אוקיי זה הידרדר למקום שלא רציתי שיג
שיגיע... כל מה שבסה"כ ניסיתי להגיד שתשימו לב שאתם מפספסים בדרך אנשים, בסה"כ אמרתי את מה שאני מרגישה.. אז על השתילת רקפות הבנתי, טעות שלי ואני מצטערת.. אני באמת לא מבינה מאיפה באים העצבים האלה.. ויש לי שאלה.. אבל אני שואלת ברצינות.. איך אני יכולה להיות מעורבת יותר, כשלי יש את הקבוצת חברים שלי (כמו שלך יש את שלך ולכל אחד יש את הקבוצת חברים שלו..) והם לא יודעים מזה כך שאין מי שיגיד לי, וגם שחשבתי שיש לי חברים שהם יותר מעורבים והם יעדכנו אותי אבל כנראה שטעיתי... בכל מקרה במקום להתעצבן תראה את הצד השני של הדבר- אני באה להראות לך את הצד השני של הדברים ואיך אנשים אחרים מרגישים.. זה צפוי שבקבוצה כזו גדולה ייווצרו קבוצות קטנות יותר, אבל זה לא בהכרח שהם לא רוצות לעשות משו, פשוט (ועכשיו אני ידבר בשם עצמי ומה שאני מרגישה..) אני מרגישה שאני לא יכולה לתת מעצמי כי יש אנשים, אחרים, שנותנים ואני כאילו מרגישה שקשה לי להצטרף לקבוצה הספציפית והמסויימת הזאתי, אני מרגישה שזה לא המקום שלי.. ואני יודעת, מרגישה לפחות שאני לא לבד.. אז מה אתה מציע לי? מה אתם מציעים לי?