../images/Emo12.gifהאמת
שעדיין לא נסיתי ליישם , אבל לאט לאט זה מתחיל לחלחל למודעות שלי , הייתי שמחה יותר להצליח ליישם הסכמים אלה לגבי בני משפחתי, אני חושבת שבקרבם הנפילות שלי גדולות יותר. קשה לי לדעת איך ליצור את השילוב בין רוחניות לחיי היום יום , איך לדעת איפה הגבול כדי שיוכלו להשתלב בכל זאת בחברה שלנו, נכון שאפשר להגיד אבל למה לשלב ? למה לא לייחד? אבל קיים בי חשש שהדבר ייצור בהם קושי כי בכל זאת ילדים בכל אופן אני רואה זאת בילדי , יש להם צורך לחוש מחוברים לחברה, ולא להיות שונים , הצורך של בני לקבל אישורים מהחברה הוא מאוד גדול , ואני לא חושבת שאני ייצרתי בו את הצורך הזה או שאולי כן בלא מודע, אולם אני חושבת שאחת מתכונות האדם הוא הצורך להשתלב בחברה ולא משנה לו מהו סוג החברה ובאופן טבעי הוא מתאים עצמו אליה וכך מתאים עצמו לחוקים והלנחות הקיימות באותה חברה לכן מצד אחד קשה לי להסכים עם אותה תשובה של יה יה לגבי ילדים אול הוא צודק בדבריו לגבי ילדים שעדיין לא השתלבו בחברה כלשהי אבל לא לגבי ילדים שכבר התחליו להשתלב ולהתחבר לאחרים נוצרת בהם הקניה של אותם חוקים וצרכים של החברה וכל מה שהיה טהור לפני כבר נעכר .איך אפשר להסביר לילד את המשמעות של משיכת אנרגיה זו מזו כאשר אני מדברת עם ילדי על אנרגיות או גילגולים , תמיד קיים בי משהו שאומר לי ומה הם ידברו על זה הלאה אחרים לא יבינו אותם והדבר ייצור בהם קושי וההנחה של יה יה שילדים כבר פועלים בצורה זו נראית לי מוטעית , ילדים לוקחים באופן אישי הכל , כאשר משהו לא מוצא חן בעינהם נראה להם כי עולמם חרב עליהם . כשהילדים שלי רואים אותי מתקשרת זה נחמד וגם כאשר אני מקבלת תקשורים בקשר לאותם שאלות אז ברמת הרוח הכל יפה אך היישום הוא קשה , אך לא נראה לי שכדאי שהם יבואו ויגידו לחברים שלהם אמא שלי מתקשרת או משהו כזה או אמא עושה מדיטציה , נכון אני יכולה להגיד להם בואו נמדט יחד או משהו כזה כמו שאפשר להגיד להם בואו נציי ר יחד אבל זה כאן בבית לא יודעת אלה סתם הגיגים שקיימים בי ועולים מדי פעם יום טוב
