טוב שלא הייתי פה שנה!
וואי! כמה שאני מתגעגעת
וכמה שבא לי לחזור לימים הטובים של ישיבה על הדשא (יותר נכון-ישיבה על סדין שעל הדשא!), נגינה בגיטרה ,חיבוקים ונשיקות! אבל, כל אחד מגיע לנקודה שהוא צריך להתגייס... אין יותר מידי ברירה במדינה הנפלאה שלנו. נותר רק להתפלל שתגיע למקום טוב ומאתגר בצבא... ולמזלי התהור נכנסתי אני לאחד התפקידים היותר איכותיים שיכלתי לבקש. בכבוד רב, סיימתי שבוע שעבר קורס מדריכות שר-אל! זה בעצם אומר שאני מדריכה של מתנדבים מחו"ל שבאים לתקופה של 3 שבועות להתנדב בצבא! ממש מחנה קיץ לשנתיים. אני לא אשלה את עצמי (או אותכם) ישנם חסרונות רבים ומרובים בתפקיד, אבל אם כבר צבא, אז לפחות משהו ייצוגי ומגניב! אז זה מה שקורה איתי בחיים עכשיו, מקווה שלכולם טוב... קחו את החיים בחיוך, וזה יעבור מהר! אוהבת הכי בעולם, ומתגעגעת המון! רינה.
וואי! כמה שאני מתגעגעת