בוגונוויליה
New member
טוסיקורץ ../images/Emo8.gif
בקימת הבוקר לשירותים, הרגשתי איך הלחי הימנית של עכוזי המפואר מכווץ לחלוטין. ובראש התנגן לי - like a wink & a smile...
דמיינתי אותו כמו סמיילי גדול קורץ. "רק את אשמה" חשבתי לעצמי במרמור, "הכל בגלל שהתכווצת עליו כל כך חזק, שוב, ושוב ושוב וקינחת בפיתול ומתיחה". הרהרתי בעודי מכינה קפה.. "פסססססטטט" שמעתי את הקריצה קוראת לי "זה בדיוק הרגע לחרוש מזימות לפעם הבאה... " אז חרשתי... איך נגיע לאותו מקום נפלא שלא נוצל עד תום, שפתיים יפגשו בגדים יוסרו בחופזה תחתונים ייקרעו , ואיך אעמיד אותך מול המראה, אכרע על ברכיי , ואתפנה ללקק אותך ליקוק ארוך ויסודי לטעום את טיפות החשק לעסות בסבלנות עד שאגמע מלוא הפה את שמחת המפגש המחודש של שפתיי וחלציך. ואיך אחרי התלטפות והתפנקות נצא החוצה ואיזו שמש תהיה שם בחוץ ואבקש ממך לעצום עיניים, כי השארתי שם שקית, וציוץ הציפורים באוזניך יתערבב ברחשי קריעה ובעבוע... ותרגיש פתאום את ידיי מטיילות עליך, והכל חם ושחמחם... "עכשיו מותר לפקוח" – ותמצא את עצמך ואותי מרוחים בבוץ שחור של ים המלח , וחמימות הגוף והאדמה יימזגו אחת לשניה... והמזימה הגדולה מכולן אחרי קרצוף ושפשוף כשהמסדר יעבור שוב לדום נכניס בזהירות אצבע ועוד אצבע ואז את כל הגוף לג'קוזי מפנק ושני גופים יתחברו להם חצי-ציפה במים וחצי במימי התשוקה והעונג בשקט ואחר כך ברעש גדול עד ששוב... like a wink & a smile...
בקימת הבוקר לשירותים, הרגשתי איך הלחי הימנית של עכוזי המפואר מכווץ לחלוטין. ובראש התנגן לי - like a wink & a smile...
