טוב....
האמת היא שכבר לא נעים לי לפתוח הודעות.....אני פשוט לא כתבתי הרבה הודעות ואז בא החודש הזה ופשוט שברתי שיא של פתיחת הודעות חדשות....אני מתנצלת..ואני אשתדל שזאת תהיה האחרונה.... אז ככה, אני מרגישה רע! וזאת הבעיה... ועכשיו בהרחבה, אני מרגישה רע!...אני לא יודעת למה..זה ממש מוזר...רגע אחד אני אצל אחותי, עייפה וסובלת מכאבי ראש אבל במצב רוח רגיל...רגע שני בבא לי לבכות, אני עצובה, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...וגם שמתי לב שיש שירים שמעוררים את זה אצלי...הקטע הוא שאני לא יכולה לא לשמוע את השיר..אני מרגישה צורך לשמוע את השיר, אני חייבת לשמוע את השיר והוא פשוט גורם לי לרצות לבכות.. בעיה שנייה שקשורה לבעייה ראשונה אבל בעיה בפני עצמה כבר 15 שנה... אין לי פרטיות בגרוש אין לי דלת, אני חולקת חדר עם אחי וכדי להגיע לחדר של ההורים שלי חייבים לעבור דרך החדר שלי (וזה לא נובע מבעיות כלכליות אלא פשוט מהעצלנות של ההורים שלי שלא מסוגלים לבנות דלת מזורגגת..). ובנוסף לזה, לאמא שלי יש נטייה להיות לי בחדר, כלומר..להירדם לי על המיטה (אחרי שביקשתי והסברתי לה שזה מפריע לי!) ולהגיד לי ש"כשתרצי לישון תעירי אותי" (אחרי שהסברתי לה שזה אומנם חלק מהבעיה אבל לא כל הבעיה!) עכשיו, איך זה מתקשר לבעיה ראשונה?..פשוט, גם אם אני רוצה לפרוק את הרגשות שלי (AKA לבכות), מה שאני לא רוצה לעשות אבל אתם יודעים איך זה שלפעמים אי-אפשר להחזיק מעמד (ואם לא הלוואי והייתי אתם..)..אז, אני לא יכולה כי יש לי אנשים בחדר!!....ואני לא יכולה להיכנס למקלחת 80 פעם ביום! (אני בדר"כ נכנסת למקלחת אם אני ממש מרגישה רע ושם יש לי גם פרטיות ואני גם נרגעת בגלל המים וכל זה..).. למישהו יש רעיונות בשבילי? <שוב..אני ממש מתנצלת על ההודעה החמישית ביומיים...>
האמת היא שכבר לא נעים לי לפתוח הודעות.....אני פשוט לא כתבתי הרבה הודעות ואז בא החודש הזה ופשוט שברתי שיא של פתיחת הודעות חדשות....אני מתנצלת..ואני אשתדל שזאת תהיה האחרונה.... אז ככה, אני מרגישה רע! וזאת הבעיה... ועכשיו בהרחבה, אני מרגישה רע!...אני לא יודעת למה..זה ממש מוזר...רגע אחד אני אצל אחותי, עייפה וסובלת מכאבי ראש אבל במצב רוח רגיל...רגע שני בבא לי לבכות, אני עצובה, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי...וגם שמתי לב שיש שירים שמעוררים את זה אצלי...הקטע הוא שאני לא יכולה לא לשמוע את השיר..אני מרגישה צורך לשמוע את השיר, אני חייבת לשמוע את השיר והוא פשוט גורם לי לרצות לבכות.. בעיה שנייה שקשורה לבעייה ראשונה אבל בעיה בפני עצמה כבר 15 שנה... אין לי פרטיות בגרוש אין לי דלת, אני חולקת חדר עם אחי וכדי להגיע לחדר של ההורים שלי חייבים לעבור דרך החדר שלי (וזה לא נובע מבעיות כלכליות אלא פשוט מהעצלנות של ההורים שלי שלא מסוגלים לבנות דלת מזורגגת..). ובנוסף לזה, לאמא שלי יש נטייה להיות לי בחדר, כלומר..להירדם לי על המיטה (אחרי שביקשתי והסברתי לה שזה מפריע לי!) ולהגיד לי ש"כשתרצי לישון תעירי אותי" (אחרי שהסברתי לה שזה אומנם חלק מהבעיה אבל לא כל הבעיה!) עכשיו, איך זה מתקשר לבעיה ראשונה?..פשוט, גם אם אני רוצה לפרוק את הרגשות שלי (AKA לבכות), מה שאני לא רוצה לעשות אבל אתם יודעים איך זה שלפעמים אי-אפשר להחזיק מעמד (ואם לא הלוואי והייתי אתם..)..אז, אני לא יכולה כי יש לי אנשים בחדר!!....ואני לא יכולה להיכנס למקלחת 80 פעם ביום! (אני בדר"כ נכנסת למקלחת אם אני ממש מרגישה רע ושם יש לי גם פרטיות ואני גם נרגעת בגלל המים וכל זה..).. למישהו יש רעיונות בשבילי? <שוב..אני ממש מתנצלת על ההודעה החמישית ביומיים...>
תראי, השאלה היא מה בעצם גורם לך למעוקה הזאת שאת מתארת.. אני כל הזמן קוראת את ההודעות שלך. הרגשות אל הידיד (מה עם זה?), הבעיות והחוסר עניין בלימודים, המעורבת הרגשית החזקה שלך בבעיות של חברתך. חוסר הפרטיות בבית. וממה שאני מבינה ממך, את לא פועלת ממש כדי לשנות את כן מה שמפריע. ודיי מדחיקה. ואוגזרת. ולא ממש מתמודדת. את צריכה להבין שזה גיל כזה שלכולם יש מליון ואחת בעיות כאלה... זה הגיל, החוכמה היא לא להתעלם מזה. ולדבר על זה. חוסר הפרטיות שלך, את צריכה ללכת לאמא שלך, להסביר לה עד כמה זה מפריע ולא נוח לך. ולא לוותר. ולנסות להבין להם כמה זה חשוב לך, ובתקווה שיבינו את הדלת.
