רכילות
לצערי לפני כשבועיים מישהו ישב איתי ואמר על חבר טוב של שנינו דברים נוראיים. אני מחיתי בידו ואמרתי לו שיפסיק להלעיז ולהוציא לשון הרע אבל הוא אמר שאלה דברים שהוא יכול לומר לחבר בפניו אז זה לא לשון הרע לדעתו... לצערי הרב השתכנעתי באותו הרגע ונתתי לו להמשיך ולדבר. לאחר מכן מאוד התחרטתי והבנתי שטוהר המילה הוא לא לומר דברים שליליים על אף אדם - לא על עצמי ובוודאי שלא על אחרים. גם לא לשמוע דברים שליליים על אחרים. כי מה זו שליליות? שליליות היא שיפוטיות. מי שם את החבר ההוא לשפוט את החבר השני? אתם יודעים מה? אפילו לומר דברים טובים על מישהו אחר זה שיפוט... שיפוט חיובי אבל שיפוט. הצטערתי מאוד שהקשבתי לדברי החבר הראשון כי ראיתי איך הדברים שנאמרו לי על החבר השני המשיכו להדהד בי ודי השחירו את הרושם שהיה לי עליו. אז לדעתי כל דיבור שמחווה דעה על מישהו אחר ולא מציג עובדות הוא רכילות: "ראובן עשה עבודה טובה" זו רכילות "ראובן עשה עבודה" זו לא רכילות... לפני ששלחתי את התגובה הזו שאלתי את יהלי, בת זוגתי, מה דעתה. אז היא אמרה למה לפרגן למישהו זו רכילות? אז אמרתי לה שלומר דעה על מישהו, גם אם היא חיובית היא הבעת דעה. מי שם אותי לחוות דעה על מישהו אחר? אני יכול לומר "ראובן עשה עבודה טובה" ואז אתה תאמר: "לא הוא עשה %&$# עבודה *&*^%^*$..." ואז ניכנס לדיון על ראובן ולא על העבודה.... מה אתם חושבים?
איפה עובר הגבול בין תקשורת "טהורה" לבין רכילות