טוב, תעזרו לי...

[פגי באנדי]

טוב, תעזרו לי...

ננטשתי. מישהו שחשבתי שיש לי קשר מיוחד איתו, קירבה , אינטימיות חברות טובה ועמוקה ( כך השליתי את עצמי) נטש אותי. דחה את חברתי, סגר אנטנות, התקפל ומנע ממני כל גישה אליו ,חסם/העלים/סגר (קל לעשות את זה בעולם וירטואלי..) כל גישה מולי. כואב . כואב חזק ,כמו שאומרת חברה מקסימה שלי מאחד הפורומים כאן. למה? כנראה שעשיתי איזו טעות ואני מוכנה להיכר בה ובכל זאת, ללא מילת פרידה, ללא מילת הבהרה, ללא מסר כלשהו שמסביר- נסגר ונעלם. היום, אחרי שיחה מיקרית לגמרי- הובהר שלי שאיני רצויה עוד , אין סיבה ממשית לצורה המכוערת בה זה נעשה, קר ומנוכר. תגידו לי, איך לא לוקחים דבר כזה אישית? איך? כואב לי. איי. תגידו, איך לא נעלבים וכואבים את הדחייה הזו??

 

[keoser]

אני יכול לפתוח בפנייך את מה שפתחו

לי בעבר. אחרי שהסבירו לי את זה, וראיתי את זה, היה לי פער לוגי בין מה שאני מבין למה שאני מרגיש. היה לי עדיין קשה לשלוט ברגשותיי. אני מפנה אותך לקישור הזה, שהיה פה לפני כמה ימים, ואדגים דרכו (ואתן לך תרגילים בנוסף!): את בסרט שלך, והוא בסרט שלו. אולי משהו שאת עשית, יכול להתפרש אצלו בתור משהו שאסור לעשות לעולם. ייתכן שזה משהו שכבר עשו לו בעבר, ואת רק (בלי ידיעתך!) נגעת בפצע פתוח שהיה אצלו בעבר. הפצע הזה לא קשור אלייך. אני אתן לך דוגמא גרוטסקית ומוקצנת (בעיני) בכדי למחיש את הנקודה: יכולה להיות בחורה שאני איתה בקשר, ויום אחד היא ראתה אותי מתחבק עם בחורה אחרת. בעיניה, ההתחבקות הזו אומרת "תחילת קשר" (אולי בגלל שבעבר היא הייתה עם מישהו אחר, והוא בגד בה, וכל פעם שהיא ראתה את אותה בחורה הוא קיבק אותה ישר כשהוא ראה אותה). היא אוטומטית התחילה להרגיש רע בגלל זה, כי היא חשבה שאני אוהב אותה פחות, שהוא הולך להתחיל קשר חדש. בגלל זה, כל היחס שלה השתנה כלפיי (הרי אני כבר רוצה מישהי אחרת!), ולאט ולאט החדירה את הכעס והתיסכול שלה לתוך הקשר שלנו. בעיניי, לא הבנתי בכלל מה הבעיה עם הקשר! הרי לא עשיתי שום דבר (שנראה *לי* לא בסדר! הכל היה בסדר לפי חוקי המשחק שאני מכיר!). היא זו שהשפיע על הקשר בגלל שהיא הניחה הנחה מסויימת, אפילו לא טרחה לשאול אותי. והכל בגלל פצע שהיה קיים בה, לא בי! בדיוק כמו שאני עשיתי את זה, כל אדם אחר היה יכול לעשות בדיוק את אותו מעשה. זה הרי סה"כ לחבק מישהי! להראות אהבה אפלטונית כלפי אדם שאתה מכיר! אבל בעיניה, זה כ"כ נורא ומתסכל כי היא חוותה קשר כוזב שפגע בה כל-כך. את יכולה לדמיין אנשים אחרים בדיוק במצב שלך, ז"א הוא חותך את הקשר הזה עם אנשים אחרים סתם ככה. אדם אחר יכל לבוא ולדבר איתך על אותו דבר שפגע בו. זו בחירה שלו לעשות את זה או לא. הזדמנות! ניתנה לך הזדמנות מ-ו-פ-ל-א-ה ללמוד עכשיו --> תנצלי אותה! אין סיבה שלא! את יכולה להתייחס לכל דבר בחיים בתור הזדמנות שניתנה לך בכדי ללמוד משהו חדש, או לחילופין להתבאס מזה ולבכות כל היום בגלל מה שקרה לה ומרות גורלך.. קונג פו אמרה לי שחלק מהילינג זה פשוט ללמוד מכל דבר שקורה לנו. תרגילים: 1) פשוט תדמייני את הדבר הזה קורה לאנשים אחרים, מאותו בן-אדם. (אם את הולכת ברחוב ומישהו צועק לך "כוכב" (ואת חושבת שאת נראת כמו כוכב וזה פוגע בך, תדמייני אנשים אחרים בדיוק באותו מצב). 2) תראי איך כל אדם בסרט שלו, פשוט חיי לו את החיים שלו. אפילו 2 אנשים שמדברים, כל אחד מהם רוצה משהו אחר בזמן נתון.. 3) תדמייני את התנור שלך במטבח מתקלקל. הזדמנות ללמוד איך להכין דברים עם הטוסטר/מיקרוגל/לראות איך זה לחיות בלי תנור ואח"כ להעריך אותו אפילו עוד יותר (אם את כבר לא מעריכה אותו), או האם זה דבר מבאס שקורה לך? קחי עוד דברים מהחיים שלך ותעשי להם את אותו דבר. אח"כ תחזרי לדבר הנוכחי שלך. האם יותר קל לך עכשיו לראות את זה בתור דבר לימודי, מתנה שניתנה לך? 4) תמציאי 1-2 תרגילים בעצמך שיעזרו לך להתמודד. לי זה היה לראות איך אני פוגע באנשים אחרים עם דברים שמציקים לי. לדוגמא: אם אני מרגיש שאני שמן, אני כל הזמן אעיר לאחרים על זה שהם אוכלים הרבה. כל אחד הוא מראה של דברים שמציקים לו. תודות לkung fu ואלון שעזרו לי בנושא הזה אם יש לך שאלות בהקשר של מה שכתבתי -- את מוזמנת לשאול ולהגיב. אם לא בא לך -- אל תגיבי! גם זה בסדר ומבורך! יום טוב, ועכשיו למטרה שהצבתי לעצמי עד 14:30

