טור יפה לכבוד שבת
צדה את עיניי טור יפה של נתן זהבי שאני חושב שיעניין את חברי הפורום. קריאה מהנה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/164/331.html?hp=1&loc=32&tmp=9545 לגולשי הסלולרי הנה הכתבה סוכנת המוסד גלדיולה אס-אם באימונים הקשים במרתפי העינויים או במבצעים בחדר המיטות של גורמים עוינים - רבקה פ' תמיד שמרה על קור רוח. השבוע היא איבדה אותו נתן זהבי | 8/10/2010 8:04 1 בתחילת השבוע ישבה רבקה פ' ב"קפה הנרייטה", הנמצא בקרן הרחובות ארלוזורוב והנרייטה סאלד, וכהרגלה הזמינה ארוחת בוקר נורווגית וקראה את העיתונים אותם שלפה מסלסילת העיתונים הגדושה העומדת לרשות האורחים. רבקה פ' היא פנסיונרית של המוסד. אחרי עשרים שנות שירות כלוחמת פעילה תשו כוחותיה, והיא ביקשה לאפשר לה לפרוש לגמלאות לפני שתאבד את שפיות דעתה. ראש המוסד ניסה לשכנע אותה להישאר עוד כמה שנים, ובלשון חלקלקה וחנפנית הסביר לה בשפה הדיפלומטית שהייתה שגורה בפיו ש"מעולם לא הייתה ולא תהיה אישה כה אקטיבית עם יכולות כה מופלאות כמו שלה". רבקה פ', שהייתה ידועה בקור רוחה ובנימוסיה האירופיים הכתה בשולחן המשרדי המפואר של הבוס וצרחה עליו: "אתה בחיים שלך לא ישבת צמוד למשקפת בדירה מסריחה בציריך... אתה בחיים שלך לא הזדיינת עם כל מיני מניאקים מהמפרץ הפרסי בשם ביטחון המדינה... אתה אף פעם לא הרחת את החרא של הצרפתים המסריחים במשך יומיים כשהתחבאת בצינור ביוב ברובע ה-16... אז תאשר לי את הבקשה, תאשר את כל ההטבות שמגיעות לי ותמשיך לשבת במשרד, לטוס במחלקה ראשונה, להיפגש עם גדולי עולם במסעדות פאר ולשחק אותה "ג'ימס בונד". הבוס כסוף השיער ניסה להרגיע את הסוכנת הזועמת, אך זו יצאה מהמשרד בטריקת דלת. הבוס החיוור נטל לידיו את התיק עליו היה כתוב "גלדיולה" וצירף אליו נייר, עליו כתב בקצרה: "מסיימת את תפקידה ויוצאת לגמלאות". רבקה פ' מתגוררת בדירת גג צנועה ברחוב בארי, שני חדרים, סלון, גג מרוצף 24 מטר מרובע, המון עציצים מסודרים בקפידה, חלקם הגדול עשבי תיבול, חצילים זעירים, גזר ננסי, עגבניות שרי, פלפלים חריפים וצנוניות. היא מחזיקה בדירה חתולה פרסית שחורה וכלב לברדור לבן, הריהוט בביתה עתיק, יש לה אוסף של פסלונים אפריקנים אותם אספה במשך השנים הרבות בהן שירתה בארצות אפריקה. מאז שפרשה בטריקת דלת היא יורדת מדי בוקר לטיול עם החתול והכלב המיודדים בצורה מופלאה. בשמונה בבוקר היא מתייצבת באופן קבוע ב"קפה הנרייטה", יושבת בשולחן פינתי עם הגב אל מחיצת הזכוכית המפרידה בין פנים הקפה לאלו שבחוץ. רבקה פ' היא אישה נאה, שיערה הסמיך מאפיר, יש לה גוף חטוב וספורטיבי, אין עליה שרשראות, עגילים, שעון או טבעות, לבושה הצנוע, בדרך כלל בשעת הבוקר, הוא ג'ינס וחולצת טריקו שחורה. בתחילת השבוע, כשישבה כהרגלה ליד השולחן, שתתה את מיץ התפוזים הסחוט לפני ארוחת הבוקר ועברה על עמודי החדשות, הבחין המלצר שידיה רועדות ושפתיה רוטטות. "קרה משהו, גברת רבקה?", שאל המלצר בדאגה אמיתית. רבקה פ' סימנה שילך ומלמלה: "הכול בסדר, עזוב אותי". המלצר הספיק להבחין שעיניה של הלקוחה הקבועה היו נעוצות בעמוד העיתון שכותרתו "המדריך התורני לסוכנות מוסד שצריכות לפתות מחבלים". המלצר הביא לרבקה את החביתה, הסלט המתובל, כמה סוגי גבינה, סמוק סלמון ולחם מלא שלצדו שתי קוביות חמאה. הוא המתין דקה ארוכה ליד הלקוחה שכאילו לא הבחינה שארוחת הבוקר שלה הגיעה, ושאל שוב בקול לוחש: "הכול בסדר?". "הכול לא בסדר", ענתה לו הלקוחה שלפתע נראתה זועמת. היא קמה ממקומה, השאירה שטר של מאה שקלים ואמרה למלצר הנדהם: "זה כולל את העיתון". לאחר מכן פלטה לעצמה "מאדר'ס פאקר'ס". וצעדה בצעדים נמרצים לכיוון ביתה.
