טור אישי -7- ../images/Emo97.gif
והפעם: אוספי להיטים שיוצאים מוקדם - נמאסתם! לאחרונה נפוצה שמועה שכריסטינה אגילרה מוציאה אלבום אוסף עם 4 שירים חדשים, בהם שיתופי פעולה עם וויטני יוסטון, אשר ונאס. זה בדיוק מה שחששתי שיקרה. שחברת התקליטים שלה תרצה להזדרז להוציא אלבום אוסף כבר עכשיו, כמו שכולם עושים, בשביל לחלוב כסף קל מהמעריצים. תמיד קיוויתי שכריסטינה לא תהיה מהזמרים שעושים את זה, ושהיא תעשה את זה רק אחרי קריירה ארוכה ומפוארת באמת. מבחינתי (ואם יש לה קצת הגיון, ויש לה, אז גם מבחינתה) זאת נוסחה מאוד פשוטה - תוציאי אוסף עכשיו - ואנשים יגידו: "מה? כבר?". תוציאי אוסף עוד 7-10 שנים, בעוד לפחות 3-5 אלבומי אולפן, ואנשים יגידו "איך לא יצא לה עד עכשיו אוסף, עם כזאת קריירה ארוכה, באמת הגיע הזמן לסכם אותה" (כמו שבוודאי אמרו על אוספים של זמרות שיצאו בזמן הנכון להם, למשל של מאריה קארי, וויטני יוסטון, מדונה, קיילי מינוג וכו'). בין אם השמועה הזאת נכונה ובין אם לא (אני לא יודע אם זאת תקווה או השערה - אבל יש לי הרגשה שלא), התופעה הזאת באמת מרגיזה. נהיה נורא מקובל בשנים האחרונות להוציא אלבום אוסף לאמנים שהוציאו מספר מועט של אלבומים (נכללים ברשימה החלקית: מייסי גריי, בריטני ספירס, הילארי דאף!!!, אנסטסיה, אלאניס מוריסט, וויקליף ז'אן ועוד הרבה). זה נהיה כל כך מקובל שאולי אפילו לא כולם ירימו גבה אם אבריל לאבין תוציא עכשיו אוסף (וואו, כבר 3 אלבומים) או אפילו ביונסה. לעומת מה שהיה פעם, שלהוציא אלבום אוסף נחשב לפריביליגיה הנדירה לה זוכים רק אמני-ענק, אגדות שמסכמות קריירה ארוכה. היום כל nobody מוציא אוסף. אם הילארי דאף כבר הוציאה אז אני לא רוצה לדעת מי יהיו הבאים. פריס הילטון? קווין פדרליין? התופעה הזאת בעיקר מעצבנת כי היא הורסת לאמנים. בטח שלא לחברות התקליטים. מבחינתם, אין כאן הימור. לחכות עוד 10 שנים זה יהיה הימור, כי מי יודע מה יהיה עד אז. עכשיו הזמר מצליח? יצא לו אלבום מוצלח השנה (אז מה אם הוא רק השלישי שלו)? - בואו נכה בברזל בעודו חם ונוציא לו אוסף. רצוי עם שיר או שניים חדשים בשביל לקדם את כל העסק, והמעריצים בטוח יקנו. וגם אם לא, ההשקעה כאן קטנה. דוגמה קלאסית למקרה כזה - אנסטסיה (ובקרוב גם נלי פורטדו, לפי מה ששמעתי). יש גם את המקרה השני, הלא פחות נפוץ, של אמן שהוציא מעט אלבומים, הוא כבר לא כל כך מצליח עכשיו, אבל כן יש לו קהל והוא כן היה פעם שם שמוכר דיסקים, אין לנו כנראה יותר לאן להרים אותו הלאה, אז בואו נוציא לו אוסף, נחלוב מזה את מה שאפשר ונסגור את הבסטה בינתיים (דוגמאות קלאסיות: טוני ברקסטון, מייסי גריי). או את המקרה השלישי, שדי דומה לשני - זמר שלא כל כך מצליח כבר אבל עדיין יש לנו חוזה לעוד אלבום או שניים איתו, בואו נזרז את סיום החוזה ונוציא לו אלבום אוסף. או אמן שכבר לא פעיל או מת או להקה שהתפרקה ועדיין יש לחברה זכויות על החומרים שלהם, אז יאללה - נוציא להם אוסף. המעריצים יקנו בשביל האוסף. וכמה שההימור הוא קטן בשביל חברות התקליטים, ככה הוא גדול בשביל הזמרים. בדרך כלל זה אפילו לא הימור, אלא פשוט פגיעה בטוחה במוניטין שלהם. במיוחד