טוב החלפתי כינוי
- פותח הנושא אנדרנליסט
- פורסם בתאריך
! Good Luck
יש לי סיפור מסעיר הקשור לאדרנלין (אנדרנליסט) - זה היה בגיל 17.5 למדתי בישיבה ליד התחנה המרכזית בת"א. כשהייתי רוצה לקרוא עיתונים חילוניים הייתי יוצא מהישיבה לאחד הגנים באזור. אותו לילה שבו היה המעשה, ישבתי לקרוא עיתון בשדרות הר ציון. בערך באחת אחרי חצות הפרה את דממת הליל זעקת מנוע של קטנוע עליו רכבו שתי בנות מושבניקיות שחזרו מבילוי. הקטנוע עשה U turn סביב פיסת השדרה עליה ישבתי נשמע קול מנוע בהכבו. שתי הבנות עלו לביתן הסמוך והשקט שב לעטוף את המקום. לא חלפו להן מספר דקות ואחת הבנות ירדה עם כלבה הקטן לסיבוב. ודי מהר היא הגיעה בלווית 'חברה הנאמן' (יותר מאדם) לקרבתי. היא שאלה: אכפת לך שאני אצטרף אליך על הספסל ? בכיף - עניתי והיא התיישבה לידי. פצחנו בשיחה כשהכלבלב מתרוצץ סביבנו בשמחה. כאן המקום לומר כי בשעות הקטנות של הלילה שורץ אזור התחנה המרכזית מוניות המלקטות נוסעים שפיספסו את אוטובוס 'האחרון'. קררררררר..ננננננננקקק... חריקת בלימים פתאומית הקפיצה את הנערה ואותי הסתכלנו לכביש הסמוך וראינו מונית שבלמה בכדי שלא לדרוס את הכלב היקר שחשב שהכביש כולו מגרש שעשועים פרטי. הליידי רצה להשיב את הכלב החמוד וכשבאה לידי קירבה אותו אלי שאגע בו ואמרה: תרגיש איך הדם סוער וגועש אצלו בעורקים. זה כתוצאה מהאדרנלין שהפריש עקב הסכנה שניצל ממנה... === כיוון שהגענו לעניין האדרנלין, בו פתחנו. נשאיר את הזוג על הספסל בשדרה למרגלות עץ האלה ונניח להם לעסוק בשלהם...
יש לי סיפור מסעיר הקשור לאדרנלין (אנדרנליסט) - זה היה בגיל 17.5 למדתי בישיבה ליד התחנה המרכזית בת"א. כשהייתי רוצה לקרוא עיתונים חילוניים הייתי יוצא מהישיבה לאחד הגנים באזור. אותו לילה שבו היה המעשה, ישבתי לקרוא עיתון בשדרות הר ציון. בערך באחת אחרי חצות הפרה את דממת הליל זעקת מנוע של קטנוע עליו רכבו שתי בנות מושבניקיות שחזרו מבילוי. הקטנוע עשה U turn סביב פיסת השדרה עליה ישבתי נשמע קול מנוע בהכבו. שתי הבנות עלו לביתן הסמוך והשקט שב לעטוף את המקום. לא חלפו להן מספר דקות ואחת הבנות ירדה עם כלבה הקטן לסיבוב. ודי מהר היא הגיעה בלווית 'חברה הנאמן' (יותר מאדם) לקרבתי. היא שאלה: אכפת לך שאני אצטרף אליך על הספסל ? בכיף - עניתי והיא התיישבה לידי. פצחנו בשיחה כשהכלבלב מתרוצץ סביבנו בשמחה. כאן המקום לומר כי בשעות הקטנות של הלילה שורץ אזור התחנה המרכזית מוניות המלקטות נוסעים שפיספסו את אוטובוס 'האחרון'. קררררררר..ננננננננקקק... חריקת בלימים פתאומית הקפיצה את הנערה ואותי הסתכלנו לכביש הסמוך וראינו מונית שבלמה בכדי שלא לדרוס את הכלב היקר שחשב שהכביש כולו מגרש שעשועים פרטי. הליידי רצה להשיב את הכלב החמוד וכשבאה לידי קירבה אותו אלי שאגע בו ואמרה: תרגיש איך הדם סוער וגועש אצלו בעורקים. זה כתוצאה מהאדרנלין שהפריש עקב הסכנה שניצל ממנה... === כיוון שהגענו לעניין האדרנלין, בו פתחנו. נשאיר את הזוג על הספסל בשדרה למרגלות עץ האלה ונניח להם לעסוק בשלהם...
