טיול שנתי

הי

וותרי, תעשי טובה לעצמך ולהורים שלך. מעבר לכך לא ניראה לי שיהיה לך ביטוח רפואי. זה לא אסון, תוכלי לנסוע בזמן טוב יותר. החיים מלאי חוויות, ושמפסידים אחת , בונים אחרת. גם בתור בריא אני מחליט באופן עצמאי על הפסד של המון חוויות. על כיבוש האורסט , ויתרתי, כי ככה זה בחיים.
 
תראי

כבר כתבתי על זה למעלה, אבל לא משנה.. בטיול מסודר שכזה (לא כמו טיול שנתי) שעות שינה מסודרות ואין כל מיני בלאגנים, אז לא צריכה להיות בעיה מהבחינה הזו. את יכולה לקחת כדורים באמצע הסיור (סה"כ את צריכה רק בקבוק מים איתך). אם חברים שלך יודעים מזה, זה מקל על העניין. בכל אופן, זה טיול מדהים, תהני!!
 

חייםלוי

Member
מנהל
כמו שאמרה החתולה החמודה זה מסע

חשוב ומסודר וחבל להחמיץ אותו בגלל משהו שלא מסַכֵּן אלא קצת לא נעים ולא בהכרח יהיו התקפים
 

יפעת 2 2

New member
לגבי פולין...

אני מאוד ממליצה לך ליסוע ופשוט להיות עם אצבע על הדופק. אני הייתי בפולין גם כשלא הייתי כ''כ מאוזנת והרכזת שכבה והחברים ידעו ולא הייתה עם זה שום בעיה. לגבי ביטוח אמנם הם עושים קצת בלגן אבל בסוף הסכימו לבטח...זה תלוי בעקשנות. חבל שתוותרי על מסע כזה...אני ממליצה לך לצאת!
 

dikla528

New member
תודה על התגובה

רציתי לשאול עוד משהו איזה סימנים אתם מרגישים לפני פירכוס- שיכול "לנבא" אותו וכשאתם יודעים מה אתם עושים נגד זה? / יש פיתרון או רק לחכות לפירכוס.. לפני הפירכוס האחרון היה לי לחץ גדול על איזור העיניים, זה אפעם לא קרה לי וגם אחרי הפירכוס המשיכו לי הכאבים.. זה הגיוני??
 

יפעת 2 2

New member
עד כמה שידוע לי

זה מאוד אינדיבידואלי, יש כאלה שמרגישים שזה הולך לבוא ויש כאלה שלא. תתיעצי עם רופא הכי טוב. (לי אישית זה תמיד בא בפתאומיות)
 

ruthty

New member
../images/Emo24.gifבוקר טוב לך../images/Emo20.gif

לפי דעתי כן כדי לך לנסוע מסכימה עם חיים לגבי התראה אני הגיד לך לגבי יש מן לחץ נפשי שקשה לתאר למשך 2 דקות ואז אני יודעת שזהבא אני זזה הצידה ומתיישבת באיזה שהוא מקום עד עבור הזעם חמודה לא כדי לך להפסיד לפי דעתי לא צריך שום אח כי הוא לא יכול לעזור לך אין מה לעשות מחכים עד אחרי ההתקף ואז ממשיכים את הדרך חבל להפסיד החיים לפניך בהצלחה מוכנה להתחלף איתך בטיול
 

CARIN R

New member
לי יש טיול שנתי מחר...

מחר אני יוצאת לטיול, בחצי שנה האחרונה היו לי לא פחות מ-5 התקפים וזאת הייתה ההתחלה של כל המחלה. בחודש חודש וחצי האחרון לא קרה לי שום התקף. מבחינת הבצפר הייתי צריכה להביא אישור מרופא שטיול ומאמץ זה לא מה שגורם להתקף, ישנם שני מסלולים אוהבית לכת ומטיבי לכת, אני תמיד הלכתי במטיבי לכת וגם השנה נרשמתי לזה אך המדריך הראשי של הטיול לא רצה שאני אהיה במטיבים. הוא והמחנכים ואפילו הנהל החליטו בסוף לעשות מה שאני רוצה. מההתחלה אמרו לי שאמא שלי תבוא או אבא שלי אז אמא שלי מצטרפת לטיול והיא גם אחות אז היא לוקחת גם תיק עזרה ראשונה... (ד"א אני בת17 עוד מעט, כיתה י"א). מבחינת אמא שלי אין סיכוי שלא הייתי יוצאת לטיול אז לדעתי את צריכה פשוט לתת לה לצאת כי בסה"כ צריך לחיות עם זה כ-ר-ג-י-ל. מקווה שערתי במשו:)
 
בתיכון לא הוציאו אותי לטיולים

לאחר שבכיתה ט' היה לי התקף בטיול שנתי.. אבל הטיולים בתיכון הזה די מיוחדים ישנים באמצע שום מקום, באוהלים ושקי שינה. אוכל שאנחנו מכינים בעצמנו ומגיעים ממקום למקום ברגל בלבד. שום אוטובוסים(רק ביום הראשון ואחרון). אז זה בהחלט מצב מאוד קשה.. אבל אם ישנים באכסניות ואוטובוסים אני חושבת שכדי להוציא אותה רק כשתהיה מאוזנת. כי היה לי טיול, אחר, עם אוטובוסים והכול, זמן קצר אחרי שהורידו לי במינון.. והיה ליה תקף.. אלא אם מישהו מכם יכול לבוא איתה.. לא כדאי שתצא. בגלל ששאלת פה לגבי תחושת הפסד. אני מאוד לא אהבתי ת'רעיון שאני לא יכולה לצאת לטיול. היה לי מאוד קשה עם זה. אפילו בכיתי.. אבל זה גם היו ימי חופש.. אז.. התעודדתי קצת. אם את רואה שהיא מבואסת מזה.. תקבעי איתה לצאת לאיזה בילוי מיוחד בזמן הטיול.
 
למעלה