טוב, החלטתי שאין ברירה אלא לפנות לעזרה

[ביישנית29]

טוב, החלטתי שאין ברירה אלא לפנות לעזרה

מקצועית.

פשוט לא מסוגלת יותר להתמודד לבד מבחינה נפשית....

מתביישת לספר לסביבה הקרובה, חוץ מהורי ואולי חברה אחת אף אחד לא יודע... וגם איתם לא ממש מדברת פתוח,

מתביישת בעצמי, מרגישה דפוקה.........

פשוט לא יכולה......

אשמח להמלצות לפסיכולוגים או מישהו שמתמחה בנושא לעזרה נפשית באיזור הדרום
גרה באשקלון.

תודה.

 

[טוליתי]

לא יכולה לעזור לך עם המלצות,
אבל נכנסתי כדי לחבק אותך וכדי להזכיר לך
שאת לא דפוקה!
את אישה שרוצה להיות אימא,
אין מה להתבייש בכך,
רק להעריך ולהעריץ את המאמצים.

חיבוק גדול יקירה

 

[תות בננה28]

אין לי על מי להמליץ באיזור אשקלון אני מכירה מישהי מרחובות שמאוד עזרה לי. אם תרצי אשלח לך במסר פרטים.
את ממש לא "דפוקה" !!!
הדרך שלנו ארוכה מאוד. תחשבי כמה דברים אנחנו עוברות. הבדיקות בשעות הבוקר, הטירטורים לבית מרקחת, הבירוקרטיה, הטלטלות הנפשיות.

לא כל אחת יכולה להתמודד עם הדברים האלו. תטפחי לעצמך על השכם ותהיי גאה בעצמך

אין לך מה להתבייש לספר לסביבה. אני יכולה לספר לך על עצמי כמה פחדתי מהתגובות של האנשים סביבי מה יחשבו, מה יגידו. לאט לאט התחלתי לספר ולהפתח וזה עשה לי דווקא טוב.

אני נעזרתי בפסיכולוגית (שמתמצאת בפוריות, טיפולים זוגיות וכו') בתחילת הטיפולים וזה מאוד עזר לנו ואיתה היה לי קל יותר לספר אפילו להורים שחששתי מאוד מהתגובה שלהם. היא אפילו עשתה איתי סימולציות

אם תרצי לדבר אפילו בטלפון שלחי לי מסר

 

[ביישנית29]

תודה רבה על החיבוקים והעידוד, כרגע אני לא מסו

מסוגלת לדבר מבלי להתפרץ בבכי מטורף....
כשאהיה מסוגלת אצור איתך קשר, תודה רבה על הנכונות לעזור ולתמוך ממש ריגשת אותי, תודה!

 

[אורנה341]

הי חמודה

מצטרפת לחיבוקים

אין לך מה להתביישבעצמך. את לא עשית כל רע ואת בטח ובטח לא דפוקה .

מה שלי ולחצי עוזר מאוד הוא להכיר נשים וזוגות שעוברים טיפולים ( גם דרך הפורום וגם מחוצה לו ) ולעבור את הדרך הזו יחד איתם

אם תרצי אשמח להציע לך חברות

כתבי לי בפרטי

אורנה

 

[ביישנית29]

תודה מתוקה! איך שולחים בפרטי? אף פעם

לא התנסתי בזה...

 

[תות בננה28]

את לוחצת על הניק של אותה אחת שאת רוצה

לשלוח לה מסר ולוחצת על שלח/י מסר

 

[ביישנית29]

תודה!

 

[החצי השלישי]

איזו ביישנית מקסימה!

א. החלטה נבונה לפנות לעזרה,לא סתם יש מומחים לא?
ב. לא צריך להתמודד לבד אם קשה לך
ג. את לא חייבת לספר לסביבה אם את לא רוצה,אם את רוצה ומתביישת זה משהו אחר. אני למשל שנה שמרתי בבטן כי בעלי ביישן והוא התעורר רק עכשיו האמת והבין שאין מנוס ושזו לא בושה,כל כך היה לו קשה לתת בדיקת זרע! או ליראות אנשים שהוא מכיר פתאום כשהוא מחכה למומחה פוריות והם שואלים אותו מה אתה עושה כאן? אז כן, הוא נפתח לאט לאט והבין שאין בזה משהו רע!
ד. אין מה להתבייש בעצמך,גם אם יש בעיה וגם אם אין,אף אחד לא מושלם ולפעמים צריך עזרה ובוודאי ובוודאי שאת לא דפוקה בעיקר עצם זה שאת מבקשת עזרה
ה. הפורום הזה ממש עוזר לי הן מבחינה נפשית והן מבחינת ידע, גיליתי כל כך הרבה דברים שלא ידעתי ואולי אולי אולי יש מצב שהם הסיבה אז עכשיו אני יכולה לנסות עוד כמה טיפים.
בקיצור תרגישי חופשי לשפוך כאן את כל אשר על ליבך,הבנות כאן מבינות מה עובר עלייך וזה מאוד הגיוני.
תיהי אופטימית
והכי חשוב בהצלחה בהכל

 

[want to be mother]

כ"כ מוכר וקרוב..

זה נורמלי כל מה שאת מרגישה,
גם אני בוכה תוך שנייה וממש משטויות עד שכל העולם נראה לי לא שווה במאום וכל מה שאני עושה מתגמד. ובאותו יום צוחקת עד דמעות כשבעלי מבקש עגבנייה..
חשבתי שאני "ראש מחשב" (זה הכינוי שלי מילדותי) פשוט משוגעת ובטח שעוד מעט יאשפזו אותי..
אבל לא..
הרופא שלי אמר שזה תופעה של ההורמונים עקב הכמויות... אז נוח לי להאשים אותם..

אני פגשתי חברה מזמן הלימודים שגם בדרך הזו ואז אנחנו מתקשרות ומדברות כשקשה זה מאוד עוזר ומעודד לדבר.

בתקווה שיגיע האור הגדול והשמחה בקרוב ממש!!

 

[ביישנית29]

איזה מקסימות אתן! תודה על כל מילות העידוד והת

והתמיכה! זה מקל לדעת שיש מי שמבין.
לאחרונה נכנסתי למין לופ מטורף מטיפול לטיפול ולפעמים אני כבר לא באמת מאמינה שזה יקרה ועסוקה יותר בטיפול הבא מאשר באפשרות שזה ייגמר מתי שהוא...
נשמע הגיוני? לא? זה בטח ההורמונים.... למדתי משהו....
סתם,
תודה ושוב תודה על ההתייחסות החמה!
ואם עוד לא אמרתי אז תודה!

 

[want to be mother]

לא כל loop הוא אין סופי.. אלא אם כן אין תנאי עצירה
וגם אם את חושבת שזה הloop שלך, אז תעשי notify לevent שאומר : "תאמיני זה יצליח"..