 

[keoser]

נקודה ששכחתי לציין!

אל תזמני מקרים בכדי לבדוק את היכולות שלך לא לקחת דברים אישית משום מה הרגשתי צורך עז להגיד את זה. אולי בגלל שזה קרה לי (פעמיים) בלי שניסיתי לזמן מקרים. אולי אני אקנה את ארבע ההסכמות הספר המלווה? או שלא.. אממ.. לא הגיע זמני.

 

[keoser]

kung fu תראי מה את עושה לי ../images/Emo24.gif

 

[יה-יה]

../images/Emo6.gif

 

[kung fu]

אני? |אייקון של פרצוף תמים| ../images/Emo6.gif

חה חה חה

 

[kung fu]

ואני מבקשת לשמור על טוהר המילה ../images/Emo6.gif

מה שאתה עושה לעצמך......

 

[keoser]

אני מתמרד. ../images/Emo58.gif

 

[kung fu]

../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

 

[צועד בדרך הלוחמים]

קודם כל...

שואלים את השאלה הזאת ששאלת עכשיו.

האם התשובות תהיינה מוצלחות או לא, זה עניין אחד. מה תעשי איתן, זה עניין נוסף. למה את מצפה, זה עניין שלישי. יתכן שאחרי שנים של לקיחת דברים באופן אישי, לא תצליחי מיידית להימנע לחלוטין מלקחת זאת באופן אישי, למרות שברור לחלוטין שאין סיכוי שזה אישי, אבל הרגשות שלך ודאי יקחו זאת באופן אישי (כפי שעשו כן כבר). אבל אולי אם תצליחי לקחת זאת פחות באופן אישי, זה כבר תהיה התקדמות נהדרת. וככל שתתרגלי את העניין, את יותר ויותר תתפסי את העניין בצורה מדוייקת וריאלית (במקום דמיונית, כמו עכשיו). טוב, אז יש דרכים רבות להתחיל את זה. למשל... האם מבחינה שכלית, בתור התחלה, את מודעת לחלוטין לכך שזה לא היה אישי ולא קשור אלייך, או שאת חושבת (לא מרגישה) שזה כן אישי?

 

[פגי באנדי]

../images/Emo42.gif../images/Emo10.gif

קודם כל תודה ל"קאסור" ולצועד... ברור לי לגמרי שהוא בא מתוך הסרט שלו, ברור לי שהפעולות שלו ננקטו מתוך מצוקות אישיות שלו שאני עוררתי והוא לא ידע איך להתמודד עם זה בדרך יעילה ובחר בדרך המסוימת הזו . הדרך הזו כאבה לי ופגעה בי, יש בי כאב של פרידה , געגוע ובעיקר פ]גיעה אישית וכאב על הדרך חסרת הרגישות הזו להיפטר ממני. אניגם מתחילה להרגיש כעס על כך, כעס שחסכתי ממנו כי כרגע אני לא מבינה למה זה טוב. ההיעלבות , הכאב, הגעגוע והפגיעה בהחלט באים ממקום של אכזבה קשה , הרגש כואב לי. אני כבר לא יודעת אם בגלל שלקחתי אישית או בגלל שאני בנאדם , או בגלל ש...לא יודעת...

