טוב, מעניין אותי

[עוד יבואו ימים]

טוב, מעניין אותי

החלטתי שמעניין אותי לבדוק את התחושות וההיתקלויות של אנשים כמונו בעולם הבירוקרטיה.

האם הייתם פעם בוועדה רפואית של ביטוח לאומי?

אם כן, איך היו החוויות שלכם ממנה?

האם הייתם פעם בוועדה רפואית של חברת ביטוח או כל גורם אחר שעשוי לתת קצבה על המגבלות?

איזו ועדה?

איך היו החוויות שלכם ממנה?

האם תבעתם איזה גורם אחר האחראי למצבכם? (צבא, נזיקין כלשהו, תאונת דרכים משהו אחר?)

איך הייתה החוויה שלכם בבית המשפט?

האם השתמשתם פעם בשירותי עו"ד?

אם כן, לאיזה עניין? ואיך הייתה החוויה שלכם אתו?

האם יצא לכם לקבל חוות דעת מרופאים שאינם הרופאים המטפלים שלכם? (רופאים של ועדות או של נתבעים?)

איך הייתה החוויה שלכם?

בקיצור, תרגישו חופשי להוסיף כל מה שעולה על דעתכם בעניין הזה.

נדמה לי שזה משהו שצריך לדבר עליו לפעמים.

 

[roniron40]

הי 'ימים'-פתחת פה דיון חשוב,אפילו מתבקש!

מעניין יהיה לקרוא,לכתוב,להגיב ולהשתתף.
תודה.(אני אישית צריך קצת זמן להתרכז ולהגיב)
מקווה שהרגשתך הכללית משתפרת בינתיים.

 

[Sigal H]

וואי, טוב שלא שאלת מיליון שאלות...

שאלות מצויינות, אבל אני כבר יודעת שאם אענה עליהן, זו תצא מגילה.
הולכת לחשוב.

 

[Sigal H]

ועדות רפואיות בבט"ל

החלטתי לכתוב בהמשכים, שאלה שאלה.

האם הייתם פעם בוועדה רפואית של ביטוח לאומי?
אם כן, איך היו החוויות שלכם ממנה?

הייתי, הייתי בהמון ועדות רפואיות. יש טובות ויש, איך נאמר, פחות טובות. מה את מעדיפה לשמוע קודם?

שלוש הוועדות החביבות ביותר: במקום השלישי, רופא ריאות שבאתי אליו אחרי פגיעה בכתף ובידיים והוא היה כל כך עדין עם הבדיקה וסיים בזריזות וחייך. במקום השני, ועדת שר"ם עם רופא שמאוד מכבד ועם חידוש מבריק - חולצה ומכנסיים חד פעמיים שאני יכולה ללבוש ולפשוט כרצונו על בגדיי, בלי המבוכה שבלהתפשט בפניו.

ואלופת הוועדות

: וועדה פסיכיאטרית, שבאופן חריג נערכה בביתי (לא הייתי במצב לנסיעות) - היא הייתה אישה מקסימה וזרמה שיחה לבבית שבסופה היא אמרה שאין לי שם בעיה פסיכיאטרית, אבל היא תנסה להכניס את הבעיות הקוגניטיביות, אולי אקבל עליהן משהו

שלושת הזוכים בתחרות הוועדה הנוראית ביותר: במקום השלישי, נוירולוג שצעק עליי שאין לי אפילפסיה, כשהוא בעצמו קיבל אותי במחלקה כמה חודשים לפני כן ומכתב השחרור נמצא בתיק שלי שלפניו, כולל חתימתו. במקום השני: ערעור על השר"ם, הם דרשו שאוריד את מסכת ההנשמה "כי לא שומעים אותי" (הורדתי והראיתי להם שככה עוד פחות שומעים). ובמקום הראשון, הזוכה בתואר

רופא הוועדות השפל ביותר

: נוירולוג שניסה בכוח לגרום לי לעשות דברים שאני לא יכולה, כמו לעלות על המיטה, והוא תפס ומשך ולא עזב ואת הערב גמרתי במיון.

ולסיכום: בט"ל זה לא כיף, וועדות רפואיות זה לא כיף, אבל למרות כל הנ"ל זה גם בד"כ לא אסון. צריך לבוא מוכנים לשני התרחישים, הטוב והרע, ולדעת שזו ריצה למרחקים ארוכים.

סוף נאום

מקווה שלא דיכאתי או ייאשתי אף אחד, הרי תראו - אני התמדתי, הלכתי לכל מיליון הוועדות ובסוף זה הצליח, קיבלתי נכות יציבה ושר"ם

חיוכים,
סיגל

 

[roniron40]

-מעניין.(כשיהיה לי כח אגיב..)

 

[עוד יבואו ימים]

אני מחכה לפעם הראשונה שבה

תכתוב ...

 

[roniron40]

אני בכלל שתול פה מטעם האגודה

למלחמה בסובלים מכאב...

