טוב.. הינה הפאנפיק
(או איך שקוראים לזה..) יש שיגידו שאני לקחתי את זה מהפרקים עצמם(כן, את נטע..) ויש ישגידו שזה נחמד (תודה לעצמי..) ובכן כתבתי את זה ביום כיפור ולא היו לי כול כך הרבה רעיונות.. אבל את הדיאלוג אני המצאתי (שומעת נטע-אני!!) פאנפיק- מאת: מעיין רון. מבוסס על עונה-7. הכול התחיל בבוקר יום א´. קרי עמדה בחוץ ושתתה את הקפה שלה. לפתע היא ראתה את קרטר מתקרב עליה. קרטר: "היי!". קרי: "הי.." קרטר: "מה קורה?" קרי :" סתם, עוד יום רגיל כמו בכול יום א´..." קרטר:" אז למה את נראית כאילו משהו ירה בכלב שלך..." גיחך. קרי: "סתם חשבתי... אולי כול היציאה שלי מהארון היא דבר חולף.." קרטר הרצין "קרי, אם לסבית, אז את לסבית אין דרך אחרת להסביר את זה. תקבלי את עצמך." קרי: "טוב, כולם אמרו לי את זה אבל זה לא כול כך קל.." קרטר: "מי עוד אמר לך את זה??" "לוקה למשל.." ענתה. "את רואה? הנה לך הוכחה מוצקת.." פתאום האלה יצאה וקראה לקרי: "יש פצוע ירי בדרך לפה". קרי: " טוב, תקראי לד"ר קובץ´ ולסוזן, אתה בא איתי!!" פקדה על קרטר. "המשמרת שלי מתחילה רק בעוד 10 דקות!" הוא צעק לה. "לא איכפת לי!!" אמרה ונכנסה. "שלום..." בירך לוקה את אבי. "היי.." ענתה חרש. "תגידי, יש איזה שהוא סיכוי שאת עושה משהו בערב?" שאל. "לא, לא ממש... למה?" אמרה והסתכלה עליו. "יופי, אז יש סיכוי שתסכמי לצאת איתי הערב??". "זו ארוחה אינטימית?" חייכה. "לא, לא!! זו ארוחה לשני ידידים טובים זה הכול!" מיהר לוקה להיתנצל. "בסדר" אמרה ונשקה על לחיו של לוקה והלכה משם. הוא הסמיק והיה מאושר עד הגג. "לפני שאני שוכחת.." אבי הסתובבה חזרה "קרי קראה לך, יש פצוע ירי ב-ח.מ (e.r)... "לפני כמה זמן?" האושר שלא התחלף לדאגה, "לפני כ-5 ד´ בערך.." "אוי לא!!" הוא אמר ורץ משם. כאשר לוקה נכנס הוא ראה את רומנו קרי וסוזן. ר: "בוקר טוב ליפיפיה הנוחרת!!". אמר רומנו ונראה שהוא לא מרוצה במיוחד. ל: "סליחה על האיחור היו פקקים" שיקר להם. ק: "זה בסדר רק בפעם הבאה תשתדל לבוא יותר מוקדם! ר: "כן.. אחרת אני אצתרך לבוא.." ל: "טוב, מה יש לנו כאן?" ס: גבר לבן בן 45. יצא למשוך כסף מהבנק, שדדו אותו וגם ירו בו." ר: "איזה עולם נחמד.." ל: "טוב, מה לעשות??" ק: " טוב, אנחנו מטפלים בזה, ומכייון שאין לנו מספיק אחיות, לך ותביא לי גזות סטריליות." ל: "ככה זה יש שביתה.." אמר והלך לביא את הציוד. כאשר חזר לשם האלה כבר הייתה שם ועזרה להם. ר: "גם יפיפייה וגם ישנוני, מה קרה? לא שתית את הקפה שלך הבוקר?" אבל לוקה לא שמע אותו בכלל, הוא היה עסוק במחשבה על אבי.. "אוף!!" כעסה אליזבת "אני שונאת האזעקות שווא האלו!!". "זה בסדר גמור, את בהריון.. מותר לך..." אמר מארק וגיחך לעצמו. "כן.. אבל לא 3 פעמים.. בשבוע!!.. טוב, יש לי עבודה לעשות.." אמרה והתחילה להזיז את עצמה מכיסא בגלגלים בקושי רב. "לא!" פקד עליה מארק "את צריכה ללכת הביתה או לחכות פה, בלי לעבוד בכלל!." "שטויות!! אני כשירה לחלוטין לעשות את מה שאני צריכה לעשות, את העבודה שלי!.." "הדבר היחיד שאת צריכה לעשות עכשיו הוא לשבת ולנוח, בעיקר אחרי אתמול.." "מה היה אתמול?" שאלה בניסיון להתחמק, "היית בניתוח של 5 שעות! זה לא