טוב, חלאס - המלצות חדשות!

טוב, חלאס - המלצות חדשות!

אחרי בערך חצי שנה שהאלבום של The Mars Volta יושב לי בצ'יינג'ר באוטו בזמן שכל הדיסקים סביבו מתחלפים, החלטתי ששבעתי ממנו. אחרי בערך אותו משך זמן שאלבומים של הפלאוור קינגז מתחלפים זה עם זה שם, גם כן, החלטתי לעבור הלאה. Be של Pain Of Salvation מתנגן לו שם מדי פעם, אבל אני סבור שעד מהרה יתחשק לי לעבור הלאה (אלבום טוב, אבל יותר מדי רצועות לא נחוצות). בינתיים נכנס דם ישן של dEUS, Porcupine Tree, Faith No More וAtmosphere, אבל אלה כבר דברים שאני מכיר ועד מהרה ארצה להוציאם. אז קדימה, תנו המלצות של משהו חדש שתפס את אוזנכם. עדיף כמובן, משהו שראוי לשמיעות מרובות ושלא נמאס מהר.
 

MajorWinters

New member
בח'ייייף../images/Emo19.gif

Luciano Basso - Voci Amazing Blondel - A Foreign Field that is Forever England Hoelderlin - Rare Bird אמנע מלהמליץ על יסים וכאלה, זה יהיה מיותר...
 
לא

מצאתי כלום .
 

cut2

New member
Art Bears - Winter Songs

אני חושב שתמות עליו. אמנות בלתי מתפשרת, וזה, אתה יודע. חוץ מזה, כפי שציינתי בתגובות בבמה, הוא מזכיר את 'מוכרים עשן'. *** אולי In this life של מגיפת המחשבה?
 
מצורע בן תשפוכת!

אבל תודה בכל מקרה. Thinking Plague זה מעין one time deal כזה, לא? או שאתה אומר שהם יותר מOne hit wonder?
 

cut2

New member
שמע,

אני מכיר את 'על ערש דווי' בלבד ['בחיים הללו' עוד ממתין להאזנה על ההארדיסק]. אם לשפוט על פיו (למרות שהוא נוצר 9 שנים מאוחר יותר), אז נראה לי שהם יותר מone hit wonder, כדבריך. לדעתי יש המון עומק במוסיקה שלהם, שכבות רבות בקומפוזיציה, בביצוע ובהפקה, והם מתמודדים עם מגבלות האוונט-פרוג שלהם בצורה מרשימה ומעוררת השתאות. NP: Thinking Plague - Kingdom Come
 
הממ.

smog- wild love jewlia eisenberg - trilectic big lazy - new everything ויש עוד כל מיני דברים בטח, אבל זה נראהלי סבבה. בכל מקרה מדובר באלבום מעניינים מאוד, אבל לא כאלה שגולשים לא-טונאליות, אוונטרוק וזה (כי אני יודע שאתה לא חובב גדול) הוריי.
 
מניין אתה יודע דברים כאלה?

תביא בכיף אטונלאיות, כל עוד יש לזה מטרה וזה לא סתם.
 
מטרה בטוח יש לזה..

בכל מקרה, בהסתמך על זה שאמרת שאתה לא אוהב את הארט ברז, ושלא התחברת לאלבום של אבק, הנחתי שאין מה להטריד אותך בדברים כאלה. אם זה היה תלוי בי הייתי שם באוטו את או לבן/חום לבן של מחתרת הקטיפה, חתוך תוכן של טאטו והאלבום האמור של ג'ולייה אייזנברג. אה, וגם קליפורניה של באנגל, שאתה בטח מכיר. (ואוהב?) ופואסט 4, של להקת פאוסט, כמובן. וגם את הnaked city הראשון.
 

cut2

New member
אולי תסביר?

מתי לאטונליות יש מטרה ומתי היא סתם, בעיניך? אגב, טונאליות יכולה להיות 'סתם'? או שבאופן טבעי תמיד יש לה מטרה? ~העם דורש הסבר, פלצן!~
 
גם בטונאליות יש הרבה סתם

ויש כאלה שיגידו שטונאליות זה תמיד סתם, וכאלה שיגידו שאטונאליות זה תמיד סתם. לא נכנס לויכוח הזה שוב, אבל בThinking Plague אני מרגיש שלכל האטונליות יש מטרה, למשל, אם כי בהרכבים אחרים זה מרגיש כאילו זה סתם אטנוליות למען האטונליות, שזה שווה ערך ללנגן ממש ממש מהר למטרה היחידה של להראות שאתה יודע לנגן מהר, מבלי ליצור איזשהו מלודיה בעלת חשיבות.
 

cut2

New member
אני עדיין לא מבין

אתה מציין שבת'ינקינג פלייג אתה מרגיש שלכל האטונליות יש מטרה; אתה יכול לתת לי שם של יצירה שהיא טונאלית אבל לטונאליות שבה אין מטרה? ודוגמא ל'טונאליות לשם הטונאליות'? אל תתבלבל בין 'לנגן ממש מהר' לבין 'אטונליות'. באופן כללי, המון פרוגרים נוטים להשתמש במושג הזה לעיתים תכופות מדי, וגם לת'ינקינג פלייג (לפחות ב'על ערש דווי' שאני מכיר) יש המון רגעים טונאליים (אמנם בטונאליות מורחבת מאוד, אבל בהחלט יש מרכז טונאלי מובחן וברור). אין שום בעיה לנגן ממש מהר, בדיוק כמו שאין שום בעיה לנגן ממש לאט, בדיוק כמו שאין בעיה לנגן בטונאליות, בדיוק כמו שאין בעיה לנגן באטונליות. הכל אלמנטים קומפוזיטוריים סגנוניים, השאלה היא מה אתה עושה איתם. אני גם לא חושב שמי שמלחין באטונליות הוא בקבוצת סיכון מסוג 'אנאליות' גבוהה יותר. אני כן חושב שצריך מיומנויות רחבות *יחסית* בשביל להלחין אטונליות ראויה, ביחס להלחנה טונאלית (שבגלל שהחשיבה [aural percieving, אני מניח שזה יקרא] הטונאלית מושרשת בנו מגיל ינוקא, אנו פונים אליה אוטומטית). אבל זה לא סותר. ובטח שארט ברז לא עושים את זה בצורה אנאלית ו'לשם האטונליות', אבל באמת לא נכנס לזה שוב. NP: חבר שלי בטלפון, שטוען שעבורו פרוקופייב נשמע א-טונלי... Tonality is in the eyes of the beholder?
 
למעלה