 

[פגי באנדי]

איך התמודדתי?

קודם כל כתבתי. כתבתי לעצמי ושפכתי את כל הכעס , הפגיעה והכאב לתוך המקלדת. זה הקל לעיי ,אבל עדיין לא פטר אותי מהמועקה הקשה הזו. הבוקר מצאתי מכתב תגובה ממנו שבו הוא כותב שאין לותירוצים, מבקש סליחה וכו'. ואז לקחתי את כל מה שכתבתי, עשיתי מזה קובץ וצירפתי את זה חזרה אליו כחלק ממכתב פרידה. מכתב שבו אני כותבת את כל מה שהרגשתי, למה נפגעתי, כמה הי לי קשה לקבל את המעשה הזה- הכול- במקביל גם הזהרתי שהקובץ שאני מצרפת נכתב בשעת סערת רגש, בכי, כעס גדול וכאב ולכן מכיל קללות, ביטויית לא נאותים- בקיצור- כעס על היבטיו המכוערים! כתבתי גם שאם הוא לא רוצה לקרוא את זה זה בסדר גמור. אני שולחת את זה אליו כסמל של פורקן האנרגיות האלה ממני- זה הכול. עכשיו אני מרגישה הקלה, פרקתי את תחושותיי- לא בשביל להיות קורבן, לא בשביל לגרום רגשות אשמה, לא בשביל לחזור לקשר , ללא כל רחמים עצמיים,אלא בשביל לבטא מה התהליך הזה עשה לי ואיך עברו עליי השלבים שלו. ועכשיו אני פנויה ללמוד. אני קוראת שוב ושוב את המכתב שלי אליו ומגלה מקומות בהם אני לוחקת דברים אישית ומניחה הנחות- דברים שבסופו של דבר גרמו לי כל כך להיפגע. אני מבינה את הסרט שלו- הסרט שלו קשה ומגביל וזה שהוא עשה את זה לא נבע מתוך מקום של רצון לפגוע בי- או אםילו כוונה כזו- אלא מתוך מצוקה שלו, חוסר יכולת להתמודד- קושי שלו אישי- זה בא ממנו וזה לא קשור בשום דרלך לערך שלי כאדם, לשווי שלי, לא! מצד שני, אני גם רואה כיצד הפגיעה לא הייתה עוד בי ובערך שלי- אלא ברגשותיי, לא הגיע לי יחס כזה ולא משנה מה עומד מאחורי זה! איפה שמים את הגבול ? אני לא יודעת. זה כמו שמישהו עובר ברחוב ויורק עליי- הוא אומנם בא מהסרט שלו, משהו בי גרם לו לטריגר פנימי והוא בחר לירוק עליי כדרך של התמודדות. זה לא אישי, זה ממנו ומעולמו- הוא הרי לא מכיר אותי בכלל- ובכל זאת: לקבל את זה? לא, יש לשים גבול. איפה הגבול הזה עובר? זו שאלה שהייתי מעוניינת להעלות כאן בפורום למי שמעוניין... בשבילי כרגע הגבול עבר בעובדה שלמרות שהכול נעשה מתוך סרט נפרד ממני לגמרי, נעשה מעשה שהובטח לי שלא ייעשה לי, נבחרה גישה שהכאיבה לי, גם אם לא כוונה נגדי!!!! זהו..הערות , מענות, טענות- אשמח לשמוע! פגי

 

[יה-יה]

המרחב האישי שלך

לדעתי, את פשוט מבינה מצוין את העניין

את מבינה שהוא בא מתוך סרט שלו. את "בסך הכל" שחקנית משנה בסרט שלו. ובכל זאת, את לא מוכנה לקבל את כל מה שהוא זורק עלייך. מ-ע-ו-ל-ה. את לוקחת אחריות על המרחב האישי שלך. מ-ק-ס-י-ם. הולכת לאיזה עניין. אמשיך כשאשוב.

 

[פגי באנדי]

../images/Emo24.gif../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif וואו

תודה רבה!!! אני מחכה בקוצר רוח להמשך כי חשובה לי ההבחנה הזו מאוד! פגי.

 

[יה-יה]

מניסיוני האישי בלבד (א-ר-ו-ך)

קודם כל, חבקי את עצמך על זה...: כעסת, כאבת, התאכזבת... מה עושים כל זה? לאן מוציאים? ישבת לכתוב. לעצמך...

