לשם
בעוד שמובילי הייצוא הוותיקים יותר כמו כימיקלים או תרופות מדשדים, זינק ייצוא שני ענפי ההייטק המרכזיים של ישראל תכנות מחשבים ומו"פ מדעי, מ-9 מיליארד דולר ב-2011 ל-19 מיליארד ב-2017 (ללא עסקאות חד-פעמיות כמו אקזיטים), נתון שמציב את ישראל במקום השביעי בעולם בקטגוריה הזו במספרים מוחלטים. ייצוא ענפי טכנולוגיית מידע (ICT מישראל זינק בסדרי גודל ומשקלו מתוך כלל הייצוא של ישראל גדל בין השנים 2011-2016 בעשר נקודות האחוז מ-19% ל-29%. מדובר בתרומה עודפת של 11 מיליארד דולר שהם כ-3.5 אחוזי צמיחה לתוצר הכולל של המשק. הסיכון לענף נובע לדעת הבנק מהציפיות הגבוהות ממנו, המתבטאות בשווי שוק גבוה במיוחד. הבנק אינו פוסל תרחיש של קריסה בנוסח שנת 2000 אך מציין כי באופן כללי הענף מונע על ידי חברות קטנות ובינוניות רבות (ולא מספר קטן של חברות ענק) מה שמפזר את הסיכונים ומגדיל את היציבות.
ליגה משל עצמו
ייצוא ההייטק תורם למשק לא רק בגלל הגידול בהיקפו אלא גם בזכות הרכבו: מבחינת יעילות נמצא ענף ההייטק בליגה משל עצמו לעומת יתר ענפי המשק: התוצר והשכר למועסקים בו גבוהים ב-50% מהממוצע במשק. האם ההייטק תורם לשאר ענפי הכלכלה הישראלית? בבנק ישראל טוענים שכן. "הצלחתם של ענפי הטכנולוגיה העלית גוררת התייעלות בכל הענפים הסחירים ותורמת בהדרגה להגדלת הפיריון בהם", כותבים בבנק ישראל. גם רמת החיים יוצאת נשכרת מהצלחת ההייטק, משום שהעלייה בפיריון מאפשרת להגדיל את הייבוא