צדה את עיניי טור יפה של נתן זהבי שאני חושב שיעניין את חברי הפורום. קריאה מהנה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/164/331.html?hp=1&loc=32&tmp=9545 לגולשי הסלולרי הנה הכתבה סוכנת המוסד גלדיולה אס-אם באימונים הקשים במרתפי העינויים או במבצעים בחדר המיטות של גורמים עוינים - רבקה פ' תמיד שמרה על קור רוח. השבוע היא איבדה אותו נתן זהבי | 8/10/2010 8:04 1 בתחילת השבוע ישבה רבקה פ' ב"קפה הנרייטה", הנמצא בקרן הרחובות ארלוזורוב והנרייטה סאלד, וכהרגלה הזמינה ארוחת בוקר נורווגית וקראה את העיתונים אותם שלפה מסלסילת העיתונים הגדושה העומדת לרשות האורחים. רבקה פ' היא פנסיונרית של המוסד. אחרי עשרים שנות שירות כלוחמת פעילה תשו כוחותיה, והיא ביקשה לאפשר לה לפרוש לגמלאות לפני שתאבד את שפיות דעתה. ראש המוסד ניסה לשכנע אותה להישאר עוד כמה שנים, ובלשון חלקלקה וחנפנית הסביר לה בשפה הדיפלומטית שהייתה שגורה בפיו ש"מעולם לא הייתה ולא תהיה אישה כה אקטיבית עם יכולות כה מופלאות כמו שלה". רבקה פ', שהייתה ידועה בקור רוחה ובנימוסיה האירופיים הכתה בשולחן המשרדי המפואר של הבוס וצרחה עליו: "אתה בחיים שלך לא ישבת צמוד למשקפת בדירה מסריחה בציריך... אתה בחיים שלך לא הזדיינת עם כל מיני מניאקים מהמפרץ הפרסי בשם ביטחון המדינה... אתה אף פעם לא הרחת את החרא של הצרפתים המסריחים במשך יומיים כשהתחבאת בצינור ביוב ברובע ה-16... אז תאשר לי את הבקשה, תאשר את כל ההטבות שמגיעות לי ותמשיך לשבת במשרד, לטוס במחלקה ראשונה, להיפגש עם גדולי עולם במסעדות פאר ולשחק אותה "ג'ימס בונד". הבוס כסוף השיער ניסה להרגיע את הסוכנת הזועמת, אך זו יצאה מהמשרד בטריקת דלת. הבוס החיוור נטל לידיו את התיק עליו היה כתוב "גלדיולה" וצירף אליו נייר, עליו כתב בקצרה: "מסיימת את תפקידה ויוצאת לגמלאות". רבקה פ' מתגוררת בדירת גג צנועה ברחוב בארי, שני חדרים, סלון, גג מרוצף 24 מטר מרובע, המון עציצים מסודרים בקפידה, חלקם הגדול עשבי תיבול, חצילים זעירים, גזר ננסי, עגבניות שרי, פלפלים חריפים וצנוניות. היא מחזיקה בדירה חתולה פרסית שחורה וכלב לברדור לבן, הריהוט בביתה עתיק, יש לה אוסף של פסלונים אפריקנים אותם אספה במשך השנים הרבות בהן שירתה בארצות אפריקה. מאז שפרשה בטריקת דלת היא יורדת מדי בוקר לטיול עם החתול והכלב המיודדים בצורה מופלאה. בשמונה בבוקר היא מתייצבת באופן קבוע ב"קפה הנרייטה", יושבת בשולחן פינתי עם הגב אל מחיצת הזכוכית המפרידה בין פנים הקפה לאלו שבחוץ. רבקה פ' היא אישה נאה, שיערה הסמיך מאפיר, יש לה גוף חטוב וספורטיבי, אין עליה שרשראות, עגילים, שעון או טבעות, לבושה הצנוע, בדרך כלל בשעת הבוקר, הוא ג'ינס וחולצת טריקו שחורה. בתחילת השבוע, כשישבה כהרגלה ליד השולחן, שתתה את מיץ התפוזים הסחוט לפני ארוחת הבוקר ועברה על עמודי החדשות, הבחין המלצר שידיה רועדות ושפתיה רוטטות. "קרה משהו, גברת רבקה?", שאל המלצר בדאגה אמיתית. רבקה פ' סימנה שילך ומלמלה: "הכול בסדר, עזוב אותי". המלצר הספיק להבחין שעיניה של הלקוחה הקבועה היו נעוצות בעמוד העיתון שכותרתו "המדריך התורני לסוכנות מוסד שצריכות לפתות מחבלים". המלצר הביא לרבקה את החביתה, הסלט המתובל, כמה סוגי גבינה, סמוק סלמון ולחם מלא שלצדו שתי קוביות חמאה. הוא המתין דקה ארוכה ליד הלקוחה שכאילו לא הבחינה שארוחת הבוקר שלה הגיעה, ושאל שוב בקול לוחש: "הכול בסדר?". "הכול לא בסדר", ענתה לו הלקוחה שלפתע נראתה זועמת. היא קמה ממקומה, השאירה שטר של מאה שקלים ואמרה למלצר הנדהם: "זה כולל את העיתון". לאחר מכן פלטה לעצמה "מאדר'ס פאקר'ס". וצעדה בצעדים נמרצים לכיוון ביתה.