.
האמת שלי יש דווקא זכרונות טובים,יחסית,מכל הועדות שבדקו אותי ונברו בי ובמחלתי.לכן אני מפנה מקום,קודם-כל,לאלו שרוצים לפרוק.
ואני באמת קצת חלש להרחיב.מבטיח ממש בקרוב.
אגב,זו פעם שלישית שאת

עוקצת אותי בעניין... אבל אני לוקח בקלות.כוונתך טובה,אני משוכנע!

שבוע-טוב!

 

[Sigal H]

אני לא רואה את זה ככה

יש מקום ל-כ-ל התשובות, לא רק לאנשים עם טראומות מבט"ל. להפך, דווקא הייתי רוצה לשמוע גם מאנשים שהדברים הלכו להם טוב. ללמוד את השטח.

כשיהיה לך כוח, זה לגמרי מובן. חיוכים בזר

 

[עוד יבואו ימים]

 

[roniron40]

טוב,שנתחיל??? -אז ככה;

אני רוצה להקדים ולומר שוועדות (ביטוח-לאומי להפעם),משתנות מאזור לאזור,מהרכב הועדה ואף אולי ממצב רוחו
של מי מהרופאים ביום ראשון בבוקר,למשל...
אני גם מקווה שלא יווצר אנטיגוניזם כלשהו,מחלק מחברי הפורום,כיוון שאיני חושב שכולם שם מושחתים ורעים.
אישית,נתקלתי בכמה אנשים הוגנים במערכת,אפילו רגישים ואמפתיים.אולי הם לא הרוב וחבל שכך.בכל מקרה,
אספר על התרשמותי האישית,פרטית שלי.אין לי כוונה להגן או לייצג איש מלבד עצמי.
מן הסתם,נפל בחלקי להיות בוועדות רפואיות,כחולה כמובן.הרגשתי שההתייחסות אלי הייתה הוגנת ומכובדת.
עשיתי "עבודת הכנה" בעצמי לפני הועדה(מה שעושים היום "זכותי" ו"חלית? נפצעת?..").הכנתי תיעוד רפואי
מקיף,עקבי וענייני.לרופאים שריאיינו ובדקו אותי,תיארתי את מצבי בדיוק כמו שהוא.בלי להוסיף ולהקצין ובלי לגרוע.
שמעתי על לא מעט מקרים שאנשים הגזימו בתיאור מצבם הרפואי ורגישותם לכאב,זה היה בעוכרם.חברי הועדה
חשדניים מלכתחילה,לכן חשוב לרכוש את אמונם ולעשות זאת ע"י אסמכתאות רלוונטיות לצד התנהגות טבעית ושיח
"קצר ולעניין".בסה"כ אני חושב שהחלטות הועדה בענייני (אחוזי נכות וגמלה),תאמו והלמו את מצבי.
גם בעניין השר"מ,תחושותיי דומות.הגיע לדירתי "אח" בודק,עם שאלון קבוע מראש ו'משימות' לבדיקת מגבלותיי.
הוא התנצל מראש אם תיגרם לי אי-נעימות כלשהי,ודאג לשמור על כבודי וצניעותי,ככל שניתן.זהו בקצרה,להפעם.
מקווה שעוד אנשים שניגשים לועדות כאלו יזכו ליחס דומה,הוגן לפחות.

 

[עוד יבואו ימים]

את הנבזים אני מכירה...

ולצערי, לא ממש יכולה לספר על הטובים...

רופא הוועדות השפל שלך נשמע כמו השפל שלי, שאמר לי ש"אני מכירה הרבה אנשים שהולכים עם קביים כאביזר אופנתי", בתגובה לזה שניסיתי להסביר לו שאין סיכוי שמישהו (אני) יסכים לוותר על החיים שלו בגיל שהוא שיא החיים רק כידי לעבור ועדות משפילו ת ביטוח לאומי ו"לעשוק" את הקופה הציבורית.

אני לא מצליחה להבין את המוסד הזה.

ממתינה להמשך התשובה שלך, וגם של האחרים

 

[אופה קטנה 75]

אני הייתי לפני כמה שנים.

אמנם התייבשתי כמה שעות מעבר לשעה אליה הוזמנתי (וקשה לי לשבת הרבה שעות..

) והרופא היה אנטיפת, אבל התוצאה היתה מפתיעה - 100% נכות זמנית לחצי שנה ו-20% נכות קבועה (לא שזה נותן לי משהו, אבל זה "טוב" לצבירה).
אמרו לי שאם הייתי הולכת עם עו"ד הייתי מוציאה יותר, ושכדאי לי לערער, אבל באותה תקופה היה אייטם בחדשות על ילדה קטועת רגליים ששללו ממנה אחוזי נכות והחלטתי שאם לה לא נותנים, מי אני שאערער.
סה"כ זה לא היה נורא.