קצת תגובה לשירה וקצת הסבר לשלי
ניסיתי אתמול בלילה חמש פעמים לשלוח וזה לא נכנס בסוף. אז הנה זה (בתקווה שעכשיו זה כן יעבוד) דבר ראשון - בהצלחה בבגרות. (נו טוב, בינתיים כבר היה - איך הלך?) למעשה גם באנגלית TONAL בכל שימוש שהוא, שאול מן הטונאליות. כאמור זו צורת המילה כשם תואר. לכן גם כשמדובר על מוסיקה וגם כשמדובר על שפה השימוש יהיה בTONAL (tonal music, tonal language). אני לא ממש מבין מה רע בעינייך ב´גובה צליל´, למעט העובדה שהוא שתי מילים במקום אחת - מה שהופך אותו למסורבל יותר מPITCH. אבל מה, חסרות מילים מסורבלות בכל שפות העולם? יחסית העברית מאוד חסכונית במספר ההברות שהיא דורשת כדי לבטא משהו. תיקון קטן - מוסיקה א-טונאלית נכתבה כבר בסוף המאה ה19. ליסט כתב לפחות יצירה אחת א-טונאלית. הרעיון התפשט בתחילת המאה העשרים. ועכשיו לשלי: טונאליות היא המילה המתארת במוסיקה את "שילטון" צליל אחד על שאר הצלילים במערכת. (אני מתאר שזה נשמע לא מוסבר כמו שזה היה בהתחלה) מה שאומר שכל הצלילים במערכת מתחייסים בראש ובראשונה אל אותו צליל יחיד, יחסים של משיכה או דחיה כאלה ואחרים. זו אותה התחושה (למשל) שיש לקראת סוף שיר או יצירה - מה צריך להיות הצליל המסיים. מתוך כך נוצרות מתיחויות בין הצלילים האחרים במערכת לבין עצמם (לשר האוצר יש יותר סמכות מלשר החינוך למשל ומתוך כך נוצר בינהם מתח כשהם יושבים יחד בישיבת הממשלה, למרות שבראש ובראשונה הם מתיחסים לראש הממשלה). אני נוטה להאמין שרוב המוסיקה (המערבית) שאת מכירה היא טונאלית, לכן קשה לך להבין על מה אני מדבר - מה יכול להיות מוסיקה לא טונאלית, אבל תאמיני או לא - זה קיים. ישנם סוגים שונים של מערכות לא טונאליות (קריא - כאלה שאין מערכת ברורה של משיכה בין הצלילים המרכיבים את המערכת, או שלא קיימת כל משיכה עקבית שהיא בין הצלילים במערכת). מקור המילה טונאליות הוא ביוונית, טונוס שפרושה המקורי הוא מתח, במקור מתח המיתר ומכאן - צליל. מתוך המחשבה על מערכת טונאלית, המילה עברה לשימוש גם לבלשנות בתור כנוי לשפות בהן יש משמעות לגובה היחסי של המילה/הברה בתוך המשפט, גובה שיכול לשנות את משמעות המילה (לא מבחינה תחבירית - כמו בעברית אלא שנוי מחלט של משמעות המילה) (כמו שקיים בסינית). כמעט 4:00AM, אני מקווה שיצא ברור. אם לא - תשאלו
