טופס 222
טופס 222 למי שלא יודע (והסיכוי לדעת אפסי), מדובר בטופס מגע עם בע"ח, אשר הופך רלוונטי במקרים משעשעים כגון ליקוק על ידי כבשה, שריטה הנגרמת על ידי עכברוש, וגם, כפי שיפורט לעיל, נשיכת כלב. שבת בצהריים, לפידוס וכלבו הזקן והאהוב "חץ" (רועה גרמני בן 13) יוצאים לטיול ארוך באזורים החקלאיים של המושבה בה מתגורר הנ"ל. לקראת סוף הטיול רואים השניים מרחוק שתי נשים בשנות ה40 לחייהן, מטיילות עם שני כלבים גדולים (אחד לברדור והשני באותו הגודל) ללא רצועה. לפידוס וכלבו ממשיכים בטיול ומתקרבים אל השתיים, בינתיים ללא שום התייחסות מצידם של הכלבים ו/או חץ. לפתע, רצים שני הכלבים החופשיים אל חץ (שכמובן הוחזק ברצועה) ומתנפלים עליו ללא שום סיבה מובנת. חץ, שאפשר להגיד עליו שהוא אחד הכלבים הכי אדישים בעולם, לא נשאר פראייר ונלחם בחזרה. לפידוס ניסה בכל כוחו להפריד בין הכלבים בזמן ששתי הפוסטמות (בעלות הכלבים) מסתכלות מהצד תוך כדי נפנופי ידיים בלתי מובנים ולא ממש פרודוקטיביים... כשהצליח לבסוף לפידוס להפריד בין הכלבים, ראה שכלבו מדמם, ושאל את הפוסטמות אם כלבן מחוסן ונענה בחיוב. לפידוס מיהר הביתה לטפל ב"חץ" הפצוע, ותוך כדי הליכה שם לב שכואבת לו הרגל, ליתר דיוק, שוק ימין. לפידוס הרים את המכנס וגילה להפתעתו שגם הוא מדמם, ולא סתם, יש לו חור בשריר האחורי של הרגל, בדיוק בגודל של ניב של לברדור. כשהגיע לביתו, קשר את הכלב בחצר והלך להתרחץ. לאחר מקלחת זריזה יישם את הטיפול הרפואי המוכר לו לפציעות טראומה – פלסטר. בערב החליף לפידוס את הפלסטר הישן בפלסטר חדש, והפעם בתוספת פולידין. מיותר לציין שכל אותה השבת צלע לפידוס קשות, רגלו כואבת ושרירו נפוח. ביום א' לפידוס הגיע למדור, קצת פחות צולע, אבל עדיין כואב. אנקות הכאב שעלו מגרונו הביאו את הסקרנים שביחידה לשאול לפשר הדבר, ולפידוס סיפר את סיפורו. באותו היום, לפידוס פגש ברופאה וסיפר גם לה את המקרה, ומה שסיפרה לו הרופאה בחזרה, הדאיג אותו מאד. א. כלבת היא מחלה שמרגע הופעת הסימנים מדובר ב100% מוות בטוח. אין טיפול, רק חיסון (שצריך להנתן תוך יומיים מרגע הנשיכה). ב. מכיון שהנשיכה היא ברגל, ובהנחה שהכלב אכן חולה בכלבת, ללפידוס נשארה בערך שנה אחת לחיות. ג. נשיכה בצבא היא עניין בירוקרטי מסובך מאין כמוהו, ושכדאי להתחיל למלא את הטפסים בהקדם. מכיוון שבאותו יום היה עומס גדול במדור, ועדיין לא יצא לו קצף מהפה, דחה לפידוס את עניין המרפאה למחר. למחרת התקשר למרפאה ונקבע לו תור לשעה 14:10. לאחר שצלע את כל הדרך מהמדור למרפאה, התיישב קמ"א לפידוס מול החדר המדובר, חדר 6 (למי שמכיר את המרפאה בקריה, זה במורד המדרגות, מול בית המרקחת). כשהגיע תורו נכנס ולרגע עצר מתדהמה. הרופאה שישבה מולו היתה עגולה כמו כדור, מכוערת, ושקלה להערכתו 150 קילו. בכל מקרה, כדור-האדם שאלה את לפידוס לפשר ביקורו למרפאה, ולפידוס סיפר שהוא ננשך על ידי כלב, שלטענת בעליו מחוסן, ושאמרו לו שצריך לדווח על