טיבוע חרמון

[יוסי ר1]

חוחית הדוגמנית

 

[יוסי ר1]

טבעת לבזבוז לבנון

 

[יוסי ר1]

טבעת לסיטה

 

[יוסי ר1]

הרי את מקודשת

 

[יוסי ר1]

איזו פוזה

 

[יוסי ר1]

פוזה אמרנו?

 

[יוסי ר1]

פוזה, נו...

וכן הלאה. לצערי על חלק מהתמונות אני לא יכול לתת את הקרדיט כראוי, כיוון שהועברו אלי בזמנו תמונות מכמה מקורות, ואני לא ממש זוכר מי צילם מה.

 

[גלבועא]

תבורך תודה ../images/Emo140.gif

 

[שרוֹן]

אאוצ'!

 

[amit1270]

זה מה שכולן אומרות...

 

[גנגי]

ככה היא סיפרה לך?!

 

[shellyland]

וזה יותר טוב

מניסויים על בע"ח?

 

[יוסי ר1]

ההבדל הוא כמו שכתבתי, שהטיבוע נעשה

לא רק לסיפוק הסקרנות האנושית, אלא גם ובעיקר על מנת שאפשר יהיה לעקוב אחרי שינויים בבתי הגידול של הציפורים והשפעתם על הציפורים. במקרה הזה, המחקר הוא לטובת הציפור, ולא רק לתועלת האדם. כמו כן, להבדיל מניסוי בבעלי חיים, בו בעל החיים מגודל למטרה זו ומשמש כ'שפן ניסיונות' לאורך תקופה, אולי עד מותו האכזרי, כאן מדובר בלכידה, מדידה, סימון ושחרור מיידי חזרה לטבע. במקרה הטוב מדובר בדקות מרגע הלכידה, במקרה הגרוע עד כחצי שעה. אין ספק שההליך טראומטי לציפור: זו אינה יודעת שתשוחרר עוד שלש דקות. כפי שכתבתי, במקרים נדירים מאד, יש גם צפורים שמתות מפחד - בעקר גבתונים מהתקף לב. אבל אירוע כזה אם קורה אפילו פעם בשנה, זוכה לבירור נוקב עם האחראי באותו טיבוע, ובו נבדק ההליך שעברה אותה ציפור, האם נעשה הכל בידי מי שמיומן לכך. במקרים קיצוניים , אפילו נשלל רשיון הטיבוע אם התברר שהמטבע נהג ברשלנות. מעבר לכך, כבונוס, יש נתונים מדהימים שמתגלים בטיבועים. לדוגמא, בשנים האחרונות נלכד וסומן בתחנה בירושלים אדום חזה (בחורף). מספר חודשים לאחר מכן אותו פרט נלכד בקיץ בצרפת, ובסתיו שלאחר מכן נלכד שוב בירושלים, על אותו עץ בו נלכד שנה קודם! היצור שמשקלו כ16 גרם, עשה את כל הדרך מצרפת - בה בקע מהביצה, לירושלים, שב לצרפת והקים דור חדש, וחזר לירושלים לאותו עץ בדיוק!!! פלאי בריאה שכאילו לא יכולנו לדעת לולי מחקר מסודר.

 

[shellyland]

הציפור

הסתדרה יפה מאוד בלעדנו, לפני שהתחלנו להפריע לה וללמוד אותה.

 

[יוסי ר1]

../images/Emo127.gifלזה אני מסכים לחלוטין ללא שום פקפוק כלל

וכפי שאת םועלת במרץ לתיקון עוולות שונות שבני אדם עוללו ומעוללים, אף אני פועל בתחומים אחרים, (אם כי בפחות מרץ...) עכשיו, כשבני אדם השתלטו על כל חלקה טובה ועוסקים באינטנסיביות בהרס שיטתי בהרס של בתי הגידול של בעלי החיים, המעקב אחריהם הכרחי.

 

[מוגג]

קוראים לזה

אה.

 

[hapax legomenon]

כן.

אבל זה כמו להגיד, ש"סתם" אונס יותר טוב מאונס סדרתי.

 

[יוסי ר1]

אני מניח שלכל אחד מאיתנו יש קצות עצבים חשופים

באזור אחר. הבנתי שאצלך נושא היחס לבעלי חיים הוא נושא רגיש ביותר, וזה מקובל עלי ומכובד בעיני. עם זאת, קחי בחשבון שדעותייך בעניין זה הינן קיצוניות ושונות מדעתה של רוב האוכלוסיה, ושערכי המוסר שלך בנידון קיצוניים ומחמירים בצורה שאינה מקובלת על רוב האנשים. (הודעתך כי את נמנעת מכל מוצרים מהחי, כולל חלב, ביצים, דבש ופוך היא הודעה חריגה בקיצוניותה). עם הבנה זו, אני חושב שהשוואת טיבוע ציפורים לאונס, או האשמת מי שמצדד במחקר וניסוי בבעלי חיים בהאשמות של "בורות, טיפשות, התנשאות ואטימות", הן השוואות והאשמות קיצוניות ובלתי מאוזנות, המטילות דופי בערכי המוסר של רוב האוכלוסי, וחבל שכך.

 

[hapax legomenon]

אכן

בכל הנוגע ליחס לבעלי חיים, דעתי שונה באופן קיצוני מהדעות של רוב האנשים. עד לפני כמאה וחמשים שנה, הדעה שתופעת העבדות נפשעת נחשבה שונה וקיצונית. עד לפני כמאה שנה, הדעה שגם נשים ראויות לזכויות נחשבה שונה וקיצונית. עד לפני כחמשים שנה, הדעה ששחורים אינם נופלים מלבנים נחשבה שונה וקיצונית, או לפחות - משונה למדי. האנשים שהחזיקו באותן דעות שונות וקיצוניות נאלצו... אהמממ... להטיל דופי בערכי ה"מוסר" של רוב האוכלוסיה. באמת לא נעים. לא להם, ולא לאחרים. למה הם לא יכלו פשוט ליישר קו עם הדעה הרווחת? לא חבל? אני מציעה שבעוד עשרים או שלושים שנה נדבר שוב על נושא היחס לבעלי חיים, ונראה אז דעתו של מי נחשבת שונה וקיצונית.

 

[יוסי ר1]

לזה אני מסכים. אני גם לא טוען

שהדעה הרווחת מוצדקת מעצם היותה רווחת. (ראיה לכך שאני מאמין בדת היהודית שהיא דת של מיעוט נרדף, ולא בנצרות או איסלם...

) עם זאת, התפיסה שבעלי חיים הם גם מזון לא תשתנה במהלך 40 השנים הבאות. זו תפיסה שימיה כימי בעלי החיים על כדור הארץ. מה שכן ישתנה, הוא דרך הגידול, או שהדרך שאת מכוונת אליה תגבר, ויגדלו וישחטו בדרכים פחות טראומטיות, או שדווקא האסכולה הכלכלית תגבר, דוגמת גידול החזירים המתוארת באתר אנונימוס או זב"ח, לא זוכר כבר באיזה. אשמח לפגוש אתך באחד ממפגשי הפורום הבאים, ולהמשיך בשיחה המרתקת הזו פנים מול פנים.