טוב ושוב בעיה מורכבת הבת שלי

[הנודניקית עם הקוקו]

שאלה...

ואת...את הכנת שיעורים? ת'אמת אבל...

 

[*יערית]

שאלה בעבר או הווה?

את האמת ...כן אין הרבה שינוי מלפני שבועיים עוד לא מצאנו זמן להיפגש..אבל מדהים כמה האקס משתף פעולה...וואלה כזה נוגע בכסף..הוא אלוף

סתם סתם ייאמר לזכותו שהוא מראה הרבה התענינינות ואף רוצה כמוני לבדוק את מקור הבעיה! עכשיו תגידי לי שאני כבדה..אבל זה מה שחשבתי התכוונת אלא אם כן לגלידה התכוונת

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo12.gifהתבלבלתי.............

שאלתי אם את אהבת להכין שעורים כשהיית ילדה? ומשו לא הסתדר לי עם התשובה שלך...אולי אלצהיימר אצלי?כבר????? ואללה,הזכרת לי ת'גלידה!!!!!!!! מתי תקיימי כבר הבטחות?!

 

[*יערית]

אני חושבת שעניתי לזה../images/Emo13.gif

מאוד אהבתי להכין שיעורי בית...פעם אפילו בכיתהההההההההההההההה ד' החלפתי את מורה לגיאוגרפיה והרצתי 50 דק' שיעור על שכבות האדמה

{וואלה איך שאני זוכרת..וכמה התאמנתי על כך} בקיצור הייתי ילדה מאוד שובבה מצחיקה ,פטפטנית... וחרשניתתתתתת

חרשתי חרשתי חרשתי! ומה יצא לי מזה? את זה לפעם הבאה.. לגבי הגלידה...חב' שטראוס כבר הוציאו מכתב לכיוונך בגין ביזיון ההזמנה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אופסססססס...

בזיון,אוי לי ואבוי לי... ועם המון סליחות לשטראוס,אפשר בן אנד ג'ריס?

 

[*יערית]

הופה הופה..מה אני רואה פה..

קפיצת מדרגה...בן אנד ג'ריס....סחטיקה על הבחירה המישנית

נו יאללה את כבר יודעת מתי הבית פתוח את מכירה כבר את ה

שלי.. תהיי ספונטנית חכמה ביישנית מתוקה אדיבה חרוצה מצחיקה מה כבר ביקשתי?

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo6.gif

אחרי זה...מי יכול לסרב????

וגם בלי זה לא חשבתי לרגע לסרב. הריר כבר ניגר לי...אתקשר. תתכונני עם הג'ריס.

 

[שמיים תכולים]

ליערית../images/Emo24.gif

רציתי לשתף אותך קצת. אז ככה... היום ממש היום עברתי השתלמות בנושא יחסי הורים-ילדים והפסיכולוג אמר לנו משהו ממש ממש מעניין: בגיל 6 לערך, ילדים נכנסים לשלב התפתחותי הנקרא תקופת החביון הנמשכת עד גיל 12 לערך. בתקופה זו מתפתחת אצל ילדים סקרנות רבה ללמידה. למעשה, זהו השלב שבו ילדים צמאים ללמידה והם כמו ספוג שסופג המון אינפורמציה. כמו שידוע לך, ישנם ילדים שהתהליכים ההתפתחותיים שהם צריכים לעבור מבשילים בדיוק בדיוק בזמן. אולי פשוט לוקח לו יותר זמן? היבט נוסף המתרחש בגיל זה הוא הרצון ללהיות כמו כולם, לא להיות שונה ולמעשה קבוצת השווים הופכת להיות הכי משמעותית עבורם. מה שאני אומרת הוא, שאולי אצל בנך התהליכים האלו מתעכבים במקצת, אולי הוא "עסוק" כרגע בנושאים אחרים הדורשים את מלוא האנרגיות שלו. כמו שנאמר למעלה, להלחם לא כדאי, את צריכה להשאר בעמדה מגבה ותומכת. האם זכור לך שבכל שלבי ההתפתחות שלו הוא היה קצת איטי? זה לא אומר שהוא לא חכם. זה לא אומר שהוא עושה לך דווקא. זה לא אומר שהוא מאכזב. זה בסך הכל אומר שהוא במצוקה. אני בטוחה, שתמצאי את הדרך לעזור לו. אוהבת ענת

 

[*יערית]

שמיים יקרה../images/Emo24.gif

בהמשך לשיחתינו מאתמול..יש התפתחויות חדשות.. את יודעת.. יש אלוהים בשמיים

לגבי שאלתך על יובלי וההתפתחות שלו..נהפוך הוא, שיניים בגיל צעיר,הליכה לפני גיל שנה..התחיל לדבר בלי הפסקה בגיל שנה+...

הילד שלי תמיד ראשון בכל... רק מה..הוא מאוד מחובר לעולם הדימיוני שלו..צעצועים קטנים מדברים אליו..איך שהוא מגיע מבית הספר..מיד למשחקים שלו מדבר אליהם,מטיס אותם,סליחה על ההתבטאות "מחרבן ומשתין איתם" אוכל איתם..ישן איתם וכל ערב יש מסדר מי הפעם ישן אם יובל, יש לו דובי היפופתם קטן שקיבל בגיל 4...הוא קורא לו קורדרויי...ראבבק איך הגיע לשם הזה?