המקרה לברה"צ (בריאות הציבור). כדור-האדם הסתכלה על לפידוס במבט מזלזל, כאלו הוא מפריע לה באמצע ארוחה, וניסתה לשכנע את לפידוס שאין פה שום סיפור ושהוא יכול לחזור כלעומת שבא. לפידוס שם לב שהרופאה מנסה להתחמק מעבודתה, והתעקש. הרופאה בדקה את רגלו של לפידוס, כתבה משהו במחשב, ועזבה את החדר להביא טופס שכנראה היה חסר לה. כשהרופאה נעדרה, הסתכל לפידוס במחשב ונדהם למראה האבחנה "כתם באמצע שוק ימין, לא נראה כנשיחת כלב" (הטעות במקור). לפידוס שמר על קור רוח, והחליט שגם אם לא יוחלט לחסנו, לגרום לגוש-הבשר הקומוניסטי למלא עשרות טפסים תהיה נקמתו הפרטית ברופאה העצלנית. כשחזרה הרופאה, ביקשה מלפידוס למלא את טופס 222 המדובר. לפידוס לא הבין מה רוצים ממנו, הרי רשום בטופס "ימולא על ידי הרופא המפנה" ושאל לפשר הדבר. המכשפה לא התרשמה, והכריחה את לפידוס גם ללכת לקבלה ולהביא לה נייר-קופי (ברוכים הבאים למאה ה21). כשחזר לפידוס, גילה שהרופאה הכניסה כבר את הבא בתור, והספיקה לצעוק גם עליו (בחור מסכן עם חבלה חמורה בעין). היא שלחה אותו החוזה עם הטפסים וניירות הקופי, שימלא אותם על איזה כיסא רטוב ומלוכלך בחוץ. לפידוס החזיר לה את הטפסים מלאים, והיא לקחה לעצמה עותק, ואמרה לו שאתה השאר הוא צריך לתת בצריפין לאנשי ברה"צ. מכיוון שהשעה היתה כבר מאוחרת, ולמחרת ציפה ללפידוס דיון ענפי, החליט לנסוע לצריפין דבר ראשון על הבוקר. בכל אופן, באותו יום החתים לפידוס את הרע"ן שלו (סא"ל) על מסמך שניתן לו שאומר בכלליות שלפידוס לא פצע את עצמו, ואת האל"מ (שכבר רגיל לחתום ללפידוס על מסמכים מוזרים) על מסמך שאומר שלא תוקם ועדת חקירה בעקבות המקרה. למחרת בבוקר, לפידוס נסע ישירות לתחנה המרכזית ומשם לקח את האוטובוס לצריפין. האטובוס הוריד אותו בשער יפו, ומשם היה צריך לפידוס להגיע לחר"פ (חיל רפואה). מסתבר, שרמ"ד שילוט והכוונה במחנה צריפין כנראה היה בחופשת מחלה ב20 השנים האחרונות, והמחנה העצום ממש לא מסביר פניו למבקרים (אפילו הש"ג הרנדומלים שהיו מפוזרים לצד הדרך לא ידעו לכוון את לפידוס למחוז חפצו). לאחר שעה הגיע לבסוף לפידוס לחר"פ, ומשם לברה"צ, עניין של דקות ספורות לשם שינוי. המש"קית החביבה במשרד בעל השם המפחיד "אפידמיולוגיה" תחקרה אותו לנסיבות הנשיכה, והפנתה אותו ללשכת הבריאות הנפתית בנתניה, שם יוחלט ע"י רופא האם לחסן את לפידוס או לשלוח אותו בחזרה למדור. במידה ויוחלט לחסנו, לפידוס יוחזק להשגחה במשך שבוע במתקן אשפוז צבאי, ויפסיד את קקצ פברואר אליו הוא עתיד לצאת בקרוב. כפי שצוין בדף ההסבר שקיבל לפידוס, הלשכה לבריאות הציבור נסגרת בשעה 14:00. מסתבר שהדרך הקצרה ביותר מצריפין לנתניה עוברת בלוד. מצריפין לוקחים אוטובוס לתחנת הרכבת בלוד, ומשם רכבת פרברית לנתניה, סיפור של 45 דקות פלוס-מינוס. מהרכבת של נתניה לקח לפידוס מונית (מפאת דחיפות העניין) והגיע ללשכת הבריאות ב13:54. מסתבר שהרופאה האחראית על ענייני כלבת לא הגיע באותו היום