טחנת רוח

gordian

New member
טחנת רוח

מישהו יכול לתת פרטים מדויקים על הספר הזה כמו על מה הוא? מזכיר לי את המערכון מי הבקיע את השער של הגשש
 
על הספר

"הסטוריה של הזמן המודרני" (מ-1917 עד שנות ה-90) של פול ג'ונסון מרכז בשני כרכים כתובים היטב את הדרמות העיקריות של ההסטוריה של התקופה. הוא מתחיל מהשינויים של אחרי מלחה"ע 1, ממשיך (ומפרט) את עליית משטרי האימים והברוטליות - הקומוניזם והנאציזם, ויפן התוקפנית, ובמקביל היחלשות הדמוקרטיות, ממשיך לתקופה שלפני מלחה"ע 2, המלחמה ואחריה, המלחמה הקרה, העולם השלישי, הכאוס האכזרי של אפריקה הפוסט קולוניאלית, סין של מאו ו"מהפכת התרבות" ההרסנית, השקיעה של אירופה וארה"ב בשנות השבעים, ואז ההתאוששות שהחלה במרגרט תאצ'ר ורונלד ריגן. הספר לא עוסק רק במלחמות אלא גם בכלכלה וחיי האדם, הכל משולב. ספר מצוין, יודע לשים היטב את הדגש ולהסביר את הדברים באופן מובן ומוחשי, לעיתים מוחשי עד אימה כשהוא עוסק בתקופות היותר איומות של המאה ה-20.
 

mosheby

New member
מה שמדהים אותי בספר אלה הדגשים

המיוחדים של הכותב, מהם אתה מבין פחות או יותר באילו צעדים נקטו מנהיגים כדי לשרוד כדמוקרטיות בריאות ואיתנות. וחשוב מכך באיזו קלות רפובליקות יכולות להדרדר מפריחה כלכלית ותרבותית לאינפלציה דוהרת, משטרה חשאית ובקיצור עריצות השילטון היחיד. במיוחד מושם דגש (לפחות אצלי) על קוצר ראייתם של מנהיגים ועל חוסר יכולתם לצפות בגלגלי מוחם כיצד יתורגמו מהלכים שלהם בצד הנגדי מה שקרוי "תוצאה שלא נתכוונה"
 
היכולת להיבחר מול היכולת להנהיג

הן יכולות נפרדות, שהרבה ראשי מדינות לא בורכו בשתיהן אלא רק בראשונה, ופעמים רבות החוסר ביכולת השניה מתגלה בצורה קשה וכואבת כשמגיעה שעת משבר, מבחןן האמת שבו המנהיג נבחן באמת, בין אם זה מבחן מדיני, כלכלי, חברתי, או מלחמתי.
 

Y. Welis

New member
הוא במיוחד יורד על הרעיון של 'העולם

השלישי', שהועלה בתחילת שנות הששים בכינוס של מנהיגים בלתי-מזוהים (מבחינת שיוך פוליטי - בעיקר מאפריקה) שנערך באינדונזיה. עיתונאי אמריקאי שחור כתב אז 'ראיתי את המין האנושי זוקף את ראשו' או משהו בדומה. אחרי זה הוא ממשיך לתאר מה עשו אותם מנהיגים אפריקאים חביבים בארצותיהם שלהם... כמו שציינתי בהודעות קודמות, הוא מייחס הרבה מהרעות החולות של המאה הזו (אחרי מלחמת העולם השניה) למורשתו הכלכלית של מארקס, ולצד האידיאולוגי שבה. מהבחינה הזו הוא מאוד ריאליסט, אבל ניתן להבין מה הנטיה שלו.
 
לא התרשמתי שניתן משקל יתר למרקס

הוא בהחלט ריאליסט, מסתכל על המציאות בצורה אוביקטיבית.
 
חשבתי שזה מובן מאליו (לך לסטימצקי)

אין שום בעיה להשיג את הספר בתרגום איכותי לעברית של מרדכי ברקאי (הוצ' דביר) בחנויות סטימצקי וצומת ספרים. קריאה נעימה..
 
למעלה