מוגזם?? והיית יכולה להישאר שם עוד אם רומנו לא היה מחליף אותך!. "אז מה?!" היא רטנה. "אליזבת , מתוקה שלי, את חייבת להישאר בבית כול עוד התינוק שלנו אצלך בבטן..." חייך. "טוב" חייכה "אולי לא תזיק לי איו חופשה קצרה.. אבל אם צריך אותי אתה יודע איפה אני!!" "בסדר חמודה.." חייך ונישק אותה. "היי, ד"ר גרין" התערב מלוצי´ "ד"ר רומנו שלח לך ולחברה שלך את זה.." "תודה דייב!.. היי יש פה פתק: לליזי עשית אתמול עבודה טובה. מ-רוברט." מארק פתח את החבילה הגדולה ובפנים היה פיצה גדולה וגלידת דובדבנים. "אוי, מה שאני אוהבת!!" אמרה אליזבת וחטפה את גלידה מידו של מארק. "בתאבון." אמר ונגס במשולש הפיצה. "הניתוח הזה יכול להמשך שעות!." אמר לעצמו בנטון ומחה את הזיעה ממצחו. "מה השעה?" שאל את צו´ני. "4:50" ענתה. "טוב תתקשרי למספר הבא 7544433-059" פקד עליה. היא חייגה והמתינה כמה דקות. "אין אף אחד" ענתה. "טוב, אז תתקשרי למס´ הבא 233531-053, ותשאירי את הרמקול פתוח.." ביקש. רוג´ר ענה מהקו השני. "רוג´ר, אחי, תקשיב, קרלה לא בבית משום מה ואני באמצע ניתוח ומישהו צריך לאסוף את ריס.. אתה תוכל לעשות בשבילי את זה?" "כן, בטח!" ענה לו רוג´ר בשמחה. "טוב תודה" אמר בנטון והורה לצו´ני לסגור. בערב סוף סוף גמר בנטון את הניתוח והלך לאסוף את ריס. "היי..." אמר רוג´ר כשפתח את הדלת. בנטון הסתכל סביב "הוא ישן?" שאל "כן.. שיחקנו המון ביחד.." חייך רוג´ר. בנטון לנכנס לחדר של ריס ומצא אותו ישן.. "היי ריס, קום, זמן ללכת הביתה..!" "לא רוצה אבא.. אני נורא עייף." אמר לו (בשפת הסימנים) "היי, אולי תשאיר אותו לישון פה, השעה מאוחרת והוא עייף.." בנטון הסתכל על ריס ונאנח " טוב.. אולי אתה צודק.. לילה טוב ריס.." "ביי בי אבא..." "ביי רוג´ר, שוב תודה!.." "טוב היגענו." אמר לוקה בחיוך. "מה זה המקום הזה?" גיחכה אבי. "זה... בר..?" אמר ושניהם התחילו לצחוק. "היי.. יש פה כדורגל שולחן!!! בא לך לנסות את מזלך?" שאלה בהתגרות.. "כן למה לא? אני רק צריך להזהיר אותך..אני אלוף בזה!." "על תדאג לי יותר מידי, אתה צריך לדאוג לעצמך!!." אמרה והלכה לתפוס את מקומה בשולחן. לאחר כ-15 ד´ הם גמרו לשחק לאחר שאבי ניצחה את לוקה. "אמרתי לך.." וחייכה חיוך ניצחון. "זה בסדר גמור אין לי בעיה להפסיד לאשה..!" "ואו.. אני ממש צמאה.." "מה את רוצה להזמין?" שאל לוקה. אבי היססה כמה שניות והחליטה "קולה" "אז קולה זה יהיה!" הכריז לוקה לפני הברמן. שתיקה. "אז.." אמרה אבי "איפה אתה גר?" "במלון", "במלון אה??" חייכה אבי קלות. "כן, את חייבת לבוא לראות אותו.. הוא ממש יפה!" אבי הסתכלה על לוקה. "לא לא" מיהר לתקן את עצמו "לעולם לא הייתי מזמין ליידי לדירה שלי אחריי דייט אחד ונשיקה בלחי..." שניהם צחקו.. ופתאום הם הפסיקו לצחוק והתקרבו אחד אל השניה. לאט לאט ו.. התנשקו.. "גם אחרי דייט אחד, שניקה בלחי ונשיקה הפה לא הייתי מזמין אותך.." אבי הסמיקה. הברמן פנה עליהם ואמר " טוב, הינה המשקה שלכם, זוג יונים.." הם חייכו והסתכלו אחד על השני. "לחיים" אמר לוקה. "לחיים" אמרה אבי ושניהם שתו. " טוב, מה דעתך על משחק גומלין?" שאל לוקה. "התכונן להשפלה מוחלטת!" היא צחקה ושניהם עשו דרכם אל השולחן...