לעבודה, והמזכירה הרפואית הנחמדה ניסתה להשיג אותה בטלפון. תוך כדי ניסיונות החיפוש של הרופאה, הסבירה המזכירה ללפידוס על הפרוצדורה על פיה יוחלט האם לחסנו או לא. מסתבר, שבמקרה שהכלב לא נתפס ניתנים לנשוך 5 ימים לאתר את הבעלים, על מנת לברר האם הכלב מחוסן. מכיוון שאני זוכר שנשך אותי לברדור בשם בוץ' (אחת הפוסטמות קראה לו כך באיזשהו שלב) חשב לפידוס אולי ניתן לברר אצל הוטרינר האזורי האם כלב כזה חוסן אצלו השנה. המזכירה התקשרה לוטרינר, שלא ממש רצה לשתף פעולה ואמר שבלי שם הבעלים הוא לא יכול לעזור לנו. לפידוס הסביר למזכירה שאמנם הוא קצין מודיעין מוכשר, אבל אפילו בחודש ימים לא יצליח לאתר את הבעלים של לברדור בשם בוץ', שאותם לא ראה מעולם. בינתיים הרופאה לא ענתה, והמזכירה הלכה לשאול רופא אחר, שהחליט, טלפונית, מבלי לדבר עם לפידוס, שלא לחסן את הנשוך. מסתבר, שחיל הרפואה המתקדם ביותר במזרח התיכון עדיין לא קלט את הציוד הטכנולוגי המשוכלל המכונה אצל חילות מערביים אחרים בשם "פקסימיליה", ולפידוס צריך לקחת את הטפסים ידנית בחזרה לברה"צ. אבל, מכיוון שהרופא החליט את החלטתו בטלפון, הוא לא חתם על הטופס, ולכן אין טעם שלפידוס יקח את הטופס בחזרה לצריפין. המזכירה האדיבה אמרה ללפידוס שהיא כבר תדאג להעביר לברה"צ את הטופס, ושהוא משוחרר לחזור ליחידתו. שמח וטוב לב חזר לפידוס לעבודתו המעניינת במדור X, אמ"ן, הקריה. (ואם במפגש הפורום הבא אני אתחיל לנשוך אנשים... תדעו כבר מה לעשות)
טופס 222 למי שלא יודע (והסיכוי לדעת אפסי), מדובר בטופס מגע עם בע"ח, אשר הופך רלוונטי במקרים משעשעים כגון ליקוק על ידי כבשה, שריטה הנגרמת על ידי עכברוש, וגם, כפי שיפורט לעיל, נשיכת כלב. שבת בצהריים, לפידוס וכלבו הזקן והאהוב "חץ" (רועה גרמני בן 13) יוצאים לטיול ארוך באזורים החקלאיים של המושבה בה מתגורר הנ"ל. לקראת סוף הטיול רואים השניים מרחוק שתי נשים בשנות ה40 לחייהן, מטיילות עם שני כלבים גדולים (אחד לברדור והשני באותו הגודל) ללא רצועה. לפידוס וכלבו ממשיכים בטיול ומתקרבים אל השתיים, בינתיים ללא שום התייחסות מצידם של הכלבים ו/או חץ. לפתע, רצים שני הכלבים החופשיים אל חץ (שכמובן הוחזק ברצועה) ומתנפלים עליו ללא שום סיבה מובנת. חץ, שאפשר להגיד עליו שהוא אחד הכלבים הכי אדישים בעולם, לא נשאר פראייר ונלחם בחזרה. לפידוס ניסה בכל כוחו להפריד בין הכלבים בזמן ששתי הפוסטמות (בעלות הכלבים) מסתכלות מהצד תוך כדי נפנופי ידיים בלתי מובנים ולא ממש פרודוקטיביים... כשהצליח לבסוף לפידוס להפריד בין הכלבים, ראה שכלבו מדמם, ושאל את הפוסטמות אם כלבן מחוסן ונענה בחיוב. לפידוס מיהר הביתה לטפל ב"חץ" הפצוע, ותוך כדי הליכה שם לב שכואבת לו הרגל, ליתר דיוק, שוק ימין. לפידוס הרים את המכנס וגילה להפתעתו שגם הוא מדמם, ולא סתם, יש לו חור בשריר האחורי של הרגל, בדיוק בגודל של ניב של לברדור. כשהגיע לביתו, קשר את הכלב בחצר והלך להתרחץ. לאחר מקלחת זריזה יישם את