בקיצור..הילד שלי לא מראה על בעית חוסר הבנה בנילמד.. יש בו אי שקט גדול...תזוזתי מאוז ואף חסר סבלנות .. אני כבר מבינה שאין כאן מצב לדווקא..והוא נמצא במצוקה ואת זה אנחנו נפתור ב"ה.

ענקית לך על העזרה שאת מושיטה לי נדבר כבר

 

[אדמונית 38]

למה זה לא בא לידי ביטוי בשעת אמת...

אם תהיי עקבית, והכוונה בגישה שלך, בסופו של דבר ה"אסימון" יפול

כל דבר בגידול וחינוך ילדים, זה לא הוקוס פוקוס. הרי אצל אחרים הכל נשמע ונראה תמיד קל יותר, אבל זה לא

זה לא שפעם אחת אמרנו, והופּ, הילדים קופצים לדום

זה לוקח זמן, זה לוקח אנרגיות, זה תלוי בכח ההתמדה שלך, וזה תלוי בכמה את באמת רוצה את זה, וכמה זה באמת חשוב לך.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

החשוב באמת...

זה ללמד אותם שזה יהיה חשוב להם!!!!!!! לא לנו. ובלחץ ונידנודים...לא יזוז הרוורס.

 

[אדמונית 38]

הכנסת רוורס ../images/Emo35.gif ../images/Emo12.gif

 

[הנודניקית עם הקוקו]

בטח........./images/Emo6.gif

בטח הכנסתי...אבל בלי לחץ.

 

[ליידי בל]

../images/Emo6.gif

 

[*יערית]

הנה בדיוק

זה הטיפוס..

זאת אני...אבל לומדת לא להיבהל..אני תלמידה טובה, שואלת ..בודקת יחד איתו..ומה שהוא לא הספיק להעתיק אני ממליצה לו שיבקש מחבר..ואם הוא לא מעוניין והוא אומר לי "אמא זה מיותר יש לי את זה מודפס" אני אומרת...העיקר שאתה יודע על מה מדובר ואיך לקרוא ולכתוב את זה. ד.א איתי לעולם לא ישבו על שיעורי בית...אני הבאתי על עצמי לחץ ..כי הייתי תחרותית מאוד בלימודים..

 

[*יערית]

תודה אדמו../images/Emo25.gif

אני בהחלט אוהבת ללמוד מניסיונם של אחרים וטובים

 

[מצוטטת]

../images/Emo45.gif וואלה

חשבתי שזו רק אני

בשינויי קל

 

[קסם אישה]

ממש נכון... כול העצות...

מכולכם אני צריכה להדפיס ולשמור...

 

[קסם אישה]

בעיה שיש לרובנו....

אצל הילד שלי הייתה בעיה דומה לפני כמה ימים... הילד בא אחרי בית הספר ואמר המורה ביקשה שתתקשרי אליה אחרי 21:00 אני ישר נבהלתי, שאלתי למה ? הוא לא ידע, כך הוא טען, אבל הוא כן ידע.. התקשרתי והיא אמרת לי שהיא כתבה הערה ביומן שאני אגיע יום שישי לדבר איתה, והילד המתוק שלי (כיתה ג') אמר לה שאני לא יכולה בגלל שאני עובדת... ויום קודם הוא שאל אותי: אמא את עובדת יום שישי ? אמרתי לו שכן (לא עובדת כול יום שישי) הוא בעצם לא שיקר לה שאני לא יכולה להגיע אבל לא ראיתי את מה שהמורהכתבה לא חתמתי, התקשרתי אליה והיא אמרה לי שהילד המקסים שלי בזמן האחרון לא מכין שיעורים וניראה לה שהוא שיקר לגבי היום שישי.... אמרתי לה שהוא לא שיקר אבל דעת עצמו החליט שאני לא יכולה להגיע לפגישה איתו... (ילד מתחשב, יודע שאמא שלו אוהבת לטייל בשיינקין ימי שישי.. צוחקת) הייתי בשוק, פתאום מועקה כזו.. מפחיד בגלל שאני לבד אז יש פחדים סמויים כאלו הילד הילד אוייי, רק לציין שהוא ילד מחונן ומוצלח בלימודיו.... שאלתי אותו לגבי אי הכנת השיעורים ? והוא אמר לי שהוא שכח להכין כמה פעמים, וככה השיחה הסתיימה אני יודעת שבמידה והייתי צועקת למה לא הכנת שיעורים? למה לא הראת לי את היומן? היה קורה בדיוק ההפך הוא לא היה מכין שיעורים, והיה ממשיך לשקר,(אגב שכחתי לדבר איתו על מה שהמורה כתבה ביומן ...). בענין הזה של הלימודים אני לא לוחצת הוא תלמיד טוב... ובמידה ויש מעידה פה ושם זה יעבור.... לדבר ברוגע ולהקרין אדישות לילד שאנחנו לא ניכנסים לפניקה.. הפניקה שלנו מכניסה אותם ללחץ וקורה בדיוק ההפך ממה שרצינו..

 

[חזקוש]

קסם

ראי נא את תגובתי לנושא בהמשך. שיינקין? בעבר נהגתי לשוטט בימי שישי "בימים ההם" עם האקסית בחנויות שונות ובעיקר למצוא מציאות בשוק בצלאל. כבר מזמן לא שוטטתי. חזקוש