ברנש בשם טום ניל עשה את אחד הדברים היותר מופלאים שקראתי עליהם: הוא עב להתגורר בגפו על אי בודד, אי שם בדרום האוקיאנוס השקט, והיה לאחד האנשים המאושרים ביותר עלי אדמות. אני חייב לומר שאחרי שקראתי את זה קצת קינאתי בו.
אני מניח שחלק מאיתנו שקוראים את המאמר מנסים לדמיין איך אנחנו רואים את עצמנו באותו מצב, באותו האי, באותם התנאים. ועצם זה שמדמיינים, זה אומר שהיינו רוצים גם אנחנו לנסות, לא ?