הטיפול הרפואי המוכר לו לפציעות טראומה – פלסטר. בערב החליף לפידוס את הפלסטר הישן בפלסטר חדש, והפעם בתוספת פולידין. מיותר לציין שכל אותה השבת צלע לפידוס קשות, רגלו כואבת ושרירו נפוח. ביום א' לפידוס הגיע למדור, קצת פחות צולע, אבל עדיין כואב. אנקות הכאב שעלו מגרונו הביאו את הסקרנים שביחידה לשאול לפשר הדבר, ולפידוס סיפר את סיפורו. באותו היום, לפידוס פגש ברופאה וסיפר גם לה את המקרה, ומה שסיפרה לו הרופאה בחזרה, הדאיג אותו מאד. א. כלבת היא מחלה שמרגע הופעת הסימנים מדובר ב100% מוות בטוח. אין טיפול, רק חיסון (שצריך להנתן תוך יומיים מרגע הנשיכה). ב. מכיון שהנשיכה היא ברגל, ובהנחה שהכלב אכן חולה בכלבת, ללפידוס נשארה בערך שנה אחת לחיות. ג. נשיכה בצבא היא עניין בירוקרטי מסובך מאין כמוהו, ושכדאי להתחיל למלא את הטפסים בהקדם. מכיוון שבאותו יום היה עומס גדול במדור, ועדיין לא יצא לו קצף מהפה, דחה לפידוס את עניין המרפאה למחר. למחרת התקשר למרפאה ונקבע לו תור לשעה 14:10. לאחר שצלע את כל הדרך מהמדור למרפאה, התיישב קמ"א לפידוס מול החדר המדובר, חדר 6 (למי שמכיר את המרפאה בקריה, זה במורד המדרגות, מול בית המרקחת). כשהגיע תורו נכנס ולרגע עצר מתדהמה. הרופאה שישבה מולו היתה עגולה כמו כדור, מכוערת, ושקלה להערכתו 150 קילו. בכל מקרה, כדור-האדם שאלה את לפידוס לפשר ביקורו למרפאה, ולפידוס סיפר שהוא ננשך על ידי כלב, שלטענת בעליו מחוסן, ושאמרו לו שצריך לדווח על המקרה לברה"צ (בריאות הציבור). כדור-האדם הסתכלה על לפידוס במבט מזלזל, כאלו הוא מפריע לה באמצע ארוחה, וניסתה לשכנע את לפידוס שאין פה שום סיפור ושהוא יכול לחזור כלעומת שבא. לפידוס שם לב שהרופאה מנסה להתחמק מעבודתה, והתעקש. הרופאה בדקה את רגלו של לפידוס, כתבה משהו במחשב, ועזבה את החדר להביא טופס שכנראה היה חסר לה. כשהרופאה נעדרה, הסתכל לפידוס במחשב ונדהם למראה האבחנה "כתם באמצע שוק ימין, לא נראה כנשיחת כלב" (הטעות במקור). לפידוס שמר על קור רוח, והחליט שגם אם לא יוחלט לחסנו, לגרום לגוש-הבשר הקומוניסטי למלא עשרות טפסים תהיה נקמתו הפרטית ברופאה העצלנית. כשחזרה הרופאה, ביקשה מלפידוס למלא את טופס 222 המדובר. לפידוס לא הבין מה רוצים ממנו, הרי רשום בטופס "ימולא על ידי הרופא המפנה" ושאל לפשר הדבר. המכשפה לא התרשמה, והכריחה את לפידוס גם ללכת לקבלה ולהביא לה נייר-קופי (ברוכים הבאים למאה ה21). כשחזר לפידוס, גילה שהרופאה הכניסה כבר את הבא בתור, והספיקה לצעוק גם עליו (בחור מסכן עם חבלה חמורה בעין). היא שלחה אותו החוזה עם הטפסים וניירות הקופי, שימלא אותם על איזה כיסא רטוב ומלוכלך בחוץ. לפידוס החזיר לה את הטפסים מלאים, והיא לקחה לעצמה עותק, ואמרה לו שאתה השאר הוא צריך לתת בצריפין לאנשי ברה"צ. מכיוון שהשעה היתה כבר מאוחרת, ולמחרת ציפה ללפידוס דיון ענפי, החליט לנסוע לצריפין דבר ראשון על הבוקר. בכל אופן, באותו יום החתים לפידוס את הרע"ן שלו (סא"ל) על מסמך