טוב זהו. די. נמאס. :|
כל העיסוק הזה בעובדה שיצאתי בשאלה כבר מעצבן אותי. בכל שיחה עם אנשים חדשים שאני מכירה זה עולה בשלב מסויים, גם בלי שאני ארצה, וגם אם אני מנסה להתחמק מלעלות את זה.זה פשוט נראה כל כך לא רלוונטי.יצאתי בשאלה- נו, אז? למה אנשים מגיבים תמיד בפליאה,או בחמלה? זה מציק לי. אני מרגישה שמרחמים עליי, או משהו. ובכלל, שמתחילים לשאול יותר מידי שאלות-אני עונה ונשמעת לעצמי כמו תקליט שחוק. בקיצור,הפורום הזה כבר לא בשבילי.אין לי צורך להגדיר את עצמי כ"יוצאת בשאלה",אני רוצה שיתייחסו אליי כאל חילונייה וזהו.מספיק. לא רוצה לדון בעניינים שקשורים לכך או לפזר בדיחות על חרדים ועל הדת. לא תורם לי בכלום. אני רוצה להודות לכולם, על הרבה דברים שקיבלתי כאן,ועל ההכרות עם כמה אנשים נפלאים. באמת. היו תקופות שממש נהנתי כאן בזכותכם. זה היה הרבה יותר מסתם פורום, אבל עכשיו,שלא באשמתכם אלא בגלל ההשתנות שחלה שלי, הוא כן כזה. להתראות לכם אנשים יקרים!
(ואתם מוזמנים להמשיך לשמור לי מקום בטישים למינהם, אם בא לכם )
כל העיסוק הזה בעובדה שיצאתי בשאלה כבר מעצבן אותי. בכל שיחה עם אנשים חדשים שאני מכירה זה עולה בשלב מסויים, גם בלי שאני ארצה, וגם אם אני מנסה להתחמק מלעלות את זה.זה פשוט נראה כל כך לא רלוונטי.יצאתי בשאלה- נו, אז? למה אנשים מגיבים תמיד בפליאה,או בחמלה? זה מציק לי. אני מרגישה שמרחמים עליי, או משהו. ובכלל, שמתחילים לשאול יותר מידי שאלות-אני עונה ונשמעת לעצמי כמו תקליט שחוק. בקיצור,הפורום הזה כבר לא בשבילי.אין לי צורך להגדיר את עצמי כ"יוצאת בשאלה",אני רוצה שיתייחסו אליי כאל חילונייה וזהו.מספיק. לא רוצה לדון בעניינים שקשורים לכך או לפזר בדיחות על חרדים ועל הדת. לא תורם לי בכלום. אני רוצה להודות לכולם, על הרבה דברים שקיבלתי כאן,ועל ההכרות עם כמה אנשים נפלאים. באמת. היו תקופות שממש נהנתי כאן בזכותכם. זה היה הרבה יותר מסתם פורום, אבל עכשיו,שלא באשמתכם אלא בגלל ההשתנות שחלה שלי, הוא כן כזה. להתראות לכם אנשים יקרים!
(ואתם מוזמנים להמשיך לשמור לי מקום בטישים למינהם, אם בא לכם )