במקרה שהאוסף לא מצליח. הרי זה ברור מה יגידו על אמנים שמוציאים אוסף מוקדם: "כבר אוסף?", "למה מי הם בכלל שיוציאו אלבום Greatest Hits עכשיו?", "סתם דרך שקופה לסחוט כסף" וכו'. ושוב, לעומת הכבוד שהיו יכולים לתת להם במקרה שהיו מוציאים אותו עוד כמה שנים ובעוד כמה אלבומים. יש את האמנים הוותיקים, האגדות, שמוציאים באמת הרבה אוספים. למשל אירוסמית', רולינג סטונס, מייקל ג'קסון. ההבדל הוא שמבחינתי האנשים האלה יכולים להוציא כמה אוספים שהם רוצים. בשלב הזה, אחרי שעברו ועשו כל כך הרבה, בהחלט אפשר להגיד ש"מותר" להם להוציא אוסף. שזה לגיטימי ואף מכובד, לסכם את הקריירה המפוארת שלהם. זכותם עכשיו, אחרי כל הזמן הזה, ליהנות ולקצור את פירות ההצלחה רבת השנים שלהם. ובאמת שמגיע להם (וגם למעריצים) להתגאות באוספים האלה. מה שבטח הילארי דאף לא יכולה... ואם נחזור ונסיים איפה שהתחלתי, בכריסטינה, אז אני בהחלט מקווה שיהיה לה את השכל והאופציה להגיד לא לאוסף להיטים בשלב הזה של הקריירה שלה, ולא להיות אחת מהאמנים האלה. אלא מהגדולים באמת, בעוד כמה שנים, שאם הם יוציאו אוסף הם יקבלו את כל הכבוד שמגיע להם.
והפעם: אוספי להיטים שיוצאים מוקדם - נמאסתם! לאחרונה נפוצה שמועה שכריסטינה אגילרה מוציאה אלבום אוסף עם 4 שירים חדשים, בהם שיתופי פעולה עם וויטני יוסטון, אשר ונאס. זה בדיוק מה שחששתי שיקרה. שחברת התקליטים שלה תרצה להזדרז להוציא אלבום אוסף כבר עכשיו, כמו שכולם עושים, בשביל לחלוב כסף קל מהמעריצים. תמיד קיוויתי שכריסטינה לא תהיה מהזמרים שעושים את זה, ושהיא תעשה את זה רק אחרי קריירה ארוכה ומפוארת באמת. מבחינתי (ואם יש לה קצת הגיון, ויש לה, אז גם מבחינתה) זאת נוסחה מאוד פשוטה - תוציאי אוסף עכשיו - ואנשים יגידו: "מה? כבר?". תוציאי אוסף עוד 7-10 שנים, בעוד לפחות 3-5 אלבומי אולפן, ואנשים יגידו "איך לא יצא לה עד עכשיו אוסף, עם כזאת קריירה ארוכה, באמת הגיע הזמן לסכם אותה" (כמו שבוודאי אמרו על אוספים של זמרות שיצאו בזמן הנכון להם, למשל של מאריה קארי, וויטני יוסטון, מדונה, קיילי מינוג וכו'). בין אם השמועה הזאת נכונה ובין אם לא (אני לא יודע אם זאת תקווה או השערה - אבל יש לי הרגשה שלא), התופעה הזאת באמת מרגיזה. נהיה נורא מקובל בשנים האחרונות להוציא אלבום אוסף לאמנים שהוציאו מספר מועט של אלבומים (נכללים ברשימה החלקית: מייסי גריי, בריטני ספירס, הילארי דאף!!!, אנסטסיה, אלאניס מוריסט, וויקליף ז'אן ועוד הרבה). זה נהיה כל כך מקובל שאולי אפילו לא כולם ירימו גבה אם אבריל לאבין תוציא עכשיו אוסף (וואו, כבר 3 אלבומים) או אפילו ביונסה. לעומת מה שהיה פעם, שלהוציא אלבום אוסף נחשב לפריביליגיה הנדירה לה זוכים רק אמני-ענק, אגדות שמסכמות קריירה ארוכה. היום כל nobody מוציא אוסף. אם הילארי דאף כבר הוציאה אז אני לא רוצה לדעת מי יהיו הבאים. פריס הילטון? קווין פדרליין? התופעה הזאת בעיקר מעצבנת כי היא הורסת לאמנים. בטח שלא לחברות התקליטים. מבחינתם, אין כאן הימור. לחכות עוד 10 שנים זה יהיה הימור, כי מי יודע מה יהיה עד אז. עכשיו הזמר מצליח? יצא לו אלבום מוצלח השנה (אז מה אם הוא רק השלישי