טוב שיש פורום כזה...

פיק8

New member
טוב שיש פורום כזה...

כבר הרבה פעמים שאני רב עם אמא שלי, היא ממש אכזרית, אבל זה לא הסיפור.. הקטע הוא שהיא היום אמרה לי שהיא רוצה שאני אעוף מהבית. (אנו משפחה חד הורית, בה אין קשר עם האב ואני חי עם אמי המשוגעת שהיא על כדורים פסיכיאטריים ועם אחותי הקטנה) מה אני אומר לעשות כי נמאס לי מהאיומים שלה..באמת-אני מרגיש שעושים לי טובה שאני חי בבית הזה, למרות שעזרתי לה כספית פעמים רבות. פרטים מעטים עלי- בן 19, יצאתי מהצבא על 21(כדי לעזור למשפחה), אני כרגע סטודנט שנה א' בחינוך ואת רב שכר הלימוד גורמים שונים מממנים לי, כמובן שיש גם את ההוצאות הקטנות.. זה המצב בקצה המזלג, באמת בקצרה כי זה די דחוף לי-אני לא יודע מה לעשות ונמאס לי לבכות כל הזמן ממה שקורה. יש איזשהו מוקד טלפוני שאני יכול להתייעץ עם מישהו שם? או אולי למישהו יש עצה בפורום? אני אשמח לדעת אם יש מישהו בעולם הזה שעוזר לאנשים כמוני.
 

מדי1983

New member
אני לא מבינה הרבה בתחום

אבל חשבת על מעבר לדירה שכורה? או אולי לפנות לרווחה בעיר, אני חושבת שהם מטפלים בדברים האלה.
 
שלום פיק!

לא הבנתי אם אתה רוצה לעזוב את הבית ולפתוח בחיים עצמאיים, או שמא רק רוצה לדבר על הנושא ולחשוב אם אפשר לפתור את העניינים בבית. לצערי הבתים שלנו אינם נותנים מענה לבחורים בגילך, אך בית השנטי נותן מענה לנערים עד גיל 21, ואתה יכול לפנות אליהם. אתה בהחלט יכול לגור שם תקופה, לא לשלם עבור המגורים, ולהמשיך ללמוד ולעבוד בשקט נפשי רב יותר. בית השנטי - 03-5103339 לגבי קווי סיוע - בכל עיתון נוער קיימים קוים רבים העשויים לסייע לך לדבר על המצוקה ולחשוב על הנושאים שמטרידים אותך. בנקודה זו קצת קשה לעזור בהתכתבות... שיהיה בהצלחה, ואם אתה צריך עוד רעיונות - אל תהסס לפנות. שי.
 

פיק8

New member
תודה

אנסה לפנות לרווחה כי לעזוב את הבית זה קצת קשה במצבי-זה לא נתון לבחירתי כ"כ כי לא נראה לי שיש לי לב להשאיר את אחותי עם אמי הנתונה למצבי רוח....באמת שהעניין יותר מסובך. אבל תודה על העזרה :)
 

danny girl

New member
דעתי הלא מבינה ולא מלומדת

אולי הייתי עוברת או משהו אבל אני חושבת שלא כאן נעוצה הבעיה. אני חושבת שבניגוד לסיפורים אחרים פה, שלך לא נעוץ במשברי גיל ההתבגרות או במצבי רוח שלנו המתבגרים. הבעיה היא אכן באם- אך כדאי לא להעביר אליה את כל האשמה. אני בטוחה שקשה להיות אם חד הורית בבעיות כלכליות במצב רגיש עם מתבגר וילדה ועם כל הכבוד לך- כי אני באמת מאמינה שעזרת כספית וזה יפה מאוד- נראה לי שצכיך פה התערבות. היום כבר ידוע שלא צריך להתיחס רק לדברים הגשמיים. לדעתי כדי לכם להפגש כמשפחה עם פסיכולוג או מישהו מבחוץ (וברב קופות החולים כמו מכבי וכללית יש לך זכאות למספר פגישות חינם) זה עשוי לשנות את האוירה בצורה חיובית. וכשתתחילו לטפל באמת בבעיה ולא בסימפטומים- זה השלב המתאים לדעתי לצאת מהבית ולדאוג לעצמך. יש לציין שאלו דעותי בלבד אני לא עוסקת בסיטואציות כאלו באופן יומיומי ואני לא מלומדת בנושאים אלו. בהצלחה :)
 
למעלה