זה לא היה בדיוק ככה
בספר הראשון דמבלדור ידע מה הולך ורצה לתת להארי ניסיון. מה שהוא לא רצה זה לעזוב את הוגוורטס באותו לילה, זאת הייתה הטעות היחידה שלו. בספר השני- השעו אותו מהבית ספר, מה הוא יכול לעשות? ויותר מזה, הוא לא היה מסוגל לדעת פרטים על המפלצת כי הוא לא לחשנן, הוא לא היה מסוגל לשמוע אותה או לדבר אליה או לשלוט בה. הוא ידע מן הסתם שזה בסיסילק אבל לא הצליח להבין איך וולדמורט שאמור להיות באלבניה (או באירלנד? לא זוכרת, משהו עם א'...) מצליח להפעיל את המפלצת שלו משם. הוא לא ידע על היומן. בספר הרביעי זה באמת מוזר, אבל זה לא כאילו הוא לא חשד בכלום, לאורך כל הספר הוא אמר שהוא יודע שמשהו הולך לקרות, הוא קישר בין החטיפות. מה ששיחק לרעתו היה שמודי הוא כזה פרנואיד שמתאים לו להגיד שהוא שמע חוטפים בחצר וזה יהיה בעצם חתולים, ושהוא תמיד ישתה מבקבוק אישי... ושוב היו לו חשדות כל הזמן והוא קישר בין מלא דברים... אני לא הייתי יכולה לעשות כאלה קישורים... שנה חמישית זה הכל באשמת הארי. הוא חדע הכל- מה ולדמורט עושה, מה הוא מנסה להשיג, מה האינטרסים שלו. הוא עשה הכול כדי למנוע מהארי להרוס את התוכניות שלו, אבל הוא שכח להסביר להארי מה הוא עושה ולכן הארי התנגד והרס את התוכנית. בסופו של דבר הנזק היה יכול להיות יותר גרוע אלמלא דמבלדור תיקן הכול. ובספר השישי- המצב עדיין מאוד לא ברור. לא יודעים מה דמבלדור ידע ומה לא, מה הקטע עם סנייפ. עדיף לחכות לשביעי ואז הכל יתברר. בקיצור הטעויות של דמבלדור הם יותר קטנות ממה שנדמה- בהתחשב בזה שלך כקוראת יש יותר פרטים ממה שיש לו. רוב הטעויות שלו נובעות מזה שהוא יותר מידי מאמין בבני אדם.