יש לי סיפור יותר טוב..
טוב אולי לא יותר טוב אבל בכל זאת סיפור.. לפני 6 שנים רכבתי על קטנועי בכביש 443 במהירות 100 קמ"ש פתאום אני שומע בום חזק. מיד לאחריו אני שומע רעש חזק של חריקת בלמים. והכידון של הקטנוע מתחיל לרעוד לי בידים (מה שנקרא פרפור הגאים). הרעידות הלכו והתחזקו והפכו תוך 3 שניות לזיג-זג חסר שליטה. ניסיתי בכל הכח להשתלט על הכידון הסורר. אך הוא בשלו - מזגזג. אחרי ארבע שניות של זיגזג הכידון ננעל על מצב אנכי לכיוון הנסיעה וננעץ בכביש. ומכיוון שעדיין היתה תנופה הגלגל האחורי של הקטנוע ביחד איתי התרומם מעל הכידון והתחילה סדרה של התהפכויות קדימה. בשלב זה קפצתי מהקטנוע וכך התגלגלתי במקביל אליו על הכביש. אין לי מושג כמה גלגולים עברנו אבל אני זוכר בברור איך הראש שלי מתכדרר על הכביש כמו כדורסל. לשבריר שניה אני רואה שמים כחולים ולשבריר אחריו את הכביש קרוב, ושוב שמים ושוב כביש... ואז חושך. כנראה שנפלתי לתעלה בצד הכביש כי כשפתחתי את העינים ראיתי קהל רוכן מעלי (כנראה שהתעלפתי לדקה או שתיים) המחשבה הראשונה שבמוחי "מה קרה לקטנוע שלי" קמתי ובהתעלמות מוחלטת מהקהל הסובב אותי הלכתי לאמצע הכביש שם שכב הקטנוע מרוסק - ובהינף יד הרמתי אותו והנחתי אותו בצד הכביש (וכאן יש לציין שהמשקל של הקטנוע הוא 150 קילו והמשקל שלי הוא 55 ואין לי כושר גופני מיוחד). אח"כ התחלתי לטייל לאורך 50 המטר שבהם היו פזורים חלקיו השונים של הקטנוע ואספתי אותם. רק לאחר שוידאתי שכל החלקים מפונים מהכביש. התיישבתי ליד הקטנוע ושמתי לב שיש אנשים איתי. הם רצו לפנות אותי לבית חולים- אני סירבתי כי לא הרגשתי שום כאב. לאחר שעזבו אותי לנפשי בצד הכביש התקשרתי לגרר שיבוא לחלץ את הקטנוע ואותי. שעתיים המתנה... במהלך השעתיים אני מנסה לעכל מה קרה לי.. ובכן מה שקרה הוא - לפני הנסיעה הזו הוספתי שמן למנוע בכמות מוגדלת (נשפך לי בטעות) המנוע בהגיעו לסל"ד גבוה פשוט התפוצץ מלחץ השמן (כן כן נפער חור בגוף המנוע), ברגע הפיצוץ הגלגל האחורי נתפס ונעצר בפתאומיות, הוא התחיל להחליק על הכביש והכידון נכנס לויברציה שטבעי שתקרה במצב כזה (בגלל הכוחות הפיזיים הפועלים עליו,מה שנקרא חוסר יציבות דינאמית) , נסיונות ההתשטלתות שלי על הכידון הרועד גרמו לי לסדקים בעצמות שורש כף היד בשתי הידים, בשלב הבא קפצתי קפיצת ראש אל הכביש כשידי שלוחות קדימה ונפרדתי מהקטנוע, ראשונות פגעו ידי בכביש , שני היה הראש (תודה לקסדה) , שלישי היו ברכי, ואז התהפכתי על צידי ובתנוחת עובר התגלגלתי על הכביש, כשקמתי כמות האדרנלין שזרמה בגוף שלי היתה כ"כ גדולה שלא הרגשתי שום כאב והיא שנתנה לי את הכח להניף את הקטנוע,(שבמצב רגיל לא הייתי מסוגל להרים).. במהלך ההמתנה הארוכה למחלץ נרגעתי והאדרנלין ירד... ואז התחילו הכאבים... כל הגוף כאב לי ובמיוחד הידיים עם העצמות הסדוקות. כשסוף סוף הגיע המחלץ הוא מצא אותי רועד מכאבים ולא הייתי מסוגל להזיז אצבע. המסכן היה צריך להעמיס את הקטנוע לבד וא"חכ אותי. הוא פינה אותי לבית החולים. זה סיפור האדרנלין שלי.