לא ידעת שהוא יקבל את זה. הוצאת הכל. קראת את זה שוב... הבנת דברים. מעולה

ועכשיו ציטוט ותגובה (נא לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש

דעתי האישית בלבד - אל תקחי אישית ולא יותר מפעמיים ביום אחרי האוכל

) {החלק המודגש או בסוגריים- שלי) "ברור לי לגמרי שהוא בא מתוך הסרט שלו(|כל הכבוד|), ברור לי שהפעולות שלו ננקטו מתוך מצוקות אישיות שלו (

) שאני עוררתי (אל תקחי אחריות על זה. את אף פעם לא יכולה לדעת על איזה כפתור את לוחצת אצל אנשים אחרים. זה לא תלוי בך ולא קשור אלייך) והוא לא ידע איך להתמודד עם זה בדרך יעילה ('יעילה' זה סוג של שיפוט. זו הדרך היעילה בשבילו. מי אנו שנחליט אם לברוח זה יעיל/לא...) ובחר בדרך המסוימת הזו (זכותו. הוא כותב את התסריט שלו. זה לא קשור אלייך ולא משנה כהוא זה מערכך/חוכמתך/יופייך/שלמותך ). הדרך הזו כאבה לי ופגעה בי (לא תאמיני, אבל זה לא קשור *אליו*. הוא לא אחראי לְמה *אַת* תרגישי כשהוא ינקוט בדרך היעילה שהוא מכיר), יש בי כאב של פרידה ( תני לו להתקיים. לפרידה, כמו לכל מטבע, יש שני צדדים. אולי יש משהו "חיובי" עבורך בפרידה?), געגוע (לגיטימי לגמרי)ובעיקר פגיעה אישית (א י ש י ת ????

)וכאב על הדרך חסרת הרגישות הזו להיפטר ממני (להיפטר ממך????? הוא הפסיק את הקשר. הוא אמר לך שהוא רוצה *להיפטר* ממך?). אני גם מתחילה להרגיש כעס על כך, כעס שחסכתי ממנו כי כרגע אני לא מבינה למה זה טוב (אחרי שהוא קיבל את המכתב, הוא בטח קיבל גם את מנת הכעס שלך. אל תחזיקי בפנים. טוב שהוצאת). ההיעלבות (באחריותך, לא באחריותו...), הכאב (הלגיטימי לגמרי. התאכזבת... כי ציפית... ), הגעגוע והפגיעה בהחלט באים ממקום של אכזבה קשה, הרגש כואב לי. אני כבר לא יודעת אם בגלל שלקחתי אישית (ברור שלקחת אישית

אין שום רע בזה... את בבית ספר, את לומדת ונפל עלייך 'בוחן פתע)או בגלל שאני בנאדם (אה, את בנאדם?????? זה משנה את כל התמונה

סתם סתם, יקירתי. ברור שאת בנאדם ויש בך מקום לכל הרגשות האלה... היפים, הנעימים, הקשים... תני להם לחיות), או בגלל ש... לא יודעת... ( את בבית ספר

את עוד תדעי...

) עייפתי את עצמי

נרדמת?

יה-יה

 

[פגי באנדי]

להיפך!

דווקא מעניין מאוד! בבדיקה מעמיקה : *לא לוקחת אחריות על מה שהתעורר אצלו- זה שלו. אני יכולה להיות אחראית רק עליי וכלפי.נקודה. *יעילה- הכוונה דרך שהייתה מובילה להבנה הדדית, אני משתדלת בד"כ לנקוט בה , לא רק עבור הצד האחר אלא ובעיקר עבורי. *יודעת שזה לא קשור אליו, שאני אחראית לפגיעה שלי- אולם כן מאמינה שכמו שיש בידי לעשות דברים על מנת להמעיט פגיעה באחר , כך יש בידי אחרים גם הבחירה- אם הם בוחרים בה או לא, זה כבר שלהם לחלוטין. *כן, בהחלט להיפטר ממני. (עדיין רואה את זה כך, אולי זה יעבור מתישהו). *משהו חיובי בפרידה? - לא יודעת, אולם גם התמודדות כזו מלמדת אותי עוד משהו עליי, על חוסני, וזה חשוב לי. *הכעס- מסכימה, טוב שהוצאתי. תודה לך על ההשקעה פגי.

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo23.gif

 

[למה???]

אני אישית (../images/Emo8.gif) חושבת שאת מקסימה

 

[יה-יה]

וואיי ../images/Emo9.gif תודה (לוקחת אישית ../images/Emo6.gif)

 

[צועד בדרך הלוחמים]

פששששששש...

נשמע כמו עבודה מדהימה!