שלו)? - בואו נכה בברזל בעודו חם ונוציא לו אוסף. רצוי עם שיר או שניים חדשים בשביל לקדם את כל העסק, והמעריצים בטוח יקנו. וגם אם לא, ההשקעה כאן קטנה. דוגמה קלאסית למקרה כזה - אנסטסיה (ובקרוב גם נלי פורטדו, לפי מה ששמעתי). יש גם את המקרה השני, הלא פחות נפוץ, של אמן שהוציא מעט אלבומים, הוא כבר לא כל כך מצליח עכשיו, אבל כן יש לו קהל והוא כן היה פעם שם שמוכר דיסקים, אין לנו כנראה יותר לאן להרים אותו הלאה, אז בואו נוציא לו אוסף, נחלוב מזה את מה שאפשר ונסגור את הבסטה בינתיים (דוגמאות קלאסיות: טוני ברקסטון, מייסי גריי). או את המקרה השלישי, שדי דומה לשני - זמר שלא כל כך מצליח כבר אבל עדיין יש לנו חוזה לעוד אלבום או שניים איתו, בואו נזרז את סיום החוזה ונוציא לו אלבום אוסף. או אמן שכבר לא פעיל או מת או להקה שהתפרקה ועדיין יש לחברה זכויות על החומרים שלהם, אז יאללה - נוציא להם אוסף. המעריצים יקנו בשביל האוסף. וכמה שההימור הוא קטן בשביל חברות התקליטים, ככה הוא גדול בשביל הזמרים. בדרך כלל זה אפילו לא הימור, אלא פשוט פגיעה בטוחה במוניטין שלהם. במיוחד במקרה שהאוסף לא מצליח. הרי זה ברור מה יגידו על אמנים שמוציאים אוסף מוקדם: "כבר אוסף?", "למה מי הם בכלל שיוציאו אלבום Greatest Hits עכשיו?", "סתם דרך שקופה לסחוט כסף" וכו'. ושוב, לעומת הכבוד שהיו יכולים לתת להם במקרה שהיו מוציאים אותו עוד כמה שנים ובעוד כמה אלבומים. יש את האמנים הוותיקים, האגדות, שמוציאים באמת הרבה אוספים. למשל אירוסמית', רולינג סטונס, מייקל ג'קסון. ההבדל הוא שמבחינתי האנשים האלה יכולים להוציא כמה אוספים שהם רוצים. בשלב הזה, אחרי שעברו ועשו כל כך הרבה, בהחלט אפשר להגיד ש"מותר" להם להוציא אוסף. שזה לגיטימי ואף מכובד, לסכם את הקריירה המפוארת שלהם. זכותם עכשיו, אחרי כל הזמן הזה, ליהנות ולקצור את פירות ההצלחה רבת השנים שלהם. ובאמת שמגיע להם (וגם למעריצים) להתגאות באוספים האלה. מה שבטח הילארי דאף לא יכולה... ואם נחזור ונסיים איפה שהתחלתי, בכריסטינה, אז אני בהחלט מקווה שיהיה לה את השכל והאופציה להגיד לא לאוסף להיטים בשלב הזה של הקריירה שלה, ולא להיות אחת מהאמנים האלה. אלא מהגדולים באמת, בעוד כמה שנים, שאם הם יוציאו אוסף הם יקבלו את כל הכבוד שמגיע להם.
ולמה מוקדם? להוציא אוסף אחרי - כמה זה היה במקרה של בריטני? - 6? 7 שנים? זה מוקדם. ארבעה אלבומים זה לא מספיק בשביל להוציא אוסף לדעתי. קיילי מינוג הוציאה אוסף (כפול אאל"ט) ומכובד אחרי איזה 20 שנה וזה רק הוסיף למעמדה כמלכה. למרות שאם כבר התעמקתם דווקא בבריטני, אז במקרה שלה אולי זאת לא היתה כזאת טעות להוציא את האוסף כבר אז (למרות שלהוציא מיד אחר כך את אוסף הרמיקסים שהצליח בערך כמו האלבום של קווין פדרליין, זה כן כבר היה יותר מדי ואפילו פאתטי) כי במקרה של בריטני באמת יצא שזה היה סוג של סיכום תקופה, והם אפילו לא ידעו אז שיש מצב שגם סיכום קריירה. גם אם מוציאה עכשיו אלבום חדש ואולי עוד תוציא מתישהו עוד אחד, די ברור שאת תקופת הזוהר שלה היא כבר סיימה, אז מזל שהם סיכמו אותה כבר אז (והיא אפילו הוציאה 2 קליפים שנראו כאילו עלו יותר מ-2 שקל).