טוב אולי לא יותר טוב אבל בכל זאת סיפור.. לפני 6 שנים רכבתי על קטנועי בכביש 443 במהירות 100 קמ"ש פתאום אני שומע בום חזק. מיד לאחריו אני שומע רעש חזק של חריקת בלמים. והכידון של הקטנוע מתחיל לרעוד לי בידים (מה שנקרא פרפור הגאים). הרעידות הלכו והתחזקו והפכו תוך 3 שניות לזיג-זג חסר שליטה. ניסיתי בכל הכח להשתלט על הכידון הסורר. אך הוא בשלו - מזגזג. אחרי ארבע שניות של זיגזג הכידון ננעל על מצב אנכי לכיוון הנסיעה וננעץ בכביש. ומכיוון שעדיין היתה תנופה הגלגל האחורי של הקטנוע ביחד איתי התרומם מעל הכידון והתחילה סדרה של התהפכויות קדימה. בשלב זה קפצתי מהקטנוע וכך התגלגלתי במקביל אליו על הכביש. אין לי מושג כמה גלגולים עברנו אבל אני זוכר בברור איך הראש שלי מתכדרר על הכביש כמו כדורסל. לשבריר שניה אני רואה שמים כחולים ולשבריר אחריו את הכביש קרוב, ושוב שמים ושוב כביש... ואז חושך. כנראה שנפלתי לתעלה בצד הכביש כי כשפתחתי את העינים ראיתי קהל רוכן מעלי (כנראה שהתעלפתי לדקה או שתיים) המחשבה הראשונה שבמוחי "מה קרה לקטנוע שלי" קמתי ובהתעלמות מוחלטת מהקהל הסובב אותי הלכתי לאמצע הכביש שם שכב הקטנוע מרוסק - ובהינף יד הרמתי אותו והנחתי אותו בצד הכביש (וכאן יש לציין שהמשקל של הקטנוע הוא 150 קילו והמשקל שלי הוא 55 ואין לי כושר גופני מיוחד). אח"כ התחלתי לטייל לאורך 50 המטר שבהם היו פזורים חלקיו השונים של הקטנוע ואספתי אותם. רק לאחר שוידאתי שכל החלקים מפונים מהכביש. התיישבתי ליד הקטנוע ושמתי לב שיש אנשים איתי. הם רצו לפנות אותי לבית חולים- אני סירבתי כי לא הרגשתי שום כאב. לאחר שעזבו אותי לנפשי בצד הכביש התקשרתי לגרר שיבוא לחלץ את הקטנוע ואותי. שעתיים המתנה... במהלך השעתיים אני מנסה לעכל מה קרה לי.. ובכן מה שקרה הוא - לפני הנסיעה הזו הוספתי שמן למנוע בכמות מוגדלת (נשפך לי בטעות) המנוע בהגיעו לסל"ד גבוה פשוט התפוצץ מלחץ השמן (כן כן נפער חור בגוף המנוע), ברגע הפיצוץ הגלגל האחורי נתפס ונעצר בפתאומיות, הוא התחיל להחליק על הכביש והכידון נכנס לויברציה שטבעי שתקרה במצב כזה (בגלל הכוחות הפיזיים הפועלים עליו,מה שנקרא חוסר יציבות דינאמית) , נסיונות ההתשטלתות שלי על הכידון הרועד גרמו לי לסדקים בעצמות שורש כף היד בשתי הידים, בשלב הבא קפצתי קפיצת ראש אל הכביש כשידי שלוחות קדימה ונפרדתי מהקטנוע, ראשונות פגעו ידי בכביש , שני היה הראש (תודה לקסדה) , שלישי היו ברכי, ואז התהפכתי על צידי ובתנוחת עובר התגלגלתי על הכביש, כשקמתי כמות האדרנלין שזרמה בגוף שלי היתה כ"כ גדולה שלא הרגשתי שום כאב והיא שנתנה לי את הכח להניף את הקטנוע,(שבמצב רגיל לא הייתי מסוגל להרים).. במהלך ההמתנה הארוכה למחלץ נרגעתי והאדרנלין ירד... ואז התחילו הכאבים... כל הגוף כאב לי ובמיוחד הידיים עם העצמות הסדוקות. כשסוף סוף הגיע המחלץ הוא מצא אותי רועד מכאבים ולא הייתי מסוגל להזיז אצבע. המסכן היה צריך להעמיס את הקטנוע לבד וא"חכ אותי. הוא פינה אותי לבית החולים. זה סיפור האדרנלין שלי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.