(או איך שקוראים לזה..) יש שיגידו שאני לקחתי את זה מהפרקים עצמם(כן, את נטע..) ויש ישגידו שזה נחמד (תודה לעצמי..) ובכן כתבתי את זה ביום כיפור ולא היו לי כול כך הרבה רעיונות.. אבל את הדיאלוג אני המצאתי (שומעת נטע-אני!!) פאנפיק- מאת: מעיין רון. מבוסס על עונה-7. הכול התחיל בבוקר יום א´. קרי עמדה בחוץ ושתתה את הקפה שלה. לפתע היא ראתה את קרטר מתקרב עליה. קרטר: "היי!". קרי: "הי.." קרטר: "מה קורה?" קרי :" סתם, עוד יום רגיל כמו בכול יום א´..." קרטר:" אז למה את נראית כאילו משהו ירה בכלב שלך..." גיחך. קרי: "סתם חשבתי... אולי כול היציאה שלי מהארון היא דבר חולף.." קרטר הרצין "קרי, אם לסבית, אז את לסבית אין דרך אחרת להסביר את זה. תקבלי את עצמך." קרי: "טוב, כולם אמרו לי את זה אבל זה לא כול כך קל.." קרטר: "מי עוד אמר לך את זה??" "לוקה למשל.." ענתה. "את רואה? הנה לך הוכחה מוצקת.." פתאום האלה יצאה וקראה לקרי: "יש פצוע ירי בדרך לפה". קרי: " טוב, תקראי לד"ר קובץ´ ולסוזן, אתה בא איתי!!" פקדה על קרטר. "המשמרת שלי מתחילה רק בעוד 10 דקות!" הוא צעק לה. "לא איכפת לי!!" אמרה ונכנסה. "שלום..." בירך לוקה את אבי. "היי.." ענתה חרש. "תגידי, יש איזה שהוא סיכוי שאת עושה משהו בערב?" שאל. "לא, לא ממש... למה?" אמרה והסתכלה עליו. "יופי, אז יש סיכוי שתסכמי לצאת איתי הערב??". "זו ארוחה אינטימית?" חייכה. "לא, לא!! זו ארוחה לשני ידידים טובים זה הכול!" מיהר לוקה להיתנצל. "בסדר" אמרה ונשקה על לחיו של לוקה והלכה משם. הוא הסמיק והיה מאושר עד הגג. "לפני שאני שוכחת.." אבי הסתובבה חזרה "קרי קראה לך, יש פצוע ירי ב-ח.מ (e.r)... "לפני כמה זמן?" האושר שלא התחלף לדאגה, "לפני כ-5 ד´ בערך.." "אוי לא!!" הוא אמר ורץ משם. כאשר לוקה נכנס הוא ראה את רומנו קרי וסוזן. ר: "בוקר טוב ליפיפיה הנוחרת!!". אמר רומנו ונראה שהוא לא מרוצה במיוחד. ל: "סליחה על האיחור היו פקקים" שיקר להם. ק: "זה בסדר רק בפעם הבאה תשתדל לבוא יותר מוקדם! ר: "כן.. אחרת אני אצתרך לבוא.." ל: "טוב, מה יש לנו כאן?" ס: גבר לבן בן 45. יצא למשוך כסף מהבנק, שדדו אותו וגם ירו בו." ר: "איזה עולם נחמד.." ל: "טוב, מה לעשות??" ק: " טוב, אנחנו מטפלים בזה, ומכייון שאין לנו מספיק אחיות, לך ותביא לי גזות סטריליות." ל: "ככה זה יש שביתה.." אמר והלך לביא את הציוד. כאשר חזר לשם האלה כבר הייתה שם ועזרה להם. ר: "גם יפיפייה וגם ישנוני, מה קרה? לא שתית את הקפה שלך הבוקר?" אבל לוקה לא שמע אותו בכלל, הוא היה עסוק במחשבה על אבי.. "אוף!!" כעסה אליזבת "אני שונאת האזעקות שווא האלו!!". "זה בסדר גמור, את בהריון.. מותר לך..." אמר מארק וגיחך לעצמו. "כן.. אבל לא 3 פעמים.. בשבוע!!.. טוב, יש לי עבודה לעשות.." אמרה והתחילה להזיז את עצמה מכיסא בגלגלים בקושי רב. "לא!" פקד עליה מארק "את צריכה ללכת הביתה או לחכות פה, בלי לעבוד בכלל!." "שטויות!! אני כשירה לחלוטין לעשות את מה שאני צריכה לעשות, את העבודה שלי!.." "הדבר היחיד שאת צריכה לעשות עכשיו הוא לשבת ולנוח, בעיקר אחרי אתמול.." "מה היה אתמול?" שאלה בניסיון להתחמק, "היית בניתוח של 5 שעות! זה לא מוגזם?? והיית יכולה להישאר שם עוד אם רומנו לא היה מחליף אותך!. "אז מה?!" היא רטנה. "אליזבת , מתוקה שלי, את חייבת להישאר בבית כול עוד התינוק שלנו אצלך בבטן..." חייך. "טוב" חייכה "אולי לא תזיק לי איו חופשה קצרה.. אבל אם צריך אותי אתה יודע איפה אני!!" "בסדר חמודה.." חייך ונישק אותה. "היי, ד"ר גרין" התערב מלוצי´ "ד"ר רומנו שלח לך ולחברה שלך את זה.." "תודה דייב!.. היי יש פה פתק: לליזי עשית אתמול עבודה טובה. מ-רוברט." מארק פתח את החבילה הגדולה ובפנים היה פיצה גדולה וגלידת דובדבנים. "אוי, מה שאני אוהבת!!" אמרה אליזבת וחטפה את גלידה מידו של מארק. "בתאבון." אמר ונגס במשולש הפיצה. "הניתוח הזה יכול להמשך שעות!." אמר לעצמו בנטון ומחה את הזיעה ממצחו. "מה השעה?" שאל את צו´ני. "4:50" ענתה. "טוב תתקשרי למספר הבא 7544433-059" פקד עליה. היא חייגה והמתינה כמה דקות. "אין אף אחד" ענתה. "טוב, אז תתקשרי למס´ הבא 233531-053, ותשאירי את הרמקול פתוח.." ביקש. רוג´ר ענה מהקו השני. "רוג´ר, אחי, תקשיב, קרלה לא בבית משום מה ואני באמצע ניתוח ומישהו צריך לאסוף את ריס.. אתה תוכל לעשות בשבילי את זה?" "כן, בטח!" ענה לו רוג´ר בשמחה. "טוב תודה" אמר בנטון והורה לצו´ני לסגור. בערב סוף סוף גמר בנטון את הניתוח והלך לאסוף את ריס. "היי..." אמר רוג´ר כשפתח את הדלת. בנטון הסתכל סביב "הוא ישן?" שאל "כן.. שיחקנו המון ביחד.." חייך רוג´ר. בנטון לנכנס לחדר של ריס ומצא אותו ישן.. "היי ריס, קום, זמן ללכת הביתה..!" "לא רוצה אבא.. אני נורא עייף." אמר לו (בשפת הסימנים) "היי, אולי תשאיר אותו לישון פה, השעה מאוחרת והוא עייף.." בנטון הסתכל על ריס ונאנח " טוב.. אולי אתה צודק.. לילה טוב ריס.." "ביי בי אבא..." "ביי רוג´ר, שוב תודה!.." "טוב היגענו." אמר לוקה בחיוך. "מה זה המקום הזה?" גיחכה אבי. "זה... בר..?" אמר ושניהם התחילו לצחוק. "היי.. יש פה כדורגל שולחן!!! בא לך לנסות את מזלך?" שאלה בהתגרות.. "כן למה לא? אני רק צריך להזהיר אותך..אני אלוף בזה!." "על תדאג לי יותר מידי, אתה צריך לדאוג לעצמך!!." אמרה והלכה לתפוס את מקומה בשולחן. לאחר כ-15 ד´ הם גמרו לשחק לאחר שאבי ניצחה את לוקה. "אמרתי לך.." וחייכה חיוך ניצחון. "זה בסדר גמור אין לי בעיה להפסיד לאשה..!" "ואו.. אני ממש צמאה.." "מה את רוצה להזמין?" שאל לוקה. אבי היססה כמה שניות והחליטה "קולה" "אז קולה זה יהיה!" הכריז לוקה לפני הברמן. שתיקה. "אז.." אמרה אבי "איפה אתה גר?" "במלון", "במלון אה??" חייכה אבי קלות. "כן, את חייבת לבוא לראות אותו.. הוא ממש יפה!" אבי הסתכלה על לוקה. "לא לא" מיהר לתקן את עצמו "לעולם לא הייתי מזמין ליידי לדירה שלי אחריי דייט אחד ונשיקה בלחי..." שניהם צחקו.. ופתאום הם הפסיקו לצחוק והתקרבו אחד אל השניה. לאט לאט ו.. התנשקו.. "גם אחרי דייט אחד, שניקה בלחי ונשיקה הפה לא הייתי מזמין אותך.." אבי הסמיקה. הברמן פנה עליהם ואמר " טוב, הינה המשקה שלכם, זוג יונים.." הם חייכו והסתכלו אחד על השני. "לחיים" אמר לוקה. "לחיים" אמרה אבי ושניהם שתו. " טוב, מה דעתך על משחק גומלין?" שאל לוקה. "התכונן להשפלה מוחלטת!" היא צחקה ושניהם עשו דרכם אל השולחן...