרועים" משלי, ולאו דווקא מהמקום של התסמונת אלא מהמקום ההורי.
האשה לבדה, ללא בן זוג, מהמראה שלה, הייתי מניחה (וסליחה על השיפוטיות, אבל זה רק מה שעבר לי בראש) שהיא ממש קרובה
להיות הומלסית. בקיצור, לא ארחיב. זה לא היה מראה מלבב. בכל הרבדים ובכל הרמות. וכתבתי גרועים במרכאות, כי זה לא באמת גרוע,
זה פשוט דרך הסתכלות. אני יודעת שהמצב שלי וגם שלה בא לאפשר לנו לראות דברים בצורה אחרת, וללמוד ממה שיש.
(טוב, יש אצלי עוד רקע שאתם לא מודעים אליו, אז אולי זה קצת סתום מה שאני כותבת.. בהזדמנות, אשתף)

ולעניין האגו לב - באחד מביקורי הרופאים, האמא ביקשה מהרופאה בדיקת אקו לב - רק שהיא ביטאה אותה בדיקת "אגו לב".
היא חזרה על כך מספר פעמים עד שהייתי בטוחה שזה מה שאני שומעת.
תהיתי ביני לבין עצמי, מה מונח כזה יכול לומר? אגו לב....
חשבתי, האם יש אגו ללב? הלב בכלל לא פועל מאגו.... ההיפך הוא הנכון. נראה לי שהאגו שייך למיינד ולא ללב. מה דעתכם?
אז בזמן השעמום שלי שם, גיגלתי את המונח...
והגעתי למאמר מרתק. בדיוק רב מה שהייתי צריכה לקרוא, בהקשר של כל מה שעבר עלי

הנה הוא בקישור המצורף.
http://www.makomor.com/64976/מהאגו-אל-הלב


ומאחלת לכולנו, שנמשיך להיות בריאים...
 
תודה מותק...

זה היה מובן מאליו
גם את היית עושה זאת במקומנו
ומדהימה שלי, ההתמודדות האמיתית הייתה שלך,
לראות את הילד מכחיל ומאבד נשימה
זו חוויה נוראית לכל הורה.
ואיתי הבן הגדול שלך, נסיך פשוט נסיך

איך שהוא התמודד והפנים את מה שקרה

אוהבתותך המונים מותק שלי
 

ינוקא1

New member
מאוד אהבתי

את הגישה של השאלה "מה אני צריכה לראות בתוך כל המצב הזה ?"

כשאת שואלת את השאלה , את בעצם מזמינה את התשובה


האמת היא שאצלי עלה משהו אחר בהקשר של "אגו לב" , וזה נקרא "שרירות לב".

ויש לביטוי זה מקור מהתורה :

"וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ: לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה."

המדובר שם על אדם שאיננו שומע לאזהרות שמזהירים אותו , ואומר "אעשה מה שבא לי" - וזה נקרא "שרירות לב".
זהו אדם שאיננו פתוח אל מה שיש ליקום \ לאחרים ללמד אותו.
זהו אדם שליבו "קשה" , ואיננו רך ופתוח לקלוט.

אדם שלא שואל "מה יש ליקום ללמד אותי ?"
אלא אדם נוקשה שיודע מה נכון , ולא נותן למציאות לבלבל אותו ....
זה נקרא "שרירות לב" , ואני רואה בכך "אגו לב".

כי יש אגו ("קליפה") בכל איבר ואיבר

יש אגו גם בעיניים , וגם באוזניים , יש אגו אפילו בישבן

(וזה מה שנקרא "לתפוס תחת" על מישהו
)

ולכן כשאדם עושה עבודה רוחנית , הוא צריך לנקות את האגו מכל האיברים שלו - ובמיוחד מהלב.
לכן כתוב "ומלתם את עורלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד".
כלומר שגם מהלב צריך להסיר את הקליפה שמכסה ואוטמת אותו - העורלה , ולהגיע ללב בריא ופתוח שקולט את היקום בשלימות.

ורפואה שלימה לקטן
 
אני חושבת

שבפעם הראשונה שנכנסנו לחדר לקיתי בשרירות לב
לאט לאט, הלב נפתח והצלחתי לראות מעבר ולשאול את השאלות.
&nbsp
מאוד מתחברת לפסקה האחרונה שכתבת, צריך לנקות את כל האיברים בייחוד את הלב
כמה בעצם ביומיום אנו נותנים לקליפות שלנו, קרי האגו, לשפוט ולתייג, כשבעצם, אנחנו יכולים
לראות מה עומד מולנו, ולשאול - למה?!
 
למעלה