טורדנות לשמה
כותבת אורית שוחט העימות המיותר בין בג"ץ לוועדת וינוגרד על מועד פרסום הפרוטוקולים של עדויות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר הוא דוגמה לבזבוז זמנו של בית המשפט העליון על סוגיות סרק ושימוש יתר בכלי המשפטי כדי לייצר מהומה תקשורתית ופוליטית. ועדת וינוגרד העדיפה לנהל את חקירת מלחמת לבנון השנייה בדלתיים סגורות, וזכותה להחליט כך. היא גם העדיפה לפרסם את הפרוטוקולים של עדויות הנחקרים רק לאחר פרסום מסקנותיה, וטעמיה עמה. אלא שבעולם של שחור ולבן, של "תומכי אהוד אולמרט" מול "מתנגדי אולמרט", של "תומכי דורית בייניש" מול "מתנגדי בייניש", כל דעה בעניין נתפשת כנובעת משיקולים זרים. הוויכוח על פרסום הפרוטוקולים חדל להיות ענייני, ואולי לא היה כזה מן ההתחלה. מלכתחילה לא ניתן אשראי מלא לוועדת וינוגרד, וחבל שכך. טענתה של ח"כ זהבה גלאון, שהגישה את העתירות לבג"ץ, כי ועדת וינוגרד מגוננת על ראש הממשלה כשהיא מבקשת לדחות את פרסום עדותו, נשמעת אבסורדית על פניה. אולמרט לא ייבנה מדחיית הפרסום בימים או בשבועות, ואם יש בעדותו דברים שהיה רוצה להסתיר, דחייה של חודש לא תעלים אותם. מלאכתם של העיתונאים וההיסטוריונים תהיה לנבור בחומר הגלם שיותר לפרסום ולהוציא ממנו מסקנות נלוות למסקנות הוועדה, אולי אפילו מסקנות סותרות, אך אין סיבה עניינית להתעקש על פרסום הפרוטוקולים לפני פרסום המסקנות, לבד מניסיון לתפוס כותרות. למאמר המלא אני מסכים. במקום שבית משפט - ישפוט, ויעסוק בסוגיות של חוק וצדק, מטרידים אותו ללא הרף בסוגיות שוליות. בכלל אינני מבין - האם המשטרה מפרסמת את פרוטוקולי חקירותיה לפני הגשת מסקנות? צה"ל? השב"כ? מס הכנסה? הרשות לניירות ערך? ועדות הבדיקה הפנימית של בזק? אם יודע נחקר שדבריו יפורסמו מייד ברבים, הואט מתנהג אחרת מאשר אם הוא מדבר חופשי, והוא עונה לשאלות החוקרים כאילו מדובר בראיון עיתונאי. ועדת הבדיקה הוקמה לדעתי כדי לבדוק מה היו הכשלים במלחמה וכיצד יש לתקן אותם. במקום זאת, כצפוי, הופכת אותה התקשורת, בליווי זהבה גלאון , אליעד שרגא ואחרים, כגוף שתפקידו לספק את יצר ההוקעה , וספק חומר כדי להעלות רייטינג. במצב זה לא יפלא כי המלחמה הבאה לפפיתחנו תנוהל עוד יותר גרוע. כל החלטה צבאית תישקל בעיקר לפי שיקולי יחסי הציבור של המחליט והעדויות שלו בוועדת החקירה. לא יפלא אם אנשים טובים ימנעו בכלל מלשרת בתפקידי קצונה ובמיוחד קצונה בכירה בצה"ל ובמערכת הפוליטית. בצבא ובממשלה ישרתו אנשים גרועים יותר, מושחתים יותר, שימהרו להשתמש במערכות הללו אך ורק כדי "לעשות לביתם" או להכין לעצמם את התשתית בקשרים וביחסי ציבור כדי לעשות כן. מדינה מטורפת
כותבת אורית שוחט העימות המיותר בין בג"ץ לוועדת וינוגרד על מועד פרסום הפרוטוקולים של עדויות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר הוא דוגמה לבזבוז זמנו של בית המשפט העליון על סוגיות סרק ושימוש יתר בכלי המשפטי כדי לייצר מהומה תקשורתית ופוליטית. ועדת וינוגרד העדיפה לנהל את חקירת מלחמת לבנון השנייה בדלתיים סגורות, וזכותה להחליט כך. היא גם העדיפה לפרסם את הפרוטוקולים של עדויות הנחקרים רק לאחר פרסום מסקנותיה, וטעמיה עמה. אלא שבעולם של שחור ולבן, של "תומכי אהוד אולמרט" מול "מתנגדי אולמרט", של "תומכי דורית בייניש" מול "מתנגדי בייניש", כל דעה בעניין נתפשת כנובעת משיקולים זרים. הוויכוח על פרסום הפרוטוקולים חדל להיות ענייני, ואולי לא היה כזה מן ההתחלה. מלכתחילה לא ניתן אשראי מלא לוועדת וינוגרד, וחבל שכך. טענתה של ח"כ זהבה גלאון, שהגישה את העתירות לבג"ץ, כי ועדת וינוגרד מגוננת על ראש הממשלה כשהיא מבקשת לדחות את פרסום עדותו, נשמעת אבסורדית על פניה. אולמרט לא ייבנה מדחיית הפרסום בימים או בשבועות, ואם יש בעדותו דברים שהיה רוצה להסתיר, דחייה של חודש לא תעלים אותם. מלאכתם של העיתונאים וההיסטוריונים תהיה לנבור בחומר הגלם שיותר לפרסום ולהוציא ממנו מסקנות נלוות למסקנות הוועדה, אולי אפילו מסקנות סותרות, אך אין סיבה עניינית להתעקש על פרסום הפרוטוקולים לפני פרסום המסקנות, לבד מניסיון לתפוס כותרות. למאמר המלא אני מסכים. במקום שבית משפט - ישפוט, ויעסוק בסוגיות של חוק וצדק, מטרידים אותו ללא הרף בסוגיות שוליות. בכלל אינני מבין - האם המשטרה מפרסמת את פרוטוקולי חקירותיה לפני הגשת מסקנות? צה"ל? השב"כ? מס הכנסה? הרשות לניירות ערך? ועדות הבדיקה הפנימית של בזק? אם יודע נחקר שדבריו יפורסמו מייד ברבים, הואט מתנהג אחרת מאשר אם הוא מדבר חופשי, והוא עונה לשאלות החוקרים כאילו מדובר בראיון עיתונאי. ועדת הבדיקה הוקמה לדעתי כדי לבדוק מה היו הכשלים במלחמה וכיצד יש לתקן אותם. במקום זאת, כצפוי, הופכת אותה התקשורת, בליווי זהבה גלאון , אליעד שרגא ואחרים, כגוף שתפקידו לספק את יצר ההוקעה , וספק חומר כדי להעלות רייטינג. במצב זה לא יפלא כי המלחמה הבאה לפפיתחנו תנוהל עוד יותר גרוע. כל החלטה צבאית תישקל בעיקר לפי שיקולי יחסי הציבור של המחליט והעדויות שלו בוועדת החקירה. לא יפלא אם אנשים טובים ימנעו בכלל מלשרת בתפקידי קצונה ובמיוחד קצונה בכירה בצה"ל ובמערכת הפוליטית. בצבא ובממשלה ישרתו אנשים גרועים יותר, מושחתים יותר, שימהרו להשתמש במערכות הללו אך ורק כדי "לעשות לביתם" או להכין לעצמם את התשתית בקשרים וביחסי ציבור כדי לעשות כן. מדינה מטורפת