שניתן לו שאומר בכלליות שלפידוס לא פצע את עצמו, ואת האל"מ (שכבר רגיל לחתום ללפידוס על מסמכים מוזרים) על מסמך שאומר שלא תוקם ועדת חקירה בעקבות המקרה. למחרת בבוקר, לפידוס נסע ישירות לתחנה המרכזית ומשם לקח את האוטובוס לצריפין. האטובוס הוריד אותו בשער יפו, ומשם היה צריך לפידוס להגיע לחר"פ (חיל רפואה). מסתבר, שרמ"ד שילוט והכוונה במחנה צריפין כנראה היה בחופשת מחלה ב20 השנים האחרונות, והמחנה העצום ממש לא מסביר פניו למבקרים (אפילו הש"ג הרנדומלים שהיו מפוזרים לצד הדרך לא ידעו לכוון את לפידוס למחוז חפצו). לאחר שעה הגיע לבסוף לפידוס לחר"פ, ומשם לברה"צ, עניין של דקות ספורות לשם שינוי. המש"קית החביבה במשרד בעל השם המפחיד "אפידמיולוגיה" תחקרה אותו לנסיבות הנשיכה, והפנתה אותו ללשכת הבריאות הנפתית בנתניה, שם יוחלט ע"י רופא האם לחסן את לפידוס או לשלוח אותו בחזרה למדור. במידה ויוחלט לחסנו, לפידוס יוחזק להשגחה במשך שבוע במתקן אשפוז צבאי, ויפסיד את קקצ פברואר אליו הוא עתיד לצאת בקרוב. כפי שצוין בדף ההסבר שקיבל לפידוס, הלשכה לבריאות הציבור נסגרת בשעה 14:00. מסתבר שהדרך הקצרה ביותר מצריפין לנתניה עוברת בלוד. מצריפין לוקחים אוטובוס לתחנת הרכבת בלוד, ומשם רכבת פרברית לנתניה, סיפור של 45 דקות פלוס-מינוס. מהרכבת של נתניה לקח לפידוס מונית (מפאת דחיפות העניין) והגיע ללשכת הבריאות ב13:54. מסתבר שהרופאה האחראית על ענייני כלבת לא הגיע באותו היום לעבודה, והמזכירה הרפואית הנחמדה ניסתה להשיג אותה בטלפון. תוך כדי ניסיונות החיפוש של הרופאה, הסבירה המזכירה ללפידוס על הפרוצדורה על פיה יוחלט האם לחסנו או לא. מסתבר, שבמקרה שהכלב לא נתפס ניתנים לנשוך 5 ימים לאתר את הבעלים, על מנת לברר האם הכלב מחוסן. מכיוון שאני זוכר שנשך אותי לברדור בשם בוץ' (אחת הפוסטמות קראה לו כך באיזשהו שלב) חשב לפידוס אולי ניתן לברר אצל הוטרינר האזורי האם כלב כזה חוסן אצלו השנה. המזכירה התקשרה לוטרינר, שלא ממש רצה לשתף פעולה ואמר שבלי שם הבעלים הוא לא יכול לעזור לנו. לפידוס הסביר למזכירה שאמנם הוא קצין מודיעין מוכשר, אבל אפילו בחודש ימים לא יצליח לאתר את הבעלים של לברדור בשם בוץ', שאותם לא ראה מעולם. בינתיים הרופאה לא ענתה, והמזכירה הלכה לשאול רופא אחר, שהחליט, טלפונית, מבלי לדבר עם לפידוס, שלא לחסן את הנשוך. מסתבר, שחיל הרפואה המתקדם ביותר במזרח התיכון עדיין לא קלט את הציוד הטכנולוגי המשוכלל המכונה אצל חילות מערביים אחרים בשם "פקסימיליה", ולפידוס צריך לקחת את הטפסים ידנית בחזרה לברה"צ. אבל, מכיוון שהרופא החליט את החלטתו בטלפון, הוא לא חתם על הטופס, ולכן אין טעם שלפידוס יקח את הטופס בחזרה לצריפין. המזכירה האדיבה אמרה ללפידוס שהיא כבר תדאג להעביר לברה"צ את הטופס, ושהוא משוחרר לחזור ליחידתו. שמח וטוב לב חזר לפידוס לעבודתו המעניינת במדור X, אמ"ן, הקריה. (ואם במפגש הפורום הבא אני אתחיל לנשוך אנשים... תדעו